ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
הוא אמר לי פעם: "יש רבנים שנמנעים מלברך אנשים, הם אומרים: 'אני לא אדמו"ר ולא בבא'. אבל גם רבנים מצווים להיות בעלי חסד. אם יהודי מבקש ברכה, האם אין זה חסד לברכו?" גם בענין זה, ניתן היה לראות בשילוב המיוחד, של כח הברכה הגדול כמו שנאמר לאברהם אבינו "והיה ברכה" ואמרו חז"ל: "הברכות מסורות בידך", עם הפקחות העצומה, הגאונות הגדולה, שכאמור לעיל, היתה מעורבת ברוח הקודש.
לאחר אחת הבריתות בהן היה הרב סנדק, אמרתי לרב שיש כאן אשה אלמנה שביקשה ממני לבקש עבורה ברכה מהרב. כשהרב שמע את המילה 'אלמנה', מיד הרים את ראשו אלי ואמר: "אלמנה? תקרא לה! תביא אותה לכאן!", וכן עשיתי, והרב האיר פניו אליה וברכה בשמחה.
אספר כמה דוגמאות שישנן בידי, שבהן רואים את רוח קדשו של הרב וכח ברכתו. ישנם כאלה בודאי אלפי סיפורים, לא חיפשתי אחריהם, אלא הבאתי כאן ממה שנזדמן בידי.
א. באחד הימים אמרתי לבני שאני הולך כעת אל ר' אברום לברר איזה ענין. הוא אמר לי: 'יש לי היום יום הולדת עשרים ואני רוצה ברכה'. כשבאנו אל הרב ואמרנו שלבן יש יום הולדת, הוא שאל אותו: 'בן כמה אתה?' והוא השיב: בן עשרים. הרב בירך אותו ובתוך הדברים אמר, "נו, שיהיה גם השדוך במזל טוב ובהצלחה". אני קפצתי מיד ואמרתי: "מה פתאום? מה הרב מברך אותו עכשיו בשדוך? הוא בסך-הכל בשיעור ב', הוא צריך לשבת וללמוד קודם כמה שנים. הרי ככה אומרים תמיד בישיבה, שקודם כל ילמדו כמה שנים ואחר-כך יתחתנו". הרב ענה: "אתה צודק, זה נכון בדרך כלל, אבל אם יש כבר 'משהו', אז צריך לברך שיהיה בהצלחה", הגבתי מיד: 'אבל אין אצלו כלום כעת'. הרב אמר: 'בסדר רק ברכתי'.
אחר כך התברר לי, שהרב ברוח קדשו ידע מה שאני לא ידעתי, שבאמת הבחור כבר נפגש הרבה פעמים ויש משהו רציני כעת. ובאמת כעבור כמה חודשים היתה חתונה.
ב. סיפר לי הרב ישראל מזרחי שליט"א: ביתי הגיעה לפירקה וביקשתי ברכה מהרב לזיווג הגון. הרב בירך שיהיה במזל טוב. כך כמה וכמה פעמים. בינתים עוד בת הגיעה לפירקה ועוד אחת, ושום דבר לא קורה. כמה חודשים לפני פטירתו של הרב, היתה אשתי בשמחה - כנראה ברית מילה - וראתה שם את הרב. היא החליטה שהיא בעצמה תיגש לבקש ברכה. אמרה לרב יעקב שפירא שהיא אשתי והוא אמר לרב. היא סיפרה לרב ששלוש בנותיהן הגיעו לפרקן ושום דבר לא קורה. הרב השיב לה: "שלושתן תתחתנה בשנה הקרובה, בשנה אחת". וכן היה. מיד לאחר פטירת הרב בחג הסוכות התארסה אחת והתחתנה ואחריה גם שתי אחיותיה באותה שנה, כולן במזל טוב.
ג. הרב אמר שצריך להקפיד על רח"ש. זוהי תקנה שהיתה בחוץ לארץ לשלם לרב מסדר הקדושין ולחזן ולשמש (היום רגילים לומר - שדכן). הוא אמר - אולי בשם גדולים אחרים - שרח"ש מבטל רח"ש כלומר עקרות. ר"ת - רחל, חנה, שרה, שהיו עקרות. (כך כתוב בספר 'דברי יחזקאל' של רבי יחזקאל משינווא, בנו של ה'דברי חיים' מצאנז).
