ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חינוך הקטנים למצוות - מתי ועד כמה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות אדני הבית חינוך ילדים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אייר תש"ע

חינוך הקטנים למצוות - מתי ועד כמה


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

שאלה:
יש לנו ילדים מגיל 9 ועד 3. אנו מתלבטים עד כמה לחייב-להכריח אותם, ללכת עם ציצית, ליטול ידיים לפני הסעודה, ליטול ידיים בבקר, ללכת לבית הכנסת וכד'. לפעמים זה גורם לויכוחים ביני לבין אשתי. אני נוטה יותר לחייב ואשתי רכה יותר. נשמח לקבל הדרכה.


תשובה:
מצות חינוך הילדים ללימוד תורה ולקיום מצוות, בעיקרה מוטלת על האב. כך מפורש במשנה. (קידושין כ"ט): "כל מצוות הבן, המוטלות על האב, אנשים חייבים ונשים פטורות". אכן, שם מדובר על מצוות שהנשים פטורות מהן, כמו תלמוד תורה, מילה פדיון הבן וכד'. אך באופן עקרוני, חכמים הטילו את האחריות על חינוך למצוות, על הבעל. בפועל, הואיל והילדים בגילאים האלה שוהים בדרך כלל הרבה יותר במחיצת אמם, לפיכך היא שותפה מלאה לביצוע של מצות חינוך. לכן חשוב ביותר, גם בתחום זה, להגיע לאחידות הדעות ביניכם.
הגדרת המצוה היא, להרגיל את הילד, לפי כוחו ולפי תבונתו, לקיים את המצוות, לכן, עם התקדמות הגיל, כך מתרבות המצוות אותן אפשר ללמדו. המצוה האחרונה אשר אנו כהורים מחנכים את הבנים היא מצות תפילין. מפני שרק סמוך לגיל 13 מגיע הבן לבשלות של שמירה על גוף נקי, כדי שיוכל להניח תפילין.
אם כן, ביחס לשאלתכם, ברור שדין בן 9 אינו כדין בן 3. יש ללכת בהדרגה, כמבואר בשו"ע (יו"ד רמ"ה): "מאימתי מתחיל ללמד לבנו? משיתחיל לדבר מתחיל ללמדו תורה צווה לנו משה, ופסוק ראשון מפרשת שמע. ואח"כ מלמדו מעט מעט וכו'".
אך לפני הירידה לפרטים, יש לזכור את הכלל הגדול בחינוך בכלל ובחינוך למצוות בפרט: חינוך בכפיה, אין לו כל סיכוי. הדרך היחידה לחנך לטווח ארוך היא בדרך האהבה. למשל: ילד בן שלש, ואפילו מעט לפני כן, ראוי לקנות לו ציצית, טלית קטן, לפי מידותיו, ולהכין אותו הכנה של כמה שבועות מראש, באהבה ובשמחה, ולומר לו: הנה אתה כבר נקי, מתפנה בשירותים, וביום ההולדת כשתהיה בן שלש, נחגוג איתך ואז תלבש ציצית. באופן זה, הילד מקבל את מצוות הציצית כמתנה שההורים נותנים לו, וכזכות, להיותו בן שלש. כמו כל מתנה, ההסתכלות של הילד על הציצית היא כזכות ולא כחובה. כמתנה ולא כמטלה. באופן כזה, "גם כי יזקין לא יסור ממנה". כך הענין בכל המצוות, להציג לפניו כזכות של גדולים וככבוד לו.
ובדבר השאלות, כאמור, מצוות ציצית אפשרית כבר בגיל 3, ואף מעט קודם. ילד המגלה התנגדות ללבישת ציצית, אין לחייבו ללבוש. לעיתים תקופה של רגיעה מהלחץ, תגרום לו לרצות להיות כחבריו, ואז מעצמו יגיע לקיום המצוה.
נטילת ידיים של בוקר. הפוסקים ממליצים ליטול אפילו לתינוק היונק, אך בודאי זוהי המלצה משום מידת חסידות. ראוי להרגיל ילד בגיל שנה וחצי בערך לנטילת הבוקר. לעומת זאת, נטילה לסעודה היא בגיל שלש, ולעיתים אף מאוחר יותר.
תפילה. בכל גן מרגילים את הילדים להתפלל ולברך ברכת המזון, ועל כך כדאי לשמור גם ביום שאינו הולך לגן. לעומת זאת, תפילה בבית הכנסת, נכון למושכו לכך רק משעה שהוא כבר קורא באופן חופשי, ויכול להיות שותף עם הציבור. ילד המתקשה בקריאה כדאי להשקיע בלימוד זה כדי להכשירו לכל דרכי החיים, וגם לתפילה בציבור.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il