חנוך הבנים

בחג הפסח מודגשת באופן מיוחד מצוות חינוך הבנים, "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר", אכן יש להורים תפקיד מכריע בחינוך הבנים. התורה מצוה "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". כלומר, תלמדו את בניכם לדבר בם, ואיך תלמדו, על ידי דוגמא אישית. בכל התנהגות שלכם, בין בבית בין בדרך. לא נאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם כשהם בבית וכשהם בדרך אלא כשאתה בבית. זאת אומרת, אם אתה מתנהג בבית בסבלנות, באורך רוח, אם אתה לא קפדן הילדים לומדים ממך להתנהג כראוי. יש אנשים שכלפי אחרים הם מאירים פנים, מאופקים וסבלנים אבל בבית אין להם סבלנות, הם מקפידים, ואת זה רואים הילדים ולומדים.
שאלו את רבי זירא 'במה הארכת ימים?'. אחד הדברים שאמר 'מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי'. כלומר, זה שאדם בחוץ שומר על עצמו זה לא מיוחד, כשאדם שומר על עצמו בתוך ביתו זה מראה שהוא באמת לא קפדן. אם בינך לבין עצמך אתה עובד את ד' בכל הלב את זה רואים הילדים ולומדים.
וכן "בלכתך בדרך", לפעמים המתח של הנסיעה, הטרדה של ההליכה משבשת את ההתנהגות וזה מקרין על הילדים. וכן "בשכבך ובקומך", הכל הילדים רואים, בכל חייך אתה מחנך את בניך. באף רגע אתה לא בחופש מהתפקיד הזה.
אם אתה רוצה שבניך יהיו בני תורה ומחונכים עשה כמו שהגמרא אומרת במסכת שבת (כד, ב): "אמר רבא דרחים רבנן הווי ליה בנין רבנן וכו' ". כלומר, מי שאוהב תלמידי חכמים יהיו לו בנים תלמידי חכמים, מי שמוקיר תלמידי חכמים יהיו לו חתנים תלמידי חכמים, ומי שירא מתלמידי חכמים הוא בעצמו יהיה תלמיד חכם. ואם אינו ראוי לכך יראו ממנו כשם שיראים מתלמיד חכם ודבריו יהיו נשמעים.
נמצאנו אומרים האוהב תלמידי חכמים ומוקיר אותם וירא מהם זה מקרין את השפעתו על בניו והם מתפתחים בכוון הנכון. ההשפעה העקיפה בדוגמא האישית היא ההשפעה העמוקה והחזקה והבריאה ביותר.

אכן בחינוך צריך לזכור שאין לילדים כוחות בלתי מוגבלים ואין להעמיס עליהם יותר מכוחם, הן בלמודים הן בהתנהגות.
בכל עבודת ד' צריך לנהוג במשקל נכון. בעל מסילת ישרים מקדיש פרק מיוחד למשקל החסידות ובו הוא מסביר שחסידות מוגזמת היא מזיקה וצריך לשקול תמיד בכל דבר את כל הצדדים של המעשה ושל התוצאות ולא לשקול במבט האנושי השטחי.

וכך הדבר בחינוך הבנים, אסור ללחוץ על הבנים ולהשיג השגים חצוניים רגעיים אלא צריך לראות מה תהיינה התוצאות לטווח ארוך, האם לא יגרמו את ההפך. ובשביל זה צריך להעזר במחנכים תלמידי חכמים בעלי נסיון מוכח, ההורים שהצליחו עם בניהם.

בעבודת החינוך חשוב לשאוף להשיג את המירב ולא לוותר על פחות מזה ומאידך לא לעבור את הגבול. וידיעת השיעור הנכון מסורה לתלמידי חכמים מנוסים ושקולים היודעים לא למעט ולא להרבות.