הכשרת המטבח | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

שבת ומועדים
הכשרת כלים וכשרות לפסח

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

6 דק' קריאה

הכשרת תנור אפייה
מנקים את התנור היטב, ואם יש חשש שנפלו פירורי חמץ לתוך דלת התנור, ישטפוה עם הרבה סבון, כדי שהפירורים ששם ייפגמו ולא יהיו ראויים למאכל כלב. לאחר מכן יש להפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.
את התבניות קשה להכשיר, מפני שהן בלעו באור (באש) בליעה קשה וצריכות ליבון חמור, וכיוון שבליבון חמור צורתם תתכער אין להכשירם (יעויין בפניני הלכה פסח ע' 131). ולכן צריך לקנות תבניות מיוחדות לפסח, ואת תבניות החמץ צריך לנקות ולשמור כשאר כלי החמץ.
אם לא ניתן להשיג תבניות מתאימות לפסח, אפשר להשתמש בתבניות חד פעמיות. וכך יעשו: ייקחו את הרשת של התנור, יניחו אותה בתוך התנור ויפעילו אותו למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר, בכך הרשת תעבור ליבון קל, שמועיל למקצת הפוסקים, אבל כדי שלא להיכנס לספק יניחו על הרשת נייר כסף, כדי שיחצוץ בין הרשת לתבנית החד פעמית של פסח, שאם יגלוש דבר מאכל מהתבנית לא ייווצר חיבור בין התבנית של פסח לרשת 1 . ואמנם לפי שתי הסברות האחרונות אפשר היה להקל גם בתבניות, אלא שבשתי המחלוקות הללו דעת רוב הפוסקים להחמיר, ובנוסף לכך התבנית נוגעת בגוף האוכל, ועוד שיש פתרון להחליף את התבניות מה שאין כן לגבי התנור. לפיכך אין להקל בתבניות. (יעויין עוד בפניני הלכה פסח ע' 150).

הכשרת הגז
אע"פ שבכל השנה אנחנו רגילים להשתמש באותה החצובה לסירים בשריים וחלביים, מפני שגם אם גלש מעט מן התבשיל הבשרי או החלבי על החצובה, האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך.
לקראת פסח, משום חומרת חמץ נוהגים ללבן את החצובה בליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). אפשר במקום זאת לצפות בנייר כסף עבה את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי לחצוץ בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. אמנם מי שלא ליבן את החצובה ובישל עליה בפסח, המאכלים כשרים (כה"ח תנא, פב).
את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה, ואת ראשי הגז, צריך לנקות היטב מכל שאריות האוכל, אבל כיוון שכל החלקים הללו אינם באים במגע עם הסירים אין צריך ללבנם או לעוטפם בנייר כסף. ונוהגים להבעיר למשך כחצי שעה את כל הלהבות 2 .

דין מאכל שנופל לתחתית הגז
דרך אגב ראוי לציין, שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים והאמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו. אבל כשלא נתקיימו שני התנאים הללו יש להחמיר שלא לאכול את מה שנגע באמייל הזה, שמא בלע טעמי בשר וחלב. ואם נפלה שם חתיכה עבה, אפשר לחתוך את הצד שנגע באמייל ולאכול את השאר.

כיריים חשמליות
כיריים חשמליות: מנקים את הכיריים היטב, לאחר מכן מחממים אותם על החום הגבוה למשך כחצי שעה.

