ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שנה טובה!
הרב ישראל אריאל שליט"א, ראש מכון המקדש
בשבת 'פרשת החודש' שומעים אנו בכל בית כנסת בישראל, את פסוקי התורה המתארים את סידרת מצוות קרבן פסח שניתנו לישראל במצרים. בימי גדלותו של עם ישראל, כשישראל חגגו את הפסח בירושלים, בימים אלו הרגישו כבר את ניחוחות הפסח המתקרב. בשבת ראש חודש חש כל אחד משהו מריח "צלי אש", של תנור הפסחים שבירושלים. באוזניו כבר התנגנה שירת ההלל של העם החוגג בירושלים.
חז"ל המחישו את הרגעים הללו בתיאור מוחשי: 'כזית של אכילת קרבן פסח, ושירת ההלל, היו בוקעים את גגות העיר ירושלים' (פסחים פ"ה). היה זה 'חג חרות' פשוטו כמשמעו: עם שלם, החוגג יחדיו את היציאה מעבדות מצרים, כשהוא שמח וחוגג בחצרות ה' בירושלים.
מה נותר מניחוחות הפסח בימינו? - ריח הכופתאות של ליל הסדר...
בימינו מקובל לחדש לקראת פסח את פני הבית ובית הכנסת בסיוד מחודש. לא כן בעבר, בראש חודש ניסן - "ראש השנה לתרומת שקלים" היו תורמים 'מחצית השקל', ובכסף זה נקנו קרבנות, ואף חידשו את פני המקדש. ההיכל לבש 'פנים חדשות' בסיד לבן - כמובא במסכת מידות (ג, ב) ואף ציפו אותו בשיש וזהב. כך היה ביתו של מלך מלכי המלכים בירושלים לובש מלכות לקראת ההמונים הבאים בשעריו.
כך מתואר ראש חודש ניסן בתלמוד: "באחד בניסן ראש השנה למלכים, ולרגלים, לחדשים, ולתרומת שקלים" (ראש השנה ב'). עצם המושג 'ראש השנה' יוצר אצל אדם מישראל רוח התחדשות. מקובל בימינו בראש השנה החל בתשרי, לברך איש את רעהו בברכת - 'שנה טובה!' והנה מגיע ראש חודש ניסן, שחכמינו ז"ל הכתירו אותו בכמה וכמה תארים של 'ראש השנה', ובימינו לא מצינו אדם המברך את חברו בברכת 'שנה טובה'!
השם "ראש השנה למלכים" - יוצר אצל הכל תחושה של חידוש מלכות ישראל, מדוע לא נברך איש את רעהו ב'שנה טובה'? היכן מלכות עם ישראל? היכן תחושת החרות וברכת 'שנה טובה', הנשמעת בחוצות ירושלים החוגגת את חרות ישראל בארצו? הבה נחדש את נעורי העם, נחזיר עטרה ליושנה! נפאר את בית המקדש בירושלים במקום את הבית הפרטי, נחזיר לחג הפסח את תוכנו המקורי, המלא גאון לאומי, של הוד והדר ושירת עם עולם בחצרות בית ה' בירושלים.
מצוות הגאולה
2) הרב שי ואלטר ראש המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה
מצות קידוש החודש נבחרה על ידי צור ישראל וגואלו להיות המצוה הראשונה של הגאולה. כמו הירח, כך ישראל המונים בו (חולין ס, ונוסח ברכת הלבנה 'שהם עתידים להתחדש כמותה'), נמצאים לעתים בעידני התמלאות, ולעתים חלילה, בזמני חסרון, כך הירח, גם אם יבוא אור ולאחריו חשכה, לא תתמיד החשכה ושוב יזרח האור.
נמשלה מלכות בית דוד ללבנה (שמות רבה פרשה טו, ר"ח ורש"י ר"ה כה ד"ה 'דוד'), ורבי יהודה הנשיא, נצר לבית דוד, יושב בגליל אך שולח את ר' חייא לקדש את החודש ב'עין טב' שבארץ יהודה, בשכנות למקום השראת שכינה (סנהדרין יא), ומצווה אותו שכאשר יקדש את החודש ישלח כסימן את הסיסמא 'דוד מלך ישראל חי וקיים' (ראש השנה כה, ומשם למסכת סופרים פרק י"ט ומשם לברכת הלבנה). והמסר: הדיכוי הרומאי לא יצלח, ומלכות בית דוד תתגבר ותתחדש.
תמיד הירח החדש מופיע בצד המערבי של השמים, אחר שקיעת השמש. שוקע אורה של השמש שנמשל בה עשו ומלכות רומי הרשעה, ואז מופיע החרמש האור הדקיק של הירח החדש - והוא סימן טב (פסיקתא דרב כהנא, פרשת החדש יד), שכאשר ישקע אורו של עשו הגדול יתפרסם אורו של יעקב הקטן. משה הגואל ראשון, פתח במצות קידוש החודש, וגם דוד נסתר בשדה ביום ראש חודש (שמואל א כ). וכן היום נסתרת מהותו של יום ראש חודש: האם הוא יום חג, או יום חול? ואכן יום ראש חודש נזכר בתנ"ך רק במעשה דוד ויהונתן ומהותו של ראש חודש תתגלה רק לעתיד לבוא עם התנוצצות אור הגאולה וחידוש מלכות בית דוד (ר' צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, סימן ח).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?












