ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
מצות מחיית עמלק היא מצוה תמוהה, לכאורה. מדוע התורה מספרת לנו שהיה עם שקראו לו עמלק, הרי היום אף אחד לא זוכר אותו. ועוד יש לשאול, מה הקשר בין הסיפור של מעשה עמלק למצוות מחית עמלק, התורה יכלה לצוות עלינו את מחייתו בלי לספר לנו את סיפור המלחמה שלו איתנו.
שנאת ישראל קיימת תמיד, ובכל פעם מקבלת מימדים אחרים וכיוונים אחרים, הפוכים זה מזה. בעבר שנאו אותנו כי אנו דתיים מידי, ואחר כך שנאו אותנו בגלל שאנו חילונים מידי. שנאו אותנו כי אנו פועלים, ואחר כך שנאו בגלל שאנו קפיטליסטים. פעם שנאו אותנו כי אין לנו מדינה, היום שונאים אותנו בגלל שיש לנו מדינה. תמיד ישנאו אותנו ואין זה משנה מה נעשה ואיך ננהג. בכל דור ודור עמלק מחייב את המלחמה איתו, מלחמה לא רק בתחום הכח, אלא בתחום הרוח, בתחום האידאולוגי.
העמלק בדורנו
אין ספק שעמלק העכשוי לשנה זו (תש"ע), הוא העמלק השיעי, הקיצוני, שמתפתח באותה ארץ, באותו מקום, שבו זרע המן את זרעיו לפני אלפיים וחמש מאות שנה. משם מגיע היום ה"המניזם" המודרני. עמלק זה רוצה להשמיד, להרוג ולאבד את כולנו ביום אחד. אין לנו שום סכסוך איתו, הוא לא שכן שלנו, אין שום דבר בינינו לבינו, אין לו שום אינטרס איתנו. כמו עמלק הקדום, אז הלכנו במדבר לתומנו, לא נגענו בו, לא פגענו בו, לא איימנו עליו והוא החל להתנפל עלינו, כך עמלק זה.
הטענות של העמלק השיעי הן טענות כפולות. כנגד הדתיים הוא טוען שלא ייתכן שבלב המזרח התיכון האסלאמי תתקיים דת אחרת. האסלאם לא מוכן להכיר בשום דת אחרת. אסלאם טוטליטרי, ששולט בעולם כולו בכח החרב. כנגד החילונים הוא טוען שלא ייתכן שבלב המזרח התיכון המוסלמי יתנהגו על פי תרבות המערב. אצלנו ביהדות לא מתייחסים כך. יש בתרבות המערב דברים חשובים ואנחנו לא פוסלים את הכל, דתנו היא דת פתוחה יותר. איננו פוסלים את הקידמה אלא מנצלים אותה. אנו עושים שימוש נכון ומושכל בתרבות המערב ובקידמה, הכל במידה, במינון ובסינון.
הם מדברים בשם אללה, בשם אלוקים, אך הם נושאים את שם ה' לשוא. חיזבאללה, נסראללה, אללה-אכבר. זה לא אללה, זה לא האלוקים שלנו, אלוקים שלנו לא מצוה על האדם להיות חיה מתפוצצת. אדם שנכנס לתוך אוטובוס מלא נשים וזקנים כשעליו פצצה מתקתקת, ומתפוצץ באוטובוס הזה על נשיו וילדיו הוא מטורף. אין הסבר אחר לכך, מלבד שהאדם הזה הוא מטורף. אלוקים שלנו לא אומר דברים כאלו. אלוקים, רחמיו על כל מעשיו, ואנחנו לא באים בשם התורה לחסל או לפגוע באחרים. אלוקים שלנו דורש שהעולם יהיה טוב יותר, שאנשים יקיימו מצוות בני נח, אך אנחנו לא פוגעים במי שלא חושב כך, אין לנו מלחמה עם אף אדם בעולם. עלינו להיות בחוד ההשפעה הרוחנית, להיות חברה למופת, ועל ידי כך להשפיע על כל העולם כולו ולתקן אותו. "לתקן עולם במלכות שדי", אך לא בצורות כאלה. זאת לא אמונה אמיתית, זהו זיוף.
אלה ברכב ואנחנו בשם ה'
עמלק נלחם בנו מכח תפיסת העולם שלו המנוגדת לדרך ה', ולכן שם ה' לא שלם כל עוד עמלק חי. עמלק בא בשם הכח, בשם העוצמה הידנית שלו, הוא צאצאו של עשו ש"הידיים ידי עשו". ואילו אצלנו עניינן של הידיים הן לשאת אותן למעלה בתפילה. משה רבינו עולה לראש הגבעה ומצוה את יהושע להילחם בעמלק. השפת אמת מדגיש את חלוקת העבודה בין משה ליהושע. יהושע מצווה להילחם בעמלק בכח, כיון שמי שבא כנגדנו בכח היד צריך להתמודד איתו גם כן בכח היד. כשאין ברירה אחרת, מוכרחים להשתמש בידיים כידי עשיו, כדי למנוע את ידי עשיו לגדוע את ידינו. אבל משה רבינו עולה לראש הגבעה ונושא את ידיו השמימה. הידיים נישאות אל על בתפילה. זאת מטרת הידיים. הידיים שלנו לא מיועדות ללחימה והרג, הידיים מיועדות לתפילה.
כשישראל רואים את משה נושא ידיו למעלה, לשמים, הם מקבלים כוחות אחרים, הם יודעים על מה הם נלחמים. כאשר הם מכוונים לשם שמים, הם מנצחים. ה' עוזר להם להילחם בעמלק בכח היד, בדרך שעמלק נקט בה. אך כשלא עושים לשם שמים, כאשר גם ישראל מסתכלים על המלחמה כמו עמלק, כמלחמה כוחנית, כח מול כח בעלמא ולא לשם ייעוד רוחני, הם אינם מצליחים. אנחנו משמשים בכח רק כאמצעי ולא כמטרה. כשמבינים את הרעיון הזה, מצליחים בכח הזה לנצח וה' עוזר לנו. "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר. המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קוראנו".
* שיעור זה שוכתב לעילוי נשמתה של רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
