ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
יש לנו בן בכתה ב'. עד כה היה הולך בשמחה לבית הספר. בשבועות האחרונים הוא עושה "שביתה": לא רוצה לקום, לא רוצה להתלבש ולא ללכת לבית הספר. התייעצתי עם בעל מקצוע שאמר לי שאסור לוותר לילד, והוא חייב ללכת לביה"ס. אנחנו כשבועיים במריבות מתישות איתו, הוא בורח, אני רודפת אחריו וכד'. ממש אין לי יותר כח. מה לעשות?
תשובה:
יש כללים רבים בחינוך. החכמה והנסיון שלנו צריכים ללמד אותנו אימתי להפעיל ולהשתמש בכלל מסוים, ואימתי להשתמש בכלל אחר. לעיתים, הכללים הללו נראים כסותרים זה את זה, אבל אין ביניהם סתירה אמיתית מפני שכל כלל שייך למצב אחר. גם בדברי חכמים אנו מוצאים כללים סותרים. למשל: הכלל ש"אין למדים הלכה ממעשה". ולעומתו, כלל הפוך: "מעשה רב" (עיין בבא בתרא ק"ל). כלומר, כלל ראשון אומר שאם ראינו תלמיד חכם נוהג באופן מסוים, אין ללמוד ממנו. הכלל השני אומר להיפך, שאם ראינו תלמיד חכם נוהג כך, זו ההלכה. מה שנראה כסתירה, אינו סתירה. מפני שהכלל הראשון מתייחס למקום בו איננו יודעים את טעמו של הנוהג, והשני מתייחס למקרה בו אנו יודעים את טעמו.
בדומה לזאת, כפי שכתבתי, יש שני כללים סותרים בחינוך: האחד, הצבת גבולות. והשני, הסתלקות מאחריות והעברתה לבן. מחד, חובתנו כהורים ללמד את ילדינו לסור מהרע ולעשות טוב. הגבולות פירושם, "סור מרע". אנו כהורים, מסמנים לילדינו גבולות וקוים אדומים אותם אסור לעבור. כך גם במצוות התורה, לא לאכול בשר וחלב, לא לחלל שבת, כל אלו הן חלק מ"סור מרע". בהצבת הקוים האדומים, אנו למעשה נוטלים אחריות על הבן, להזהירו ולחנכו שיקבל על עצמו את הגבולות הללו. לעומת זאת, כלל גדול בחינוך הוא, לתת אמון בילד, לסמוך עליו, ולהשתדל בכל גיל, לפי יכולתו, להעביר אליו את האחריות.
במקרה שלכם, זוהי ממש הדילמה: האם נכון להשאיר בידכם, ההורים את האחריות על כך שבנכם יקום, יתלבש, ילך לביה"ס וכו'. או שנכון לנהוג לפי הכלל ההפוך: לסמוך עליו, לדעת שהוא בודאי רוצה טוב, וחלק מהטוב הוא ההליכה לביה"ס. ומתוך כך להעביר אליו את האחריות לכך. אותו איש מקצוע אשר איתו התייעצתם, ניתח את התמונה לפי מה שעיניו רואות. והרי אנו רואים שהילד אינו נוטל אחריות על ההליכה לביה"ס. ממילא, אין מנוס מכך, שאתם כהורים תיטלו את האחריות, תציבו גבולות ברורים, ותחייבו את הבן ללכת לביה"ס. לדעתי, ניתוח זה הוא רק חיצוני. אם נעמיק יותר נמצא, שהבן מעוניין מאד בתשומת הלב של הוריו. כמו כל ילד הניזון ושמח כאשר הוא מקבל תשומת לב. אלא שהוא מצא, שאם יתנהג באופן שלילי יקבל תשומת לב מרובה פי כמה. לכן, למרות שהוא מאד רוצה לעשות טוב, ואנו יכולים לתת בו אמון שאכן רצונו ללכת לבית הספר, בפועל החליט הבן שלא ילך, כדי לזכות לתשומת לבכם. ואכן, תוכניתו הצליחה מאד. ודאי תודו שבשבועות האחרונים הרבה תשומת לב ואנרגיה הנכם משקיעים בסוגיית הליכתו לביה"ס. עבורו זה הישג מצוין, שהרי רצונו הוא לזכות לתשומת לב.
אם כן, תפקידכם לפעול לפי הכלל השני: להעביר אליו את האחריות, ואחרי שהנכם מעירים אותו בבוקר, לכו לענייניכם, ואל תתעניינו כלל בשאלה אם הוא מתלבש, מסתדר, הולך וכד'. כך הילד יבין מיד שהוא איבד את תשומת הלב של הוריו, וממילא יגבר בו הרצון הטוב ללכת לבית הספר.
(הערה: ההורים אכן נקטו בדרך זו, וכבר למחרת הילד "רץ" לבית הספר).
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
52 - חינוך הקטנים למצוות - מתי ועד כמה
53 - הקו שבין סמכות הורית לאחריות הילדים
54 - ילדים משקרים?!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
