ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
למרות זאת, התורה מתארת לנו בברור ובלשון ציורית את הצורך בסוג מסוים של נזירות, קבועה או זמנית, בחיים ובסדר החברתי היהודי. ובכל זאת, אפילו מצב הנזירות הזה לא נועד להרחיק את הנזיר מהשתתפות פעילה בחיים החברתיים והקהילתיים. שמשון, דוגמה ידועה לנזיר בתנ"ך, היה למרות זאת מנהיג, שופט ומצביא בישראל. יש הגבלות הלכתיות על הנזיר, אבל הסתגרות מפני החברה היא בוודאי לא אחת מהן. ההגבלות על הנזיר נוגעות לענייני טומאה וטהרה, גזירת שיער ושתיית יין ומשקאות דומים. המגבלות האלה נועדו, בין היתר, להזכיר לנזיר את מעמדו המיוחד כנזיר, אבל הנזיר נשאר, בכל מובן, חלק מהחברה הכללית ומשתתף בחיים האנושיים הרגילים. אדרבא, הנזיר משמש דוגמה לחברה למאמץ להשיג יושר וטוהר בעולם טמא ומרושע לעתים. לפיכך, על אף שחז"ל לא תמיד מרוצים מאדם שבוחר להיות נזיר, הנזירות היא חלק חיוני בתצרף האנושי שהתורה מתארת לנו.
בתלמוד אנחנו למדים גם שלדחף להיות נזיר יש גם מניעים חברתיים. הוא נובע מהרצון הפנימי של היחיד לוותר על תענוגות ונורמות מסוימות בחיים, אך גם מהצורך בהגנה מפני התאוותנות וההפקרות המינית שיש בחברה מסביב. בעולם מושלם עצם רעיון נזירות יהיה מיותר, כנראה. אך התורה מתייחסת לחיים, ואפילו לחיים היהודיים, כפי שהם באמת, בעולם הלא מושלם שלנו ולא רק כפי שרצוי שיהיו, ולכן הנזיר הופך למרכיב חיוני גם בחברה התורנית.
ברבות השנים היו כמה אנשים יוצאים מן הכלל שבחרו להיות נזירים. אך הרתיעה של הרבנים ושל המסורת היהודית מהעניין מנעה את הנזירות מלהפוך לתופעה רווחת או אפילו מקובלת בעולם היהודי. התורה לא מבקשת להכביד על חיינו אלא לשפר אותם באמצעות הדרכה, תיעול ומיתון של ההחלטות ושל ההתנהגות שלנו בתוך מסגרת של חיים שלמים והגונים. גם את הלקח הזה אנחנו לומדים מפרשת נזיר. כשאנחנו מבינים שהנזירות היא מפלט אחרון להתמודדות עם חוסר מוסריות ושברון לב, אנחנו יכולים להימנע מהצורך בנזירות אם נקפיד לנהל את חיי היומיום שלנו בהתאם למצוות התורה וערכיה ולהתרחק מהשפעות זרות ובלתי מוסריות על חיינו ועל החברה שלנו.

הדלקה וכיבוי ביום טוב

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך מותר להכין קפה בשבת?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד אמונה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

למה תמיד יש מחלוקת?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















