ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
A. במשנה - בפשטות הכוונה שלכל הארבע יש את אותו דין
בשבועות - גם על העתיד וגם על העבר יש קרבן כולה ויורד.
בטומאה - גם על שגגת טומאה וגם על שגגת קודש יש קרבן עולה ויורד.
B. אך יש בזה מחלוקת:
1. בשבועה - ר"ע - גם על העבר, רי"ש - לא על העבר [מקור - כי דורש ריבוי-מיעוט-ריבוי, ואילו רי"ש דורש כלל-פרט-כלל].
2. בטומאה- רי"ש - גם על שגגת קודש ומקדש, ר"ע - רק על שגגת טומאה [מקור - רבי (כרי"ש) מ"ונעלם" השני].
ב. כמי המשנה?
הרי המשנה לא כר"ע ולא כרי"ש!
תירוצים:
1. המשנה כאחד מהם, וניתן לומר שבאחד התחומים הכוונה שכל ה-4 עם דין זהה, ובתחום אחר על שניים חייב ועל שניים פטור. דחייה - במקרה של נגעים, ברור שכל הארבע עם דין זהה.
2. המשנה כרי"ש
לפי זה - טומאה - מובן.
לגבי שבועות - נעמיד שהנושא במשנה אינו חיוב קרבן (שאז פטור לרי"ש בשבועה על העבר), אלא חיוב מלקות, שבזה גם לרי"ש חייב על עבר (כרבא - שנלמד משבועת שוא).
שתי שאלות:
1. שאלה אחת - איך חייב מלקות בשבועה על העתיד (שאומר שיאכל ולא אכל) - הרי זה לאו שאין בו מעשה?
תשובה - רי"ש מחייב על לאו שאין בו מעשה.
2. שאלה שנייה- האם ניתן להעמיד גם את שאר המשנה במלקות? נעבור מקרה מקרה:
נגעים - בקוצץ את סימני הצרעת.
שבת - מתאים רק לרי"ש שסובר שלוקים גם על לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין (ור"ע חולק, מכות יג:).
טומאה - לא יתכן! הרי ברור שהמשנה מדברת על שוגג ועל חיבו קרבןף, ולא על מזיד ועל חיבו מלקות.
3. המשנה כרבי
בטומאה הביא את רי"ש ובשבועות את ר"ע.
רב כהנא מוסיף - זה גם שיטת רבי עצמו.
ביסוס טענת רב כהנא:
1. לגבי טומאה כרי"ש
(מניין שצריך ידיעה-העלם-ידיעה? ר"ע - "ונעלם" השני. רבי - "ונעלם" הראשון), ומ"ונעלם" השני לומד שחייב גם על שגגת קודש ומקדש.
2. לגבי שבועות כר"ע
בהו"א רבי כר"ע (ריבוי-מיעוט-ריבוי - לגבי פדיון בכור), אך דוחה רבינא (כי לגבי רציעה רבי לומד כלל-פרט-כלל, ובפדיון בכור למד ריבוי-מיעוט-ריבוי, כי שם הסדר הוא "ריבוי-ריבוי-מיעוט"), ולכן מוכח נגד רב כהנא, ורבי עצמו באמת כרי"ש, ובכ"ז הביא את ר"ע בשביל להביא עוד מקרה של "שתיים שהם ארבע".
ג.האם לוקים על לאו שאין בו מעשה?
בתירוץ השני הצענו שלרי"ש לוקים, וזה ה"סתם משנה" שלנו (גם בשבועה עתידית חיובית).
ואילו רי"ח אמר בפירוש שלא לוקים בשבועה על העתיד כי זה לאו שאין בו מעשה.
תשובה - רבי למד ממשנה אחרת שלא לוקים:
1. משנה שפותרת את המותיר של בשר הפסח (דחייה - אולי שם פטור כי זה לאו שניתק לעשה (כר"י)).
2. משנה במכות כז: - משנה שדווקא בשבועה עתידית שלילית - חייב, משמע שעל ביטול שבועה חיובית - פטור - כי לא לוקים על לאו שאין בו מעשה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שבועות מעין עולם הבא!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השלמת התמונה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
