כשרות המצות בפסח | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

שבת ומועדים
שיעורים נוספים

קטגוריה משנית

מדורים
רביבים

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

אברהם חי בן עדינה חיה איטה

5 דק' קריאה

מצווה לאכול מצות בליל הסדר, שנאמר (שמות יב, יח): "בערב תאכלו מצות". ומצות אלו צריכות להיות שמורות באופן מיוחד מחימוץ, שנאמר (שם יב, יז): "ושמרתם את המצות".
ויש אומרים שצריכים לשומרם משעת קצירת החיטים (רי"ף, רמב"ם), ויש אומרים שצריכים לשומרם משעת טחינה (רא"ש, רש"י, שבה"ל, סמ"ך ועוד).
למעשה בליל הסדר נוהגים לדקדק לאכול מצות שמורות משעת קצירה לשם מצווה, ואף שיוצאים ידי המצווה גם במצות שמורות משעת טחינה, מכל מקום לכתחילה צריך לקיים את מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות שחיטיהן נשמרו משעת קצירה (שו"ע או"ח תנג, ד).

המחלוקת על מצות מכונה
מעת שהחלו לייצר מכונות לאפיית מצות לפני קרוב למאה וחמישים שנה, התעוררה מחלוקת גדולה בין הפוסקים. בין התומכים במצות מכונה היו בעל השואל ומשיב, בעל התפארת ישראל והכתב סופר. בין המתנגדים למכונת מכונה היו ר"ש קלוגר ור"ח מצאנז, וזו הייתה נטיית רוב גדולי החסידים. בתחילה טענו שיש במצות המכונה חשש חמץ. אולם במשך השנים שוכללו המכונות וכבר אין טוענים שיש במצות מכונה חשש חימוץ. אולם עדיין יש אומרים שצריך לאפות את המצוות לשם מצוות אכילת מצה, וכיוון שהמכונה אינה יכולה לכוון, נמצא שאין לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות מכונה. בדרך כלל עמדת הרבנים החסידיים הייתה כנגד מצות מכונה.
ודעת רוב הפוסקים שמצות המכונה כשרות לפסח ואפשר לצאת בהם לכתחילה ידי מצוות מצה בליל הסדר, מפני שהכוונה בעת הפעלת המכונה לשם "מצת מצווה" מועילה. ועוד שיש אומרים שאין צורך בכוונה, והעיקר הוא לשמור את המצות מהחמצה.

הבעיות שבמצות יד
יש לציין כי לפני ייצור המכונות העומס על מכיני המצות היה כבד מאוד. הם היו צריכים להספיק להכין מצות לכל המוני בית ישראל לכל משך החג. וכדי שהמצות לא יתעפשו, היה צריך להכינם סמוך לחג. כך שבזמן קצר יחסית היו צריכים לאפות המון מצות. לשם כך היו מגייסים פועלים מחוסרי עבודה, שהיו עוסקים בלישה ורידוד במשך כחמש עשרה שעות ביממה. רבים מהעוסקים במלאכת הלישה והרידוד היו נשים אלמנות ויתומות.
ופעם, שאלו תלמידי רבי ישראל סלנטר לפני צאתם לפקח על אפיית המצות, על איזה דקדוקים ראוי להם להקפיד. והשיב: שלא לצעוק על האלמנות והיתומות המתעייפות בעבודתם המפרכת.
מכל מקום, מדרך הטבע, כאשר עובדים שעות מרובות במלאכת הלישה הקשה, מתעוררים חששות בכשרותם של המצות. ולכן היו מגדולי ישראל שהעדיפו את מצות המכונה, מפני שהמכונה עובדת במהירות ואחידות, ואינה מתעייפת, וחשש החימוץ מתמעט. וכך הייתה עמדתם של רבים מגדולי ליטא, שההידור החשוב ביותר באפיית המצות הוא הזהירות מחשש חימוץ.

וכך נהג רבי שמואל סלאנט אב"ד ירושלים להעדיף מצות מכונה בליל הסדר, וכן נהג מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לאכול בליל הסדר מצות מכונה.
וזו הייתה גם עמדתו של מרן הרב קוק זצ"ל, שההידור החשוב ביותר הוא הזהירות מחימוץ, ולכן למרות שיש הידור באפיית מצות בערב הפסח, העדיף להימנע מכך, מפני החשש שמא מפני הטרדות המרובות של ערב חג, לא ישגיחו כראוי על המצות (מועדי ראיה ע' רפד).

עדיף לצאת בליל הסדר במצות יד
אמנם היום כבר אין עדיפות למצות מכונה על מצות היד, מפני שאחר שכל המוני בית ישראל אוכלים מצות מכונה, כבר אין עומס רב על בתי החרושת למצות יד, ועובדים בהם בזהירות מרבית, ורוב העובדים יראי שמיים, עד שניתן לומר שאין במצות יד יותר חששות חימוץ מאשר במצות מכונה. ולכן אף שמצות יד יקרות, יותר מהודר לקיים בהן מצוות אכילת כזית מצה של ליל הסדר, מפני שהכוונה שבעשייתן משובחת יותר.
עם זאת ברור שכל הרוצה, רשאי לקיים את מצוות אכילת כזית מצה במצות מכונה כפי שנהגו חלק מגדולי ישראל.
ולגבי שאר המצות שאוכלים בסעודת ליל הסדר אפשר לכתחילה לאכול מצות מכונה שהן זולות יותר