זוג אחד הגיע אל הרב עם החותן, כעבור כמה חודשים מהחתונה כדי לתת מתנה עבור רח"ש. החותן ביקש שהרב יברך אותם שיפקדו בזרע של קיימא. הרב השיב: "היום, יש צעירים שלא רוצים להיפקד מיד. הם רוצים שיעבור קצת זמן מהחתונה". החותן אמר: 'לא, לא, הם רוצים להיפקד עכשיו'. הרב: 'אבל לפעמים יותר טוב שמחכים כמה שנים". הזוג נדהמו למשמע הדברים והכלה אמרה לבעלה ביציאתם: 'תכין את עצמך לפי דברי הרב, שרק אחרי שנתים ניפקד - מיעוט רבים של 'שנִים' -שנַיִם'. וכן היה. בשבוע שלאחר שמלאו שנתים לנישואין הם נפקדו.
ד. סיפר לי אברך: בליל ראש השנה היה תור ארוך של מאות רבות מאוד של אנשים שבקשו לקבל ברכה מהרב, זה לקח הרבה זמן משום שכל אחד הרב בירך אותו: "לשנה טובה תיכתב ותיחתם לאלתר בספרם של צדיקים גמורים". היה טור מרכזי של אנשים וממנו התפצלו סעיפי סעיפים צדדיים בין ספסלי הישיבה. סיפר לי האברך, שבאחד הפיצולים, די במרכז הישיבה, ממש רחוק מר' אברום, הוא התחכך עם מישהו שנכנס לתור מכיוון אחר והיה ביניהם איזה חיכוך קטן, דחיפה קטנה. בינתיים התור עוד ארוך ור' אברום לוחץ לכל אחד ידו ומברכו בחום ובהתלהבות. כשהאברך הזה, הגיע סוף סוף אל ר' אברום, אמר לו ר' אברום: "לא צריך לדחוף, לכולם יש מקום. כולם מגיעים", ואז הוא בירך את אותו אברך. האברך אמר לי, שהוא היה פשוט המום, מזה שר' אברום אמר לו כך, 'מנין הוא ידע'???
ה. ר' אברום אמר לאחד מבני: "היו שני זוגות שאני קידשתי אותם ולא נולדו להם ילדים במשך כמה שנים, התפללתי עליהם, וברוך השם, הצלחתי והם נפקדו. עכשיו יש זוג שלישי שאני מתפלל עליהם".
בתוך סידור התפילה שלו, היו לו דפים עם רשימות של אנשים שהוא צריך להתפלל עליהם.
ו. כבר כתבתי בספר 'בדרך התורה הגואלת', אודות אבי מורי רבי דוד יוסף שורץ זצ"ל, שעבר בזקנותו ארוע מוחי קשה מאוד. אקצר כאן בסיפור אודות ענין זה. ראיתי בחלומי תלמיד חכם גדול שאמר לי להוסיף לו שם 'יוסף' על 'דוד'. נגשתי בבוקר אל מורנו ורבנו וסיפרתי לו מה שקרה בחלום. ר' אברום אמר: "בין אם נאמר שהיה לך גילוי משמים ובין אם נאמר שזהו סתם חלום, אבל ההגיון אומר שבמצב כל-כך קשה צריך באמת להוסיף שם, שכך אנו מקובלים אודות חולה מסוכן, ומכיון שהתעוררת לשם הזה אז שיהיה כך והקב"ה יוסיף לאבא שלך שנות חיים ושלום". אחד המקובלים ערער על הוספת השם. חזרתי אל ר' אברום והוא אמר: "באמת, אני לא בקי בענין זה של שמות, כדאי שתלך לר' רפאל לוין הוא מומחה גדול לענין הזה ואני סומך עליו". הלכתי אל הרב הצדיק המפורסם ר' רפאל לוין והוא אמר: "אני מבין בשמות? מה פתאום? וכו' וכו'. תלך אל הרב יוסף זוסמן הוא גדול המקובלים היום ותשאל אותו ומה שהוא יאמר, אני סומך עליו". הלכתי למחרת אל הגאון הצדיק הרב זוסמן. הוא חקר אותי בקשר למקובל הזה, ואמר: "תשמע, אפילו אם נגיד שיש איזה מסורת בספרים נגד צרוף השם 'יוסף', אבל אני אומר לך, שאם תלמיד חכם עצום כמו ר' אברום שפירא, ברך על השם הזה, אפילו שבספרים יהיה כתוב נגד זה, הברכה של ר' אברום חזקה יותר ובעזרת ה' אבא שלך יבריא ויחיה הלאה. ויתקיים בו 'ואוסיפה לך עוד חמש עשרה שנים'. אבל בכל זאת עצם הענין של הוספת שם הוא לא פשוט, וצריך בשביל זה רוח הקודש ומסורת. בירושלים אומרים שלראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א יש גם רוח הקודש וגם מסורת בענין שמות, תלך אליו ומה שהוא יגיד גם אני מסכים". הלכתי אל בית הראשון לציון והוא קבע את השם 'דוד יוסף'. באמת אבא התאושש באופן פלאי בניגוד למה שהרופאים חשבו. אמנם הוא לא הבריא לגמרי, אבל נוספו עוד כחמש שנים, בהם הוא הלך כמעט כל יום לכולל בו למד, הניח תפילין והתפלל בבית הכנסת וכו' וכו'. ועוד שלוש שנים שמצבו היה קשה יותר והוא היה בבית אבות.
הבאתי סיפור זה במיוחד משום דבריו של הצדיק הגדול והמקובל העצום הרב ר' יוסף זוסמן זצ"ל שזכה עוד להכיר את מרן הרב קוק זצ"ל והיה תלמידו המובהק של הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל. איך התיחס מקובל וצדיק גדול זה, לברכה של ר' אברום זצ"ל.
ז. סיפר לי חבר. כאמור לעיל, ר' אברום התנגד לכל שינוי מנהגים, בין הדברים, הוא התנגד לחומרא שהתחילה להתפשט, שהכלה לובשת כיסוי ראש נוסף לאחר החופה מלבד ההינומא שעל ראשה. הוא אמר שזו הוצאת לעז על ראשונים שלא נהגו כן. באחת החתונות הכלה רצתה לכסות ראשה. אביה שהיה מתלמידי ישיבת 'מרכז הרב', רצה שר' אברום יערוך את החופה. הוא ידע את התנגדות רבנו לכיסוי, אבל אמר לכלה, שממילא ר' אברום עורך את החופה ולא נשאר אחר כך, כך שכשהיא תצא מחדר היחוד, ר' אברום כבר לא יהיה. לאחר שנערכה החופה בשמחה גדולה והחתן והכלה נכנסו לחדר יחוד, ר' אברום נשאר. אבי הכלה היה נבוך ואמר: "ברוך השם, הרב באמת רוצה להישאר"? הרב ענה: "כן, עד שהזוג יצא מחדר היחוד", וכן היה. אלא שכנראה יִדעו את הכלה ועל כל פנים היא יצאה מכוסה בהינומא כדרך שנהגו תמיד. ואז ר' אברום נסע.
יש אומרים שבשנים האחרונות, כיון שפשט המנהג לכסות את הראש בכיסוי נוסף מלבד ההינומא, ר' אברום ביטל את התנגדותו.
ח. עוד סיפור מהישיבה הגבוהה בעיר הקודש טבריה, הנקראת "נר ישראל". מורנו ורבנו, ר' אברום זצ"ל תמך מאוד בהקמתה של הישיבה ולמרות הסתייגויות רבות שהיו לרבנים ואנשים בגלל העמותה שהקימה את הישיבה, ר' אברום תמך באומרו: "העיקר שרוצים לבנות תורה". בהתיעצויות שהיו לרבני הישיבה אם להצטרף הוא תמך מאוד מאוד בהצטרפותם. בשנת התשס"ז באו אל הרב לביקור, רבני הישיבה בטבריה ותלמידיה. ר' אברום דיבר איתם ובתוך הדברים אמר להם: "ואם העמותה הזו תרצה לסגור את הישיבה - אתם תמשיכו את הישיבה בעצמכם". אמר וחזר ואמר. הרבנים והתלמידים, מאוד התפלאו על האמירה הזו. הרי הרב כל הזמן תומך בעמותה שרוצה לבנות תורה, ומה פתאום הוא אומר דבר כזה. וכי תעלה על דעתך שהעמותה שהקימה את הישיבה, תרצה לסגור אותה? מדוע הרב אומר משפט שכזה? עברו שנתים ימים חלו זעזועים קשים ומהפיכות והנה העמותה הזו עצמה, שהקימה את הישיבה, שולחת מכתבים להורי התלמידים, שהיא סוגרת את הישיבה, שאין יותר ישיבה גבוהה בטבריה. הרבנים ובראשם הרב משה שחר שליט"א, זכרו היטב את דברי הרב שנאמרו להם שלוש שנים לפני כן, ואכן הם שינסו מתניהם, התאזרו בעוז וגבורה, הקימו עמותה חדשה הנקראת "טובה ראייתה" והם ממשיכים את הישיבה בעיר הקודש טבריה, כפי שמרן הגר"א שפירא זצ"ל ציוה אותם, וכפי שיבדל לחיים טובים וארוכים מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א מנחה אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
