ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
A. במשנה - בפשטות הכוונה שלכל הארבע יש את אותו דין
בשבועות - גם על העתיד וגם על העבר יש קרבן כולה ויורד.
בטומאה - גם על שגגת טומאה וגם על שגגת קודש יש קרבן עולה ויורד.
B. אך יש בזה מחלוקת:
1. בשבועה - ר"ע - גם על העבר, רי"ש - לא על העבר [מקור - כי דורש ריבוי-מיעוט-ריבוי, ואילו רי"ש דורש כלל-פרט-כלל].
2. בטומאה- רי"ש - גם על שגגת קודש ומקדש, ר"ע - רק על שגגת טומאה [מקור - רבי (כרי"ש) מ"ונעלם" השני].
ב. כמי המשנה?
הרי המשנה לא כר"ע ולא כרי"ש!
תירוצים:
1. המשנה כאחד מהם, וניתן לומר שבאחד התחומים הכוונה שכל ה-4 עם דין זהה, ובתחום אחר על שניים חייב ועל שניים פטור. דחייה - במקרה של נגעים, ברור שכל הארבע עם דין זהה.
2. המשנה כרי"ש
לפי זה - טומאה - מובן.
לגבי שבועות - נעמיד שהנושא במשנה אינו חיוב קרבן (שאז פטור לרי"ש בשבועה על העבר), אלא חיוב מלקות, שבזה גם לרי"ש חייב על עבר (כרבא - שנלמד משבועת שוא).
שתי שאלות:
1. שאלה אחת - איך חייב מלקות בשבועה על העתיד (שאומר שיאכל ולא אכל) - הרי זה לאו שאין בו מעשה?
תשובה - רי"ש מחייב על לאו שאין בו מעשה.
2. שאלה שנייה- האם ניתן להעמיד גם את שאר המשנה במלקות? נעבור מקרה מקרה:
נגעים - בקוצץ את סימני הצרעת.
שבת - מתאים רק לרי"ש שסובר שלוקים גם על לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין (ור"ע חולק, מכות יג:).
טומאה - לא יתכן! הרי ברור שהמשנה מדברת על שוגג ועל חיבו קרבןