ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
למרות כהונתו, רצה זיגמונד להתחתן עם גרושה יהודייה מקראקא. הוא הגיע לרב יצחק וביקש ממנו לקדשם. הרב הסביר לעבריין שזהו איסור תורה מפורש. זיגמונד השיב שהוא מוותר על כהונתו ואיים שאם הרב לא יקדשם, הם יינשאו בעיר אחרת. הרב הזמין אליו את הגרושה ואת קרוביה הנכבדים והזהירם לבל יעזו לעשות נבלה כזו, פן יטיל עליהם חרם. הקרובים היו מעוניינים להכניס את זיגמונד למשפחתם ודרשו מהרב שיגמיש את ההלכה. זיגמונד בעל העמדה החליט לצאת במאבק גלוי כנגד הרב. קראקא נחלקה לשני מחנות: לומדי התורה ומאמיניה שצידדו ברב, וכנגדם ניצבו קרובי הגרושה ויתר הרחוקים מהאמונה.
זיגמונד סיפר לנסיך מה שאירע וטען בפניו כי הרב יצחק הינו "עקשן ופנאטי מפני שאינו מוכן לעשות דבר כה פעוט: לחתן כהן עם גרושה".
הנסיך הזמין אליו את הרב ולהבדיל את הבישוף. כשהגיעו, רצה הנסיך לדעת מדוע הרב מונע מאיש ואשה שאהבה שוררת ביניהם להינשא. הרב הסביר כי יש דין בתורה האוסר זאת והדבר אינו תלוי בו.
הנסיך פנה לבישוף שהיה שונא ישראל, כדי שיאמר אם אכן יש דין כזה בתורה. הבישוף הודה על האמת, אך טען כי הרבנים יכולים לשנות את דיני התורה כפי שעשו חכמי התלמוד.
הרב יצחק הגיב כי "כאשר נתן הקדוש ברוך הוא את התורה למשה רבנו היה הכל בכתב, ובנוסף הוסיף הסברים ופירושים רבים בעל-פה שעברו מדור לדור עד שחכמי התלמוד כתבו אותם". הוא הבהיר כי התורה שבכתב והתורה שבעל פה אינן סותרות זו את זו אלא משלימות.
הבישוף שאל את הרב כמה שאלות בנימה מזלזלת, והלה ענה בטוב טעם ודעת. הנסיך התרשם מתשובותיו והבישוף שרתח מכעס הביע זלזול גלוי ביהדות. הרב אמר לו כי כנוצרי אל לו לירוק לבאר שממנה שתה - היהדות, והוכיח ממקורות היהדות והנצרות כי יש רק אלוקים אחד, כשהוא מפגין ידיעה בכתבי הנצרות יותר מהבישוף. הנסיך חזר לדון בנישואי הכהן והגרושה כדי לעצור את תבוסתו של הבישוף, ואמר לרב:
"אפילו יהי כדברך שהתורה אוסרת על כהן להינשא לגרושה, אך היות וזליגמן מוותר על כהונתו, מצווה אני עליך להשיאו!"
"בחפץ לב הייתי מציית", אמר הרב, "אך עלי למלא ציווי מסמכות עליונה יותר - אדון העולם. לעולם לא אעשה דבר בניגוד לתורתו".
הנסיך חתם את דבריו בזעם: "אני עומד על כך שתקיים את ציוויי. חייב הנך לכוף את דעתך מפני רצוני!"
לאחר כמה ימים שלח הנסיך חיילים חמושים וציוום להביא את רב היהודים לכיכר העיר, שם יהיה עליו לערוך לעיני כולם את החופה. הרב הגיע לכיכר העיר כשהוא מלווה בחיילים, שם המתינו לו זיגמונד והגרושה והמון עם שבאו לראות אם הרב ייכנע לציווי הנסיך.
הרב הביט בחתן בכלה ובקרוביה ואמר בתוקף: "בשום אופן לא אעבור על איסור תורה, אפילו אשלם על כך בחיי".
לאחר מכן דיבר אליהם ברוך: "כל האסון נובע רק מרצונכם. אם תודיעו שאינכם רוצים להינשא ייסוג הנסיך מהוראתו".
השניים לא שעו לתחינתו. כאשר ראה שלא יוכל לפעול אצלם קרא: "ריבונו של עולם, רוצים הם לאלצני לעבור על מצוותך. מבקש הנני ממך: קדש את שמך כדי שהמאמינים בך יתחזקו. הבט מטה והראה את חסדך להולכים בדרכיך, והענש את אלה הניצבים בעזות מצח נגדך!"
הוא ניסה שוב לשכנע את החתן והכלה שיתחרטו, אך הם סירבו שוב בעזות. הרב הישיש החל להתפלל בבכי: "ענני ה', ענני! עשה למען שמך הקדוש, הגדול והנורא!"
זעקת אימים נפלטה מפי החתן, הכלה והמחותנים. האדמה החלה להיבקע ולפעור את פיה מתחת לרגליהם. תהום נוראה נראתה וכהרף עין השניים שקעו בתוכה עד צווארם. הקהל הרב הוכה בהלם. ברגע הבא שקעו החתן והכלה לגמרי בתהום, האדמה הפעורה סגרה את פיה כאילו לא אירע מאומה.
המאורע המסעיר התפרסם ברחבי העיר וכולם נהרו לכיכר המרכזית. כשהנסיך שמע על האירוע נסע מיד לרב העיר וביקש מחילה על כך שביזה אותו ואת תורת משה. הרב מחל אך דרש: "בגלל שהתורה אוסרת על כהנים להימצא במקום קברים, יש להורות שהמקום שבו שקעו בני הזוג יגדר על ידי קיר אבנים עבה". הנסיך עשה כדבריו.
שנים רבות לאחר מכן היה במרכז העיר קראקא שטח אדמה עגול בקוטר שלושים אמה מגודר בחומת אבנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









