זו לשון הסוגיה בבבא-מציעא דף ט' ע"א:
הרמב"ם פסק את חידוש הסוגיה בהלכות מכירה פרק ב' הלכה י':
וכן נפסק בשו"ע חו"מ סימן קצ"ז סעיף ה'. הגאון רעק"א בחידושיו על השו"ע ונתה"מ הקשו שם, שהרמב"ם והשו"ע פסקו שמשיכה אינה קונה ברשות הרבים, ומכיוון שמבואר בסוגיה בבבא-מציעא דף ט' שרכוב קונה מדין משיכה, - מדוע הם פסקו שרכוב קונה ברה"ר?
שיטת הרי"ף
מהעיון ברי"ף עולה, שהרי"ף השמיט אמנם את הסוגיה זו. נראה שהרי"ף סבור שקיימת מחלוקת סוגיות - בהבנת האופן שפועל קנין המשיכה.
בסוגיה בבבא בתרא דף פ"ד יש מחלקת בין רב אסי לרבי זירא, האם המוכר יכול לזכות עבור הקונה בפעולה
"תא שמע, רבי אליעזר אומר: רכוב בשדה ומנהיג בעיר - קנה! - ... רכוב בעיר מאי טעמא לא קני? - ... אלא במקח וממכר עסקינן, דאמר ליה: קני כדרך שבני אדם קונין. ואי רשות הרבים הוא - קני, ואי אדם חשוב הוא - קני, ואי אשה היא - קניא. ואי איניש זילא הוא - קני."
הרמב"ם פסק את חידוש הסוגיה בהלכות מכירה פרק ב' הלכה י':
"המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה ואמר 'קנה אותה כדרך שבני אדם קונין', אם משך או הגביהה קנה, אבל אם רכב עליה, אם בשדה קנה, ואם בעיר לא קנה, לפי שאין דרך בני אדם לרכוב בעיר, לפיכך אם היה אדם חשוב שדרכו לרכוב בעיר, או אדם מזולזל ביותר שאינו מקפיד על הילוכו בעיר רוכב, כגון המטפלין בגידול הבהמות או העבדים, או שהיתה אשה, או שהיה ברשות הרבים שהרבים דורסין שם , הרי זה קונה ברכיבה, והוא שתהלך בו."
וכן נפסק בשו"ע חו"מ סימן קצ"ז סעיף ה'. הגאון רעק"א בחידושיו על השו"ע ונתה"מ הקשו שם, שהרמב"ם והשו"ע פסקו שמשיכה אינה קונה ברשות הרבים, ומכיוון שמבואר בסוגיה בבבא-מציעא דף ט' שרכוב קונה מדין משיכה, - מדוע הם פסקו שרכוב קונה ברה"ר?
שיטת הרי"ף
מהעיון ברי"ף עולה, שהרי"ף השמיט אמנם את הסוגיה זו. נראה שהרי"ף סבור שקיימת מחלוקת סוגיות - בהבנת האופן שפועל קנין המשיכה.
בסוגיה בבבא בתרא דף פ"ד יש מחלקת בין רב אסי לרבי זירא, האם המוכר יכול לזכות עבור הקונה בפעולה
