ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מתמודדים עם הקורונה באתר ישיבה. היכנסו כעת!
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

בְּרִית מֶלַח

הרב יוסף כרמלניסן תש"ע
4073
לחץ להקדשת שיעור זה
חשיבות מציאות המלח בקרבנות מודגשת ארבע פעמים בפסוק הבא:
"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח:" (ויקרא ב' יג).

ברית מעין זו נזכרת גם בהקשר של מתנות כהונה וז"ל הכתוב:
"כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיקֹוָק נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְקֹוָק לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" (במדבר י"ח יט).

בפעם השלישית היא נזכרת בהקשר של הברית עם מלכות דוד, וז"ל הכתוב:
"הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח" (דברי הימים י"ג ה).


ננסה להבין השבוע את פשרו של ביטוי זה.
רש"י על פרשתנו מסביר: "שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית, שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח, וניסוך המים בחג". דברי רש"י המבוססים על המדרש, אינם מסבירים פישרה של ברית זו.
בהסבר הברית על מתנות הכהונה מסביר רש"י: "ברית מלח עולם - כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים: ברית מלח - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם".
בדבריו אלה מסביר רש"י את הסיבה לאזכור המלח בברית עם אהרון. הסיבה לשוני בין ההסברים הוא כנראה השוני בין שני הביטויים. הראשון העוסק בחיוב להקריב מלח הוא "בְּרִית אֱלֹהֶיךָ" עם המלח או עם המים או עם שניהם. לעומת זה, הברית בענין הכהונה היא: "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְקֹוָק לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ". ברית בין הקב"ה לאהרון וזרעו לעולם. אם כך, אע"פ שאין לנו כנראה פירוש רש"י על דברי הימים, דברי רש"י על ספר במדבר תקפים גם שם.

אבן עזרא מסביר כי הברית בענין המלח והקרבנות גם היא ברית שנכרתה בין הקב"ה ועם ישראל. ברית זו מחייבת את עם ישראל שלא להקריב קרבן תפל. וז"ל: "הכנסתיך בברית והשבעתיך, שלא תקריב תפל ולא יאכל, כי הוא דרך בזיון".

גם הרמב"ם מסביר שזו ברית בין הקב"ה ובין עמו. אומנם לדעתו, מטרת הברית כמו כל עניני הקרבנות הוא להרחיק את עם ישראל מעניני עבודה זרה. וז"ל: "ומפני שעובדי ע"ז לא היו מקריבים לחם, אלא שאור, והיו בוחרים להקריב הענינים המתוקים ומלכלכים קרבניהם בדבש, כמו שהוא מפורסם בספרים אשר ספרתי לך, וכן לא תמצא בדבר מקרבנותם מלח, מפני זה הזהיר השם מהקריב כל שאור וכל דבש, וצוה בהתמדת המלח על כל קרבנך תקריב מלח".

הרמב"ן לשיטתו, חולק על הרמב"ם במורה נבוכים ולדעתו: "אני סובר בו ענין, שהמלח מים, ובכח השמש הבא בהם יעשה מלח, והמים בתולדותם ירוו הארץ ויולידו ויצמיחו, ואחרי היותם מלח יכריתו כל מקום וישרפו, לא תזרע ולא תצמיח. והנה הברית כלולה מכל המדות, והמים והאש באים בה,... כמלח שיתן טעם בכל המאכלים ותקיים ותכרית במליחותה, והנה המלח כברית, ולכן אמר בקרבנות (במדבר שם) ברית מלח עולם היא, כי הברית מלח העולם, בו יתקיים ויכרת".
לדעתו מדובר כאן בענין לכתחילה. הברית היא כמלח, שהרי הברית כוללת את שתי האפשרויות. שמירתה המועילה והפרתה היא שגוררת אחריה חורבן.
המלח מסמן את שתי האפשריות: * במצב המועיל והמביא ברכה והוא הצד של המים.
* במצב של המלח המכרית את מי שעובר על הברית.

הבה נתפלל כי נזכה לקיים את ברית המלח בענין הקרבנות לפי כל השיטות
וממילא נזכה גם לשמירת הברית עם בני אהרון ובשמירת הברית עם מלכי בית דוד.
עוד בנושא פרשת שבוע
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il