פורים קטן, ופורים משולש

שבת ומועדים
הלכות פורים

קטגוריה משנית

ספריה
כי בא מועד - הלכות פורים

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

9252

4 דק' קריאה

א. הטעם שפורים נקבע לעשותו באדר ב' כדי להסמיך גאולת מרדכי לגאולת משה (דהיינו פסח). והטעם שאין עושים פורים בשנה מעוברת בב' אדרים כיון שכתוב "בכל שנה ושנה" . ונלמד מכך מה כל שנה יש פורים רק פעם אחת אף בשנה מעוברת כן ב. בשנה מעוברת באדר א' בימים יד' וטו' אין אמירת תחנון ומזמור יענך השם . ואין אומרים תחנון במנחה בערב יג' . ואם חל יום יג' או יד' או טו' באדר א' ביום שבת אין אומרים במנחה צדקתך. . וימים אלו אסורים בהספד ותענית . אבל לפניהם ואחריהם יש אוסרים . ויש מתירים וכן הלכה . אבל מספידים על חכם בפניו . אבל אשת חבר (אשת תלמיד חכם) אין מספידין . ודיני אבילות נוהגים לגמרי בימים אלו .
ג. אם נדר להתענות ביד' או טו' באדר א' יתענה, כיון שכל הדין שאין מתענים באדר א' הוא רק מנהג בעלמא אבל אם נדר סתם להתענות בימי ב' וה' וחל בהם יד' וטו' באדר א' לא יתענה .
ד. י"א שיד' וטו' באדר א' אסורים בעשיית מלאכה . וי"א שאין איסור עשיית מלאכה כלל בימים אלו וכן הלכה.
ה. אין אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון בימים אלו, כיון שאין קוראים בהם המגילה . ואם אמר אין מחזירין אותו להתפלל ולברך שוב .
ו. לבני אשכנז טוב להרבות בסעודה באדר א' ביד' וטו' . ולבני ספרד ראוי שבני יד' ירבו בסעודה ביד' ובני טו' ירבו בסעודה בטו' .
פורים משולש
א. שנה שחל בה טו' באדר בשבת נקרא פורים בשנה זו "פורים משולש" כיון שדיניו מתחלקים לג' ימים.
ב. ב' טעמים מדוע אין קוראים המגילה בשבת. א' חז"ל גזרו שמא יטלטל המגילה ד' אמות ברשות הרבים לילך אצל בקי ללמוד קריאתה לכן תקנו שאין לקוראה בשבת. ב' כיון שעיני העניים נשואות למקרא המגילה לקבל מתנות לאביונים ובשבת אינם יכולים לקבל לכן אין קוראים אותה בשבת
ג. בני מקומות הפרזים (שקוראים בכל שנה ביד' באדר) עושים ביום ו' את כל מצוות הפורים קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וקריאת פרשת עמלק, וסעודת פורים כבכל שנה. והטוב ביותר לערוך הסעודה קודם חצות היום .
ד. בני מקומות המוקפים (שקוראים בכל שנה בטו' באדר) קוראים המגילה בשנה זו ביד' (ביום ו') . והטעם שמקדימים הקריאה ולא מאחרים ליום א' שנאמר "ולא יעבור" ובליל יד' לאחר קריאת המגילה י"א שלא יאמרו ואתה קדוש כבכל שנה כיון שאין זה זמנה וי"א שיאמרו ואתה קדוש וכן הלכה
ה. בני המוקפים אין אומרים ביום ו' על הניסים ואין מוציאין ס"ת לקרא פרשת ויבא עמלק ואם אמר ביד' על הניסים בטעות אינו חוזר על התפילה או הברכה . ובני פרזים אינם אומרים בשבת על הניסים אלא רק ביום ו' שהוא יד' . ואומרים בשבת על הניסים . בין בתפילות ובין בסעודות .
