לאחר הפסח

ימים רבים אחר הפסח עוד נמשיך להיות באווירת החרות של חג החרות. בימי הפסח חזרו ונעורו בנו אותן הרגשות של שמחה והרווחה של ימי יציאת מצרים. רגשות של חרות, של שחרור משעבוד רוחני וגשמי כאחד.
אנחנו יצאנו ממצרים לחרות עולם, חרות עליונה, חרות מכל צמצום של תפיסת עולם אנושית. ביציאת מצרים יצאנו למרחב האין סופי של האמונה האלקית בד' אחד.
לא רק יצאנו מהטמטום של האליליות המצרית לאיזה תפיסה אנושית חדשה, אלא התרוממנו. יותר נכון לומר, ד' אלקינו רומם אותנו לתפיסת אמונה על אנושית, לתפיסת עולם אלקית. יצאנו מחושך לאור גדול, מטומאה לקודש עליון.
הקפיצה הזו משעבוד לגאולה מתרחשת אצלנו בכל שנה ושנה בחג הפסח. בכל שנה בחג הפסח מתחדשת בתוכנו גאולת מצרים. הדבר קורה בעולמות הפנימיים של האדם, בנשמתו.
ישנם יחידי סגולה שמסוגלים להרגיש בחושים הגלויים שלהם את ההתרחשות הפנימית הנשמתית הזו. אולם בכלל כולו זה מתקיים בתוך תוכו באופן סמוי, אפילו מהאדם בעצמו.
כל הנהגות הפסח, מצוותיו וחוקותיו כולם, אכילת מצה בשבעת הימים, איסור אכילת חמץ, ליל הסדר וסיפור יציאת מצרים, כל ההנהגות הללו מותאמות התאמה מלאה להתרחשויות הפנימיות הפועלות בימי החג בתוך תוכו של האדם, בעומק נשמתו של האדם מישראל.
ההתעלות הרוחנית בימי החג קובעת בנפש רושם קבוע שיישאר תמיד, גם אחר עבור ימי החג המרוממים. ואינו דומה מצב הנפש לפני החג לאחריו. כן הדבר בפרט וכן הדבר בכללות האומה. עם ישראל יוצא מחג הפסח עם כוחות חדשים, עם עוצמה של קדושה שתרומם את החול ותקדש אותו.
בחג החרות הזה ספגנו עוד מנה של חרות. הוסרה מעלינו עוד קליפה של גלותיות. קליפה של התבטלות בפני אחרים. הסרנו מעלינו עוד שכבה של הערצה עיוורת לכל מה שיש אצל אחרים במדינות המערב או במזרח הרחוק. התחזקנו בהכרת עצמנו, הוספנו ביטחון עצמי בריא וטבעי בערכו של עם ישראל ויעודו הגדול להאיר את אור ד' בעולם כולו.
הגאולה השלמה היא גאולת הגוף והרוח כאחד. אי אפשר שתהיה גאולת הרוח בלא גאולת הגוף, ואי אפשר שתהיה גאולת הגוף באמת, בלא גאולת הרוח. על כן השאיפה לשלמות הארץ שהיא גאולת הגוף והשאיפה לשלמות התורה בכל הופעתה בישראל שהיא גאולת הרוח הם דבר אחד. הם שאיפת הגאולה.
פסח וחג השבועות קשורים זה בזה. יציאת מצרים ומתן תורה חד הם. על כן בצאתנו מחג הפסח חג החרות, הננו מלאי מרץ לפעול למען שלמות גאולתנו ופדות נפשנו, להיאבק למען שלמות ארצנו, לשחרר אותה ואותנו מהתלות באחרים, כי שבים אנו לארצנו שלנו, לארץ אבותינו, ארץ ד', ושבים אנו אל עצמנו, אל נשמתנו ,אל ד' אלקינו ותורתו וד' אתנו ובעזרתו ית' נתגבר על כל המעכבים אותנו בדרך גאולתנו.