ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ולא עוד אלא מי שרואה את סדור התפלה של ראש רבנינו זה - מספיק שיראה רק תפלת הקטורת לבד - הוא שומע את הוד קולו של נעים זמירות, והוא מרגיש כי יש לפניו מלבד עזוז השכל וכשרון גאוני גם נפש קדושה ופיוטית המלאה געגועים והשתפכות נפשית לכל קדוש ונשגב. הוא מוצא כאן לפניו גם את התורה, תורה שבלב וברגש, עיון תפלה עמוקה ונשגבה ומלאה אצילות והתרוממות רוחנית וצמאון גדול לעבודת אלוקים לקרבת אלוקים, של גאון דוריי זה.
פעם אחת התפלל ראש הרבנים אצל חותנו הגאון האדר"ת זצ"ל בזמן שהיה האדר"ת הגאב"ד בירושלים, וכאשר הגיע הש"ץ לתפילת ברכת כהנים היה ראש הרבנים (יבדל לחיים) [זצ"ל] מתעמק במחשבות ועיון תפלה, ולא הרגיש כלל לעלות לדוכן, והאדר"ת לא נתן להפסיקו ולהפריע ממהלך מחשבותיו.
כל מי ששמע ושומע את דרשותיו, מדברותיו, נאומיו והרצאותיו הנפלאים והנעימים, רעיונות נעלים מלאים אצילות ורשפי קודש - בטוייו הנפשיים - על תחית האומה תחית הקודש, עם הקודש, על ארץ הקודש, מתקסם בהרגשה עצומה ומתרשם הרושם ואומר, כי אספקלריה מאירה מדברת בכל דבור והגה, וכל מי שרואה ויודע את שקידתו, התמדתו העזיזה הנפלאה הבלתי שכיחה ורגילה, זמנים יש שכמעט כל הכ"ד שעות של המעת-לעת אינו מונע את עצמו מבית מדרשו בשקידה עצומה. הולך מחיל אל חיל ממקצוע למקצוע, ולא מוצא ליאות כלל, - הוא מזדעזע למראה זו ואינו מוצא את המלה הנכונה המתאימה לאיש הפלא הזה.
כך הוא צד האחד של מטבע גאונית זו, ומצד שני למטבע זו, אנו מוצאים איש גדול בין האנשים עם כל טרדותיו הרוחניות עם כל עצמת מחשבותיו העמוקה עם כל רגש אידיאליו הבוערות, עם כל אציליות גדלות נשמתו לדבקות ולקרבת האידיאה האלוקית, אנו פוגשים בו גם אישיות גאונית כזו, להיותו איש בין האנשים, עם כל הגדלות הרוחנית הזאת הרי הוא גם יורד בתוך החיים האנושיים, בתוך החיים של העם משדרותיו הגבוהות לשדרותיו הנמוכות, הוא יורד להבין את החיים, את דרישת החיים, את צרכי החיים, בכל מובניהן ומושגיהן, בפרטיותיהן ופרטי פרטיותיהן, בכלליותיהן וכללי כלליותיהן, בתור מנהיג הדור, והרי עם כל זרם הגלים הרוחניים, המושכים אותו למעלה, המעמידים אותו למעלה מהעם, הרי הוא יודע גם לרדת להכנס ולקבוע את דירתו בתוך העם, לענות בכל כך שימת לב מיוחדת, בכ"כ התעניינות מרובה, ומתוך כ"כ עדינות נפשית עדינה, לכל דורש, לכל שואל לכל מבקש, ולכל המקדים אל פתחו, בלי שום הבדל זמני, בלי שום הבדל אישי לכל ענין כללי וענין פרטי, לכל קשי רוח ומר לבב, ולכל נפש עיפה, והיא מוצאת את מרגועה.
אמנם מה מפליאה היא הנהגתו בחיים היום-יומיים, ציציותיו ותפילין על ראשו, העט בידו האחת והספר בידו השניה, המוח עובד, מתעמק, היד כותבת, והפה משיב נכוחים מענה רך לשואל, המבקש והדורש העומד מן הצד.
הרי כל זה, הפרשה הקטנה של רשימות אחדות מחיי ראש רבנינו זה, הרי זה מכריח אותנו סוף כל סוף, לומר על אשיות פלאית זו, את המלה האחרונה: איש אלוקים!
[מתוך השבועון 'קול יעקב' תרפ"ה גליון י"א].
אהבת הצמחים
סיפר מר אפרים הראובני ז"ל:
"את יחסו הנלבב של הרב קוק, ז"ל, לצמחי הארץ, יחס של אהדה רבה, אהבה טבעית ואהבת קודש, הכרתי מכמה וכמה שיחותיו אתי, שזכיתי להן בזכות עבודתי בצמחים האלה. אציין עובדה אחת:
כשהיינו אני ורעיתי בניו-יורק של ארצות הברית לפני כארבע עשרה שנה, ראינו זכות לעצמנו להביא לרב קוק שהיה אז באמריקה, מהצמחים שהיו בידינו מארץ ישראל. הוא נטל את הצמחים בידיו ונשקם מנשיקות פיו.
כמה משיחותיו בימות החול ומדברותיו שב"שלוש סעודות" ונאומיו היה מתבל במשלים מעולם הצומח. הנה דוגמה אחת:
"הביטו נא וראו", אמר, "השורש בוקע וקודח באדמה ועובד בחובה יומם ולילה באין לו צבע, ירק העלים היפה, ובלא יפעת הפרחים. ובעבודתו המתמדת והנאמנה הוא מביא חיים לצמח. וכך העם בישראל...".
ביתר יחוד היו לוקחים את לבו צמחי התורה. בתפיסתו הגאונית טבעית הבין יפה, שלהבנת דברי הנביאים וחז"ל במקום הנוגעים בצמחים, - בפסוקיהם, סמליהם, משליהם הלכותיהם, אגדותיהם ומדרשיהם - יש צורך להכיר את הצמחים שבדבריהם".
['אוהב ישראל בקדושה' ח"ה, עמ' 86].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
