ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגמ' 'ומאן דסיים מסני אדמייתניה כרעא'
אי' בגמרא, אמר רב יוסף הני תלת מילי יהיב ארבונא [-עיורון] לנהורא וכו', ומאן דסיים מסני [-נועל נעליו] אדמייתניה כרעא, ופירש רשב"ם דהיינו בעוד שרגליו לחים במי הרחיצה. והובאה אזהרה זו דנעילת מנעלים בעוד שרגליו לחות ממי הרחיצה בשו"ע הגר"ז [הל' שמירת גוף ונפש סעיף ט],1 בערוך השולחן [או"ח סימן רס ס"ד], בבן איש חי [שנה ב פרשת פנחס אות יא], וב'תוספת שבת' [סימן רס סוס"ק א].
אמנם כתב על זה ב'תוספת שבת' [שם] שהעולם אין מקפידים בכך, ושומר פתאים ה', עכת"ד, והו"ד במחצית השקל [שם בסימן רס סוס"ק א]. וכתב על זה בליקוטי מהרי"ח [סדר התנהגות ערב שבת] דאפשר שהטעם הוא משום דהאידנא אין נועלים המנעלים בלא בתי שוקיים או בחתיכות בגד הכרוך סביב הרגל, לכן לית לן בה, עיי"ש.
מבואר מדבריו דס"ל דהאזהרה האמורה בגמרא היא דוקא בנעילת הנעליים ממש, אמנם בשו"ע הגר"ז [במוסגר שם] כתב על הך דנועל מנעלים דסוגיין, דאזהרה זו אמורה בימיהם שהיו נועלים על רגלים יחפים, וכן באנפלאות שלנו, עיי"ש. והיינו שגם בלבישת אנפלאות שייכת אזהרה זו שלא ללובשם בעוד שרגליו לחות ממי הרחיצה.
קלא. אזהרת תליית הפת - משום ביזוי הפת או ענין סגולי
בגמ', 'תלאי בביתא קשי לעניותא וכו''
אמרו בסוגיין, תלאי בביתא קשי לעניותא, כדאמרי אינשי תלא סילתא תלא מזוניה, ולא אמרן אלא ריפתא אבל בישרא וכוורי לית לן בה אורחיה הוא, ופירשו רש"י ורשב"ם ד'תלאי בביתיה', היינו התולה פתו באויר בתוך סל אחד. 'תלא סילתיה', לסלו ופת בתוכו, והובא להלכה בשו"ע הגר"ז [הל' שמירת גו"נ ובל תשחית סעיף ט] ובכף החיים [בסימן קפ ס"ק יד וביו"ד סימן קטז ס"ק צח].
וכתב הבן איש חי [שנה ב פנחס אות יב] שמטעם זה תיקן לעשות תיבה קטנה להניח בתוכה העירוב, ולא לתלותו בתוך הכיס על העמוד. וכתב עוד שצריך להזהיר להמון העם שלא יתלו כעכין של לחם בחבל בתוך אויר התנור אחר אפייתם בעוד התנור חם כדי שיצטמקו.
נחלקו פוסקי זמנינו אם אזהרה זו אמורה משום בזיון הפת, או שזהו דבר סגולי, הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כתב שאין חשש למלמד תינוקות לתלות על גבי מסמר את התיק או את השקית של התלמידים שיש בה פת, [הו"ד במכתבים הנדפסים בסו"ס 'מאור השבת' ח"ב, מכתב ל אות ד], ומשמע שם שטעמו משום דלא אסרינן תלייה שאינה דרך בזיון. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א דתליה שאין בה בזיון אינה בכלל תליית פת האמורה, ולכן יש להקל בתלייה זו, וכן בתליית שקית ופת בתוכה, באופן שאינה תלייה שיש בה בזיון. [וכן משמעות הגמרא בסוגיין שהאיסור הוא משום בזיון הפת, שאמרו על כך ש'קשה לעניות', דהיינו דוקא בפת ולא בבישרא וכוורי כיון ד'אורחיה הוא', ולכאו' משמע דהא דקשה לעניות זהו משום שזוהי תלייה שאינה אורחיה]. וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב [ב'הערות' כאן] שכיון שנוהגים כן, יש להקל ולומר שבכך אינו זלזול לפת.
(ובאמת כעין איסור זה של תליית סל ופת בתוכו מצינו גם גבי ספר תורה, שאסור לתלות ס"ת אפילו כשהיא בארון הקודש ותולה ארון הקודש, עי' משנ"ב [סימן מ ס"ק ג] בשם המגן אברהם, והמקור מדברי הרשב"א, וגם שם האיסור משום בזיון).
אמנם בשו"ת אור לציון [ח"ב פרק יב סעיף יח] כתב שיש להיזהר שלא לתלות תיק אוכל שיש בו פרוסה. ואמנם גם הוא סיים דמכל מקום יש להקל למלמדי תינוקות שיכולים לתלות תיקי האוכל של התלמידים על גבי מתלים, אך כתב מטעם אחר, דבפת של אחרים אין לחוש לאזהרה זו, שכיון שאזהרה זו היא ענין סגולי, אין לנו אלא מה שנאמר, ובגמרא בסוגיין אמרו פירש רש"י 'תולה פיתו', דמשמע פת שלו, עיי"ש. (ולכאו' זהו היתר רק שהמלמד יתלה. ויש לעיין אם מטעם זה גם אין שייך האזהרה על הילד, כיון שהפת היא של אביו, ודו"ק). אמנם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל השיב על חילוק זה דאף דבעלמא אין מוסיפים בדבר סגולי על מה שנאמר, מכל מקום בכגון דא שטעם האזהרה הוא משום בזיון הפת, [ולשיטתו וכנ"ל], אין לנו לחלק בין פת שלו לפת של אחרים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