כיריים קראמיות
העשויות ממשטח הדומה לזכוכית, שהוא עצמו מתחמם ועליו מניחים את הסירים.
יש לנקותם היטב. לאחר מכן מחממים אותם על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה. ויש להמתין עשרים וארבע שעות בין בישול החמץ האחרון לתחילת בישולי הפסח.
(הערה למעיינים: חימום זה הוא ודאי ברמה של ליבון קל, שאם יניחו שם נייר - יישרף. וידוע שלדעת רוב ככל הפוסקים מספיק לכיריים ליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). וזאת משום שמה שעלול לגלוש מהסירים הוא נוזלי, ולכן מצד הדין מספיקה לו הגעלה בלבד, והחמירו בחמץ והצריכו ליבון קל. ואף אם פעם נפל עליהם דבר יבש, מעיקר הדין אחר שעברו עשרים וארבע שעות, הולכים אחר רוב תשמישו, כפי שפסק השו"ע תנא, ו. ואף האשכנזים נוהגים כך בשעת הדחק (מ"ב תנא, מז). בנוסף לכך לדעת ערוגות הבושם, גם לעניין חום הליבון, אומרים כבולעו כך פולטו. וכתב במנח"י ח"ג סו, שאפשר לסמוך עליו בשעת הדחק. וכאן אין דרך אחרת להכשיר).

שיש וכיור
מנקים אותם היטב ולאחר מכן המקילים מסתפקים בעירוי מים רותחים על כל השיש והכיורים. אפשר לשם כך להשתמש גם בקיטורית.
והמחמירים בנוסף לכך מצפים את השיש בשעוונית או בנייר כסף עבה, וכן בכיור מניחים כיור פלסטיק. (טעם המחמירים, שהואיל והשיש והכיור בלעו גם מכלי ראשון שלא על האש, אין העירוי מועיל להם. וטעם המתירים, מפני שמצד הדין הולכים אחר רוב תשמישו, ובודאי רוב בליעתם לא הייתה ביותר מדרגת עירוי. ליתר הרחבה עיין בפניני הלכה פסח ע' (146-147).

פלטה של שבת
פלטה חשמלית מנקים היטב, מחממים על החום הגבוה למשך שעתיים, ומצפים בנייר כסף.
פלטת נחושת שמניחים על הגז אפשר להכשיר באחד משני אופנים: א) לנקותה וללבנה ליבון קל. ב) לנקותה, לחממה כמו בשבת למשך שעתיים ובנוסף לכך לצפותה בנייר כסף (פניני הלכה פסח ע' 151).

מיקרו גל
נוהגים להכשירו בארבעה שלבים. א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישת מאכלים או מזיעת המאכלים שיצאה עם האדים. ב) כיוון שיש לחשוש שאולי גלש איזה מאכל חמץ על הצלחת המסתובבת, יש להניח דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח. ויותר טוב להחליף צלחת לפסח. ג) להמתין עשרים וארבע שעות כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. ד) כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרו גל, לפיכך הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך זמן ארוך מעט מהמקובל (פניני הלכה פסח ע' 152).

מדיח כלים
מנקים היטב את המסננת שפעמים רבות נתקעים בה שיירי מאכל. מפעילים את המדיח על החום הגבוה ביותר, וכבולעו כך פולטו. ולגבי המגשים לכתחילה רצוי להגעילם במים רותחים או בעירוי של מים רותחים או להחליפם. וכשקשה להגעילם או להחליפם, אפשר להגעילם בהדחה בתוך המדיח בתוכנית הארוכה והחמה ביותר.
ובכל מקרה צריך להמתין עשרים וארבע שעות אחר ההדחה האחרונה של כלי החמץ.
ויש מחמירים ומחשיבים את המדיח ככלי ראשון שכדי להכשירו צריך להכניס לתוכו ברזל מלובן כדי שירתיח את המים. והמקילים יש להם על מה לסמוך (פניני הלכה פסח ע' 153).

שולחן האוכל
השולחנות שלנו עלולים להתקלקל בעירוי של מים רותחים, וקל וחומר עם ברזל מלובן. לכן העיקר לנקותם היטב, ואח"כ להדביק עליהם ניילון או נייר לכל משך הפסח, כדי ליצור חציצה קבועה בין השולחן לכלים ולמאכלים של פסח. על הנייר או הניילון יפרשו את המפה, וטוב להקפיד שלא להניח סירים רותחים ישירות על השולחן, אלא על צלחת הפוכה וכדומה (פניני הלכה סח ע' 154).