ו. בן מוקף ששכח לקרא המגילה ביד' אינו קוראה בשבת. וטוב שיגמור ההלל בלא ברכה בשבת
ז. בשבת זו המגילה נחשבת מוקצה ואסור לטלטלה ולקרא בה אבל בשאר שבתות השנה אינה מוקצה ובשבת זו בני המוקפים ירבו בדרשות והלכות פורים שהוא במקום קריאת המגילה
ח. בשבת זו בני המוקפים מוציאים ב' ס"ת בראשון קוראים פרשת השבוע וחצי קדיש וקורא המפטיר בספר שני בפרשת "ויבא עמלק" עד סופה . וי"א שמפטירין בהפטרת פרשת השבוע . וי"א שמפטירין "פקדתי את אשר עשה עמלק" כמו בהפטרת פרשת זכור ואפי' שכבר קראו בשבת לפני, את ההפטרה הזו, וכן הלכה . ובני הפרזים מפטירין הפטרת פרשת השבוע .
ט. אם שכחו הקהל לקרא פרשת עמלק מוציאים אח"כ ס"ת שוב וקוראים פרשה זו, ולא כחנוכה שאם שכחו לקרא קריאת החנוכה שאין חוזרים לקוראה שוב
י. סעודת פורים ומשלוח מנות לבני המוקפים, ביום א' (טז' אדר) וי"א שיעשו הסעודה ומשלוח מנות ביום שבת (טו' אדר) וי"א שיעשו ביום ו' (יד' באדר) . וי"א להחמיר לעשות בטו' ובטז' והמחמיר יעשה גם בשבת במקום שיש עירוב שיכול לשלוח מנות וגם ביום א' ואם קשה לו להוסיף סעודה יוסיף מאכל ומשקה (יין) בסעודת שבת ותבא עליו ברכה והמהדר יותר ישלח ויסעד גם ביום ו' (נמצא שמקיימם ג' פעמים) . ובן מוקף שמחמיר ועושה סעודה נוספת בשבת יאמר לפני הסעודה לשם יחוד וכו' אם אני חייב בסעודת פורים וכו' ואם עשה סעודת פורים במוצאי שבת לא יצא י"ח ובסעודת פורים ביום א' (טז' באדר) לא יאמרו על הניסים בברכת המזון . אבל יאמרו בהרחמן על הניסים
יא. גם בני המוקפים מקיימים מצות מתנות לאביונים ביום ו' . כיון שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. ואם לא נתן ביום ו' יתן מאכל לעני ביום שבת . ואם לא נתן בשבת או שאין לו עני בשבת ליתן לו, יתן ביום א' (טז' באדר) . ובן מוקף רשאי ליתן מתנות לאביונים גם לעני שהוא בן יד' . וטוב שיהדר ליתן לעני בן מוקף כמותו .
יב. עשיית מלאכה ותספורת לבני מוקפים ביום יד' י"א שאסורים במלאכה ותספורת . ויש מתירים ובפרט לכבוד שבת קודש (ובני פרזים אסורים במלאכה ותספורת) וכן הלכה . והמחמיר תע"ב .
יג. אין אומרים תחנון ביום א' (טז' באדר) גם בני הפרזים (העושים פורים ביד') . ואבילות נוהגת ביום א' (טז' באדר) אפילו שעושים ביום זה סעודת פורים ובני המוקפים אינם אומרים ביום ו' שיר של יום של פורים אלא שיר של יום השישי . ומותרים לערוך נישואין בליל שישי (בליל יד') . ומקומות העושים בכל שנה פורים ב' ימים מספק, אינם צריכים לנהוג דיני פורים המשולש כבני המוקפין . וי"א שראוי להם להחמיר בכל דיני פורים משולש . והמחמיר תבא עליו ברכה.
יד. בן יד' שהלך למקום טו' או הפוך, איפה שהוא נמצא בזמן עלות השחר חלים עליו אותם דיני אותו מקום שהוא נמצא .

כי בא מועד - הלכות פורים

הלכות פורים