ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- איש ואשה במגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחשוורוש עונה לה בפליאה והיא תענה לו ברצינות רבה:
וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן (ו)
הקורא נבוך משאלתו התמימה של אחשוורוש שאינו יודע על סיפור השמדת היהודים וגם אינו יודע על חלקו של המן בסיפור זה. אסתר מצביעה על המן והמלך קם כעוס ויוצא מן החדר "וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן", שוב, כאילו הוא אינו יודע דבר.
יש לחזור אל הסיפור בהקשבה. אסתר פותחת בבקשה, "תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי". הנושא הוא קודם כל נפשי ורק אחר כך עמי. היא ממשיכה ומסבירה את עצמה, "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי", שוב, אני ובעקבותיי עמי. כאילו אמרה 'מישהו מבקש לפגוע בי, אך הוא בחר שלא להיעצר בי אלא להמשיך ולפגוע גם בעמי'. במילים אחרות, אסתר מספרת לאחשוורוש סיפור שהוא באמת איננו מכיר.
מה חשב אחשוורוש עד כה על כוונותיו של המן? יש לחזור ולהיזכר: "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ" (ג ח-ט).
המן מגיש חוות דעת מלומדת. ישנו עם שקיומו אינו עולה בקנה אחד עם תפישת הממלכה "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (א כב). עם זה מפוזר ומפורד, "וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם" (ג ח). זהו עם המאיים על לכידות הממלכה ועל היכולת לשלוט בה. המן אינו מזכיר את דבר היותם יהודים מכיוון שזהו לא הנושא. ומה הייתה תגובת אחשוורוש? אחשוורוש קיבל חוות דעת מקצועית והוא פעל על פיה בכל לבבו ובכל מאודו.
הקוראים יודעים את מה שאחשוורוש אינו יודע. הם יודעים שלא טובת המלך היא שהעסיקה את המן אלא כבודו האישי ומעמדו בעיני עצמו ובעיני הסובבים אותו. המן ביקש לפגוע במרדכי אך "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי (ג ו). כעת מציגה אסתר לפני אחשוורוש את התמונה המלאה - המן מבקש לפגוע קודם כל בי ואחר כך גם בעמי. אם אפשר היה לנסח פסוק שיציג את הדרך בה מציגה אסתר את העובדות לפני אחשוורוש הוא היה נראה כך: 'וייבז בעיניו לשלוח יד באסתר לבדה כי הגידו לו את עם אסתר, ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם אסתר'.
ישאל הקורא - והרי המן לא תכנן לפגוע באסתר? היפוכו של דבר, הוא הרי התגאה על שהזמינה אותו אל המשתה. דומה שבכדי להבין את דבריה אלו יש להבין את התהליך הרוחני שעבר עליה וגם לזהות את המקום בו היא נוכחת כעת.
בשעה שמרדכי התעמת עם המן אסתר הייתה מחוץ לסיפור. התנהגותו הייתה זרה בעיניה, וויכוח נוקב ניטש ביניהם. אסתר אכן לא הייתה רחוקה מן המקום שייחס לה מרדכי, כמי שמנסה להימלט בית המלך מכל היהודים. כעת היא נמצאת במקום אחר. אחרי שחזרה וכרכה את גורלה עם מולדתה ועם עמה היא מבינה שמחאת הזהות של מרדכי איננה סותרת באמת את עולמה וגם לא את זהותה כמלכה. עמדה חדשה זו מביאה אותה להבין שמלחמתו של המן במרדכי וביהודים היא גם מלחמה שלו בה ובמי שהיא.
מעתה הופכת המלחמה להיות בין מי שנקשר אל העולם ממקום שיש בו זהות, אמירה ואמת שהוא נאבק עליה, לבין מי שאין לו זהות ומושגי השליטה שלו הם מושגיו של המן המוזנים ב'תדלוק' התמידי, באינטריגות, בכוח ובשררה. 'איש זה,' אומרת אסתר, 'אשר נלחם במרדכי ובעמו נלחם בעצם בי ובעמי'. להכרה זו היא מבקשת להביא את אחשוורוש.
איש ואשה במגילת אסתר (7)
הרב שמעון קליין
4 - איש יהודי
5 - והמלך קם בחמתו ממשתה היין
6 - וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת
טען עוד
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
סודו החינוכי של חודש שבט
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