מקרר וארונות מטבח
כיוון ששימושם בצונן, החשש היחיד הוא שמא נשארו בהם פירורי חמץ, ולכן הכשרתם בניקוי. ובמקומות שקשה לנקות, כדוגמת החריצים שבצד הגומיות שבדופן המקרר, ויש חשש שאולי נתקעו שם פרורי חמץ - ינקו עם הרבה מי סבון או חומר אחר שיפגום את הפירורים מהיות ראויים למאכל כלב, ואין חובה לפתוח את הגומיות כדי להוציא את הפירורים הטמונים שם.
כשהיו מדפי הארונות מעץ טבעי, פעמים רבות שהיו בהם סדקים והיה קשה לנקותם באופן מוחלט מחמץ שנדבק בהם, ולכן הורו האחרונים לצפות את המדפים בנייר או מפה (מ"ב תנא, קטו). אבל במדפים חלקים כשלנו, אין חשש שנשאר עליהם חמץ, ולכן אחר ניקיון טוב אין חובה לפרוש עליהם נייר או מפה. ואע"פ כן רבים נוהגים לצפות את המדפים בניר.

^ 1 לגבי הכשר גוף התנור, אין לחוש למה שגלש ונגע בדפנות, מפני שאין מגע בין הדפנות למה שמבשלים ואופים בפסח. ומה שעלול לצאת על ידי הזיעה שבתנור, מוכשר בחום של ליבון קל, שזוהי רמת ההכשרה המושגת על ידי חימום התנור לחצי שעה. בנוסף לכך, יש סוברים שגם לגבי רמת החום של בליעה ביבש אומרים כבולעו כך פולטו, כך כתב בערוגות הבושם קיט. וכתב במנח"י ח"ג סו, שאפשר לסמוך עליו בשעת הדחק. ואם כן כשם שבלע בחום התנור כך יפלוט בחום אותו התנור. ובנוסף לכך יש אומרים שחמץ נקרא "היתרא בלע", וכך דעת הרמב"ם, ר"ת ואו"ז, ואזי מספיקה לו הגעלה, וק"ו ליבון קל.
^ 2 בכל השנה נוהגים לבשל על אותה חצובה סירי בשר וחלב, מפני שאין הטעם עובר דרך מתכות יבשות. למשל סיר בשרי רותח שנגע בסיר חלבי רותח, כל זמן שלא הייתה רטיבות במקום שנגעו זה בזה, שני הסירים כשרים. וכן לגבי חצובה, שאף אם בלעה טעם בשר, כיוון שנתייבשה, אין טעם הבשר יוצא ממנה לסיר החלבי. ואף אם מעט מהחלב שבסיר החלבי גלש על מקום שלפני כן גלש הרוטב הבשרי, הסיר כשר, מפני שהאש שולטת שם ומה שגלש תחילה מהבשר כבר נתבער. ומשום חומרת החמץ הצריכו ליבון, אבל אין צריך ליבון חמור, שהרי מדינא לא צריך להכשיר את החצובה. וכ"כ בכה"ח תנא, פב, בשם מאמר מרדכי, וסיכם שלכן מלכתחילה יש להחמיר ללבן ובדיעבד אין לאסור. ובחזון עובדיה ע' ע"ה הסתפק בהגעלה, ולעומת זאת הגר"ז הצריך ליבון חמור. ונלענ"ד שעטיפת החצובה בנייר כסף מועילה לפחות כליבון קל ואולי אף כליבון חמור, מפני שהיא חוצצת לגמרי בין החצובה לסירים, שאפילו אם יגלוש שם רוטב לא ייווצר חיבור בינו לחצובה.

(פורסם בעיתון "בשבע")

רביבים

הכשרת כלים וכשרות לפסח