- שבת ומועדים
- ראש חודש
הלוח העברי
אל יאמר אדם השימוש בלוח הלועזי אין בו כל אידיאולוגיה, זה פשוט נוח; השימוש בלוח מסוים יש לו משמעות ערכית; לנו, העם היהודי, יש עולם רוחני עשיר משלנו, והעולם הרוחני שלנו קשור בלוח עברי ייחודי; הגיע הזמן לחזור ולהשתמש יותר ויותר בלוח העברי.
מדוע יש אנשים שמתנגדים לשימוש בלוח הלועזי המקובל, מהו הדבר המרגיז אותם בשימוש בלוח האזרחי, ומה החשיבות הגדולה בלוח העברי?
אי-אפשר להתעלם מהמשמעות שיש ללוח, לאיזה מנין מונים את הימים ואת השנים.
אל יאמר אדם, מי חושב על הכוונה שהיתה לממציאי הלוח, הכוונות שלהם לא מעסיקות את אף אחד. השימוש בלוח הלועזי אין בו כל אידיאולוגיה, זה פשוט נוח, זה אפילו הכרחי, כי אנו כאן במדינת ישראל לא חיים לבד, אנו קשורים בקשרים רבים עם מדינות המערב; באירופה ובאמריקה משתמשים בלוח זה, על-כן גם אנחנו צריכים להשתמש באותו לוח. זה נוח מאוד שיש לוח אחיד ואם אנחנו לא נשתמש בלוח זה, זה יסבך את כל החשבונות, זה יגרום להרבה בלבולים, ולמה צריך לסבך ולבלבל. אחידות הלוח, מנין תאריכים אחיד זהו עניין טכני ארגוני, זה עניין של נוחיות ואין לקשור זאת בשום אידיאולוגיה ובשום כוונה מעבר לחישובים הטכניים.
אל יאמר אדם שאין לדבר משמעות רוחנית. אולי אין כוונה לתת לנוהג הזה משמעות רוחנית, אך בלי כוונה, השימוש בלוח מסוים יש לו משמעות ערכית. אי-אפשר לנתק בין הסדר הכלכלי והארגוני ובין האידיאולוגיה והרעיונות. סדרי הכלכלה והמסחר, והתכניות הציבוריות הרוחניות נקבעות בתכניות שנתיות. אם מערכות הכלכלה והמיסוי נקבעות לפי מסגרות שנתיות, ממילא גם התכניות הערכיות, הרוחניות והחברתיות מתוכננות לפי תכניות שנתיות. התכנית השנתית של הכל מתחילה מתאריך מסוים, והתאריך הזה מקבל משמעות ערכית.
כאשר מגיעה סוף השנה הכלכלית, נעשים סיכומים של העבר ונערכים לקראת העתיד. בפרק זה יש תחושה של סיום שנה, והתחלה חדשה. עושים חשבון נפש וזה כבר גולש לענייני הרוח. לנו, העם היהודי, יש עולם רוחני עשיר משלנו, והעולם הרוחני שלנו קשור בלוח עברי ייחודי, וראש השנה היהודי הוא אחד בתשרי, זה הזמן לסיכום השנה בכל התחומים, לחשבון נפש, לתשובה, לתיקון. לבחון מה פעלנו ומה עשינו במשך השנה, מה היה מוצלח וצריך להמשיך בו, ומה טעון שיפור.
לא במקרה נקבע בלוח העברי שראש השנה הוא באחד בתשרי. הכוונה היא למנות את ימי השנה ואת מנין השנים מזמן בריאת העולם על-ידי הקב"ה, כפי שנמסר לנו בתורה. להבדיל, לא במקרה הלוח הלועזי הנקרא "אזרחי" קבע את מנין השנים שלו כפי שקבע, אלא בכוונה להפוך את יום לידתו של אותו פושע ישראל ממציא דת הנצרות שהנוצרים עשו אותו לאלהים שלהם, לעשות את היום הזה ליום עיקרי שממנו מתחילה הספירה של השנים.
מאחר שהמערכות הכלכליות והחברתיות והרוחניות קשורות זו בזו, ומאחר שהם קשורות בזמן, יש משמעות גדולה לבחירת הלוח.
אכן הגיע הזמן לחזור ולהשתמש יותר ויותר בלוח העברי.
הלוח העברי הוא הלוח שלנו, ולנו יש ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן ראש השנה למלכים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות וכו', ובט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
זהו הלוח שלנו. לוח מציאותי, קשור בטבע, בעונות השנה, אשר נקבע על-ידי יוצר הטבע.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
אי-אפשר להתעלם מהמשמעות שיש ללוח, לאיזה מנין מונים את הימים ואת השנים.