איזה מצות כדאי לקנות לכל ימי הפסח
שאלה: האם בשאר ימות הפסח כדאי להדר ולקנות מצות שמורות משעת קצירה, או שאפשר להסתפק במצות רגילות שמחירן כשליש ממחיר המצות השמורות?
תשובה: מצד מה שכתבו מקצת הראשונים והאחרונים שיש מצווה לאכול כזית מצה בכל סעודה מימות החג, אפשר היה להסתפק במצות הרגילות, שהן שמורות משעת טחינה, ולכל הדעות ניתן לקיים בהן מצוות אכילת מצה שבכל החג. אלא שמצד חשש החימוץ, בהחלט יש הידור באכילת מצות שמורות משעת קצירה בלבד. וזאת מפני שבפועל, ההבדל שבין מצות רגילות לשמורות אינו מתבטא רק בזה ששמרו את החיטים משעת קצירה, אלא כל תהליך הכנת המצות השמורות מושגח יותר מחשש חימוץ.
באפיית מצות רגילות המגמה לייצר כמה שיותר מצות במהירות, כדי להוזיל את מחירן להמוני בית ישראל, ואילו במצות שמורה משתדלים לדקדק ולהדר. למשל, כשאופים מצות שמורות, נוהגים כל פחות משמונה עשרה דקות להפסיק את פעולת המכונה, לפרק את חלקיה ולנקותם היטב. ואילו באפיית מצות רגילות המכונות ממשיכות לעבוד ברציפות שעות רבות, ותוך כדי פעולתן, מפסיקים את הזרמת הבצק, ומנקים את המכונה עד כמה שאפשר. בפועל, כיוון שהניקוי מתבצע תוך כדי פעולת המכונה, ברור שלפעמים נותרים במכונה חלקיקי חמץ שעוברים עליהם יותר משמונה עשרה דקות ויש חשש שהחמיצו.
וכן לגבי החיטים. את השמורות משעת קצירה קוצרים לפני שהתייבשו, כך שגם אם ירדו עליהם גשמים מרובים בעודם מחוברים לאדמה, ודאי שלא החמיצו. ואחר קצירתם מקפידים לאחסנן במקום יבש, ולכן אין בהן חיטים מצומחות או חיטים מבוקעות שיש חשש שהחמיצו. אולם בחיטים שמייבאים מחו"ל, שמהן עושים את שאר המצות, יש לפעמים חיטים מחומצות.
ואמנם להלכה אותן חיטים שהחמיצו או שאריות הבצק שנותרו במכונה בטלו בשישים, ואף שחמץ בפסח אינו בטל אפילו באלף, מכל מקום כאשר התערובת נעשתה לפני הפסח, כבר בטלו בשישים. אלא שיש סוברים שבכניסת החג החמץ שנתבטל בשישים חוזר וניעור (רמב"ם ורשב"א). ואף שאין פוסקים כמותם (שו"ע או"ח תמז, ד), מכל מקום ודאי שישנו הידור לצאת במצות הכשרות לכל הדעות.
לסיכום: המצות הרגילות שהן שמורות משעת טחינה כשרות לכתחילה לכל הפסח, ואף לסוברים שיש מצווה לאכול מצה בכל שבעת ימי הפסח - מקיימים בהן את המצווה. והמהדרים אוכלים מצות שמורות משעת קצירה, בעיקר מפני שמדקדקים יותר בשמירתן מחימוץ.

במה עדיף להדר, במצות שמורות או בצדקה
יש טוענים כנגד המהדרים בקניית מצות שמורות, שיותר טוב להדר ולתרום את הכסף כסף לעניים מאשר בקניית מצות שמורות לכל החג. אלא שטענה זו יכול לטעון רק אדם שאינו מבזבז כסף על מותרות, שהוא אכן יכול לומר בצדק שצדקה לעניים היא מצווה חשובה מההידור במצות שמורות. אבל מי שקונה רהיטים יקרים ובגדים יקרים, ומשקיע בכך אלפי שקלים, מדוע שדווקא בהידורי מצווה יחסוך ויקנה את המצות הפשוטות?
מכל מקום למעשה, המצות הרגילות כשרות, ואפשר לסמוך על המשגיחים שעושים את מלאכתם כראוי, ואין חובה להדר בקניית מצות שמורות. וכל אדם צריך להחליט לעצמו אם ירצה להדר ובמה.

שרויה
שאלה: האם ראוי להימנע מאכילת מצה שרויה בפסח?
תשובה: אחר שנשלמה אפיית המצה, נתבטל כח החימוץ מהקמח, ואפילו אם ישרו את המצה זמן רב במים - לא תחמיץ. אלא שיש חששו, שמא נותר בתוך המצה מעט קמח שלא נאפה או שמא אחר שהוציאו את המצה מהתנור נדבק מעט קמח על פני המצה, ואם ישרו את המצה במים אותו הקמח שלא נאפה יחמיץ (תשובה ו' בסוף שו"ע הרב). ולכן נהגו החסידים שלא לאכול מצה שרויה.
אבל להלכה דעת רוב ככל הפוסקים שאין לחשוש לזה, וכך נהגו כל גדולי אשכנז וספרד (שו"ע תסא, ד; תסג, ג). ואף מבני משפחות חסידיות רבים נוהגים כיום להקל לאכול שרויה. ובמיוחד כאשר מדובר במצות מכונה, מפני שכל החששות שהועלו נתבטלו. אין לחשוש שנותר במצות קמח שלא נאפה, מפני שהמכונה לשה היטב את הבצק. ואין לחשוש שנשאר מקום שלא נאפה, כי חום התנור חזק ואחיד. ועוד שבמצות דקות אין לחשוש שיש מקום שהאש לא שלטה בו. ואת הקמח מפרידים לגמרי ממקום יציאת המצות.
ואע"פ כן רבים מבני החסידים נוהגים להחמיר בשרויה, ואין לזלזל במנהגם.

(פורסם בעיתון "בשבע")

רביבים

שיעורים נוספים