ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איש האלוקים

דף הבית בית מדרש מדורים אור חדש Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר תש"ע

איש האלוקים

מתוך אור חדש גליון מס' 8 אדר תש"ע



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

מי שראה ומי שרואה, ואשרי מי שרואה, מראה כהן זה מה נהדר, מתוך הספרות הגדולה והרחבה, עשירה בתוכן ומקסימה בצחות הסגנון על חלק האגדה, את "העין איה" על אגדת התלמוד בין גנזי כתביו, שמחזיק כמה כרכים עבים, מלאים שירה של חיים, יופי נשגב הוד וקדושה, אוצר של מחשבות, הרי יאמר ששכינה מדברת מתוך כתבי קדש אלו.
ולא עוד אלא מי שרואה את סדור התפלה של ראש רבנינו זה - מספיק שיראה רק תפלת הקטורת לבד - הוא שומע את הוד קולו של נעים זמירות, והוא מרגיש כי יש לפניו מלבד עזוז השכל וכשרון גאוני גם נפש קדושה ופיוטית המלאה געגועים והשתפכות נפשית לכל קדוש ונשגב. הוא מוצא כאן לפניו גם את התורה, תורה שבלב וברגש, עיון תפלה עמוקה ונשגבה ומלאה אצילות והתרוממות רוחנית וצמאון גדול לעבודת אלוקים לקרבת אלוקים, של גאון דוריי זה.
פעם אחת התפלל ראש הרבנים אצל חותנו הגאון האדר"ת זצ"ל בזמן שהיה האדר"ת הגאב"ד בירושלים, וכאשר הגיע הש"ץ לתפילת ברכת כהנים היה ראש הרבנים (יבדל לחיים) [זצ"ל] מתעמק במחשבות ועיון תפלה, ולא הרגיש כלל לעלות לדוכן, והאדר"ת לא נתן להפסיקו ולהפריע ממהלך מחשבותיו.
כל מי ששמע ושומע את דרשותיו, מדברותיו, נאומיו והרצאותיו הנפלאים והנעימים, רעיונות נעלים מלאים אצילות ורשפי קודש - בטוייו הנפשיים - על תחית האומה תחית הקודש, עם הקודש, על ארץ הקודש, מתקסם בהרגשה עצומה ומתרשם הרושם ואומר, כי אספקלריה מאירה מדברת בכל דבור והגה, וכל מי שרואה ויודע את שקידתו, התמדתו העזיזה הנפלאה הבלתי שכיחה ורגילה, זמנים יש שכמעט כל הכ"ד שעות של המעת-לעת אינו מונע את עצמו מבית מדרשו בשקידה עצומה. הולך מחיל אל חיל ממקצוע למקצוע, ולא מוצא ליאות כלל, - הוא מזדעזע למראה זו ואינו מוצא את המלה הנכונה המתאימה לאיש הפלא הזה.
כך הוא צד האחד של מטבע גאונית זו, ומצד שני למטבע זו, אנו מוצאים איש גדול בין האנשים עם כל טרדותיו הרוחניות עם כל עצמת מחשבותיו העמוקה עם כל רגש אידיאליו הבוערות, עם כל אציליות גדלות נשמתו לדבקות ולקרבת האידיאה האלוקית, אנו פוגשים בו גם אישיות גאונית כזו, להיותו איש בין האנשים, עם כל הגדלות הרוחנית הזאת הרי הוא גם יורד בתוך החיים האנושיים, בתוך החיים של העם משדרותיו הגבוהות לשדרותיו הנמוכות, הוא יורד להבין את החיים, את דרישת החיים, את צרכי החיים, בכל מובניהן ומושגיהן, בפרטיותיהן ופרטי פרטיותיהן, בכלליותיהן וכללי כלליותיהן, בתור מנהיג הדור, והרי עם כל זרם הגלים הרוחניים, המושכים אותו למעלה, המעמידים אותו למעלה מהעם, הרי הוא יודע גם לרדת להכנס ולקבוע את דירתו בתוך העם, לענות בכל כך שימת לב מיוחדת, בכ"כ התעניינות מרובה, ומתוך כ"כ עדינות נפשית עדינה, לכל דורש, לכל שואל לכל מבקש, ולכל המקדים אל פתחו, בלי שום הבדל זמני, בלי שום הבדל אישי לכל ענין כללי וענין פרטי, לכל קשי רוח ומר לבב, ולכל נפש עיפה, והיא מוצאת את מרגועה.
אמנם מה מפליאה היא הנהגתו בחיים היום-יומיים, ציציותיו ותפילין על ראשו, העט בידו האחת והספר בידו השניה, המוח עובד, מתעמק, היד כותבת, והפה משיב נכוחים מענה רך לשואל, המבקש והדורש העומד מן הצד.
הרי כל זה, הפרשה הקטנה של רשימות אחדות מחיי ראש רבנינו זה, הרי זה מכריח אותנו סוף כל סוף, לומר על אשיות פלאית זו, את המלה האחרונה: איש אלוקים!
[מתוך השבועון 'קול יעקב' תרפ"ה גליון י"א].

אהבת הצמחים

סיפר מר אפרים הראובני ז"ל:
"את יחסו הנלבב של הרב קוק, ז"ל, לצמחי הארץ, יחס של אהדה רבה, אהבה טבעית ואהבת קודש, הכרתי מכמה וכמה שיחותיו אתי, שזכיתי להן בזכות עבודתי בצמחים האלה. אציין עובדה אחת:
כשהיינו אני ורעיתי בניו-יורק של ארצות הברית לפני כארבע עשרה שנה, ראינו זכות לעצמנו להביא לרב קוק שהיה אז באמריקה, מהצמחים שהיו בידינו מארץ ישראל. הוא נטל את הצמחים בידיו ונשקם מנשיקות פיו.
כמה משיחותיו בימות החול ומדברותיו שב"שלוש סעודות" ונאומיו היה מתבל במשלים מעולם הצומח. הנה דוגמה אחת:
"הביטו נא וראו", אמר, "השורש בוקע וקודח באדמה ועובד בחובה יומם ולילה באין לו צבע, ירק העלים היפה, ובלא יפעת הפרחים. ובעבודתו המתמדת והנאמנה הוא מביא חיים לצמח. וכך העם בישראל...".
ביתר יחוד היו לוקחים את לבו צמחי התורה. בתפיסתו הגאונית טבעית הבין יפה, שלהבנת דברי הנביאים וחז"ל במקום הנוגעים בצמחים, - בפסוקיהם, סמליהם, משליהם הלכותיהם, אגדותיהם ומדרשיהם - יש צורך להכיר את הצמחים שבדבריהם".
['אוהב ישראל בקדושה' ח"ה, עמ' 86].
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il