אל יאמר אדם, מי חושב על הכוונה שהיתה לממציאי הלוח, הכוונות שלהם לא מעסיקות את אף אחד. השימוש בלוח הלועזי אין בו כל אידיאולוגיה, זה פשוט נוח, זה אפילו הכרחי, כי אנו כאן במדינת ישראל לא חיים לבד, אנו קשורים בקשרים רבים עם מדינות המערב; באירופה ובאמריקה משתמשים בלוח זה, על-כן גם אנחנו צריכים להשתמש באותו לוח. זה נוח מאוד שיש לוח אחיד ואם אנחנו לא נשתמש בלוח זה, זה יסבך את כל החשבונות, זה יגרום להרבה בלבולים, ולמה צריך לסבך ולבלבל. אחידות הלוח, מנין תאריכים אחיד זהו עניין טכני ארגוני, זה עניין של נוחיות ואין לקשור זאת בשום אידיאולוגיה ובשום כוונה מעבר לחישובים הטכניים.
אל יאמר אדם שאין לדבר משמעות רוחנית. אולי אין כוונה לתת לנוהג הזה משמעות רוחנית, אך בלי כוונה, השימוש בלוח מסוים יש לו משמעות ערכית. אי-אפשר לנתק בין הסדר הכלכלי והארגוני ובין האידיאולוגיה והרעיונות. סדרי הכלכלה והמסחר, והתכניות הציבוריות הרוחניות נקבעות בתכניות שנתיות. אם מערכות הכלכלה והמיסוי נקבעות לפי מסגרות שנתיות, ממילא גם התכניות הערכיות, הרוחניות והחברתיות מתוכננות לפי תכניות שנתיות. התכנית השנתית של הכל מתחילה מתאריך מסוים, והתאריך הזה מקבל משמעות ערכית.
כאשר מגיעה סוף השנה הכלכלית, נעשים סיכומים של העבר ונערכים לקראת העתיד. בפרק זה יש תחושה של סיום שנה, והתחלה חדשה. עושים חשבון נפש וזה כבר גולש לענייני הרוח. לנו, העם היהודי, יש עולם רוחני עשיר משלנו, והעולם הרוחני שלנו קשור בלוח עברי ייחודי, וראש השנה היהודי הוא אחד בתשרי, זה הזמן לסיכום השנה בכל התחומים, לחשבון נפש, לתשובה, לתיקון. לבחון מה פעלנו ומה עשינו במשך השנה, מה היה מוצלח וצריך להמשיך בו, ומה טעון שיפור.
לא במקרה נקבע בלוח העברי שראש השנה הוא באחד בתשרי. הכוונה היא למנות את ימי השנה ואת מנין השנים מזמן בריאת העולם על-ידי הקב"ה, כפי שנמסר לנו בתורה. להבדיל, לא במקרה הלוח הלועזי הנקרא "אזרחי" קבע את מנין השנים שלו כפי שקבע, אלא בכוונה להפוך את יום לידתו של אותו פושע ישראל ממציא דת הנצרות שהנוצרים עשו אותו לאלהים שלהם, לעשות את היום הזה ליום עיקרי שממנו מתחילה הספירה של השנים.
מאחר שהמערכות הכלכליות והחברתיות והרוחניות קשורות זו בזו, ומאחר שהם קשורות בזמן, יש משמעות גדולה לבחירת הלוח.
אכן הגיע הזמן לחזור ולהשתמש יותר ויותר בלוח העברי.
הלוח העברי הוא הלוח שלנו, ולנו יש ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן ראש השנה למלכים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות וכו', ובט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
זהו הלוח שלנו. לוח מציאותי, קשור בטבע, בעונות השנה, אשר נקבע על-ידי יוצר הטבע.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.

כיצד נציין את ראש חודש?
רבנים שונים | אדר ב תשס"ח

"החדש הזה לכם" – התחלת התורה
הרב יוסף כרמל | התשס"ה
התחדשות עם ישראל בראש חודש
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ג

המחדש בטובו
הרב נעים בן אליהו זצ"ל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
החשיבות של לימוד אמונה
למה ללמוד גמרא?
הקשבה בזמן של פילוג
כל ההתחלות קשות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהי אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

ארבעת המינים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

ארבעת המינים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
