ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
יום הכיפורים תשפ"א באתר ישיבה
בית המדרש שבת ומועדים מחיית עמלק
1.00x

העמלק בדורנו

אם צריך למחות את זכר עמלק, מדוע בכלל מזכירה אותו התורה? אלא שבכל דור ודור ישנה מלחמה עם עמלק, בצורותיו השונות. מול כוח זה מדריכה התורה איך לנצח בעזרת הרוח.
לחץ להקדשת שיעור זה
עמלק בכל דור ודור
מצות מחיית עמלק היא מצוה תמוהה, לכאורה. מדוע התורה מספרת לנו שהיה עם שקראו לו עמלק, הרי היום אף אחד לא זוכר אותו. ועוד יש לשאול, מה הקשר בין הסיפור של מעשה עמלק למצוות מחית עמלק, התורה יכלה לצוות עלינו את מחייתו בלי לספר לנו את סיפור המלחמה שלו איתנו.
שנאת ישראל קיימת תמיד, ובכל פעם מקבלת מימדים אחרים וכיוונים אחרים, הפוכים זה מזה. בעבר שנאו אותנו כי אנו דתיים מידי, ואחר כך שנאו אותנו בגלל שאנו חילונים מידי. שנאו אותנו כי אנו פועלים, ואחר כך שנאו בגלל שאנו קפיטליסטים. פעם שנאו אותנו כי אין לנו מדינה, היום שונאים אותנו בגלל שיש לנו מדינה. תמיד ישנאו אותנו ואין זה משנה מה נעשה ואיך ננהג. בכל דור ודור עמלק מחייב את המלחמה איתו, מלחמה לא רק בתחום הכח, אלא בתחום הרוח, בתחום האידאולוגי.

העמלק בדורנו
אין ספק שעמלק העכשוי לשנה זו (תש"ע), הוא העמלק השיעי, הקיצוני, שמתפתח באותה ארץ, באותו מקום, שבו זרע המן את זרעיו לפני אלפיים וחמש מאות שנה. משם מגיע היום ה"המניזם" המודרני. עמלק זה רוצה להשמיד, להרוג ולאבד את כולנו ביום אחד. אין לנו שום סכסוך איתו, הוא לא שכן שלנו, אין שום דבר בינינו לבינו, אין לו שום אינטרס איתנו. כמו עמלק הקדום, אז הלכנו במדבר לתומנו, לא נגענו בו, לא פגענו בו, לא איימנו עליו והוא החל להתנפל עלינו, כך עמלק זה.
הטענות של העמלק השיעי הן טענות כפולות. כנגד הדתיים הוא טוען שלא ייתכן שבלב המזרח התיכון האסלאמי תתקיים דת אחרת. האסלאם לא מוכן להכיר בשום דת אחרת. אסלאם טוטליטרי, ששולט בעולם כולו בכח החרב. כנגד החילונים הוא טוען שלא ייתכן שבלב המזרח התיכון המוסלמי יתנהגו על פי תרבות המערב. אצלנו ביהדות לא מתייחסים כך. יש בתרבות המערב דברים חשובים ואנחנו לא פוסלים את הכל, דתנו היא דת פתוחה יותר. איננו פוסלים את הקידמה אלא מנצלים אותה. אנו עושים שימוש נכון ומושכל בתרבות המערב ובקידמה, הכל במידה, במינון ובסינון.
הם מדברים בשם אללה, בשם אלוקים, אך הם נושאים את שם ה' לשוא. חיזבאללה, נסראללה, אללה-אכבר. זה לא אללה, זה לא האלוקים שלנו, אלוקים שלנו לא מצוה על האדם להיות חיה מתפוצצת. אדם שנכנס לתוך אוטובוס מלא נשים וזקנים כשעליו פצצה מתקתקת, ומתפוצץ באוטובוס הזה על נשיו וילדיו הוא מטורף. אין הסבר אחר לכך, מלבד שהאדם הזה הוא מטורף. אלוקים שלנו לא אומר דברים כאלו. אלוקים, רחמיו על כל מעשיו, ואנחנו לא באים בשם התורה לחסל או לפגוע באחרים. אלוקים שלנו דורש שהעולם יהיה טוב יותר, שאנשים יקיימו מצוות בני נח, אך אנחנו לא פוגעים במי שלא חושב כך, אין לנו מלחמה עם אף אדם בעולם. עלינו להיות בחוד ההשפעה הרוחנית, להיות חברה למופת, ועל ידי כך להשפיע על כל העולם כולו ולתקן אותו. "לתקן עולם במלכות שדי", אך לא בצורות כאלה. זאת לא אמונה אמיתית, זהו זיוף.

אלה ברכב ואנחנו בשם ה'
עמלק נלחם בנו מכח תפיסת העולם שלו המנוגדת לדרך ה', ולכן שם ה' לא שלם כל עוד עמלק חי. עמלק בא בשם הכח, בשם העוצמה הידנית שלו, הוא צאצאו של עשו ש"הידיים ידי עשו". ואילו אצלנו עניינן של הידיים הן לשאת אותן למעלה בתפילה. משה רבינו עולה לראש הגבעה ומצוה את יהושע להילחם בעמלק. השפת אמת מדגיש את חלוקת העבודה בין משה ליהושע. יהושע מצווה להילחם בעמלק בכח, כיון שמי שבא כנגדנו בכח היד צריך להתמודד איתו גם כן בכח היד. כשאין ברירה אחרת, מוכרחים להשתמש בידיים כידי עשיו, כדי למנוע את ידי עשיו לגדוע את ידינו. אבל משה רבינו עולה לראש הגבעה ונושא את ידיו השמימה. הידיים נישאות אל על בתפילה. זאת מטרת הידיים. הידיים שלנו לא מיועדות ללחימה והרג, הידיים מיועדות לתפילה.
כשישראל רואים את משה נושא ידיו למעלה, לשמים, הם מקבלים כוחות אחרים, הם יודעים על מה הם נלחמים. כאשר הם מכוונים לשם שמים, הם מנצחים. ה' עוזר להם להילחם בעמלק בכח היד, בדרך שעמלק נקט בה. אך כשלא עושים לשם שמים, כאשר גם ישראל מסתכלים על המלחמה כמו עמלק, כמלחמה כוחנית, כח מול כח בעלמא ולא לשם ייעוד רוחני, הם אינם מצליחים. אנחנו משמשים בכח רק כאמצעי ולא כמטרה. כשמבינים את הרעיון הזה, מצליחים בכח הזה לנצח וה' עוזר לנו. "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר. המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קוראנו".
* שיעור זה שוכתב לעילוי נשמתה של רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
עוד בנושא מחיית עמלק

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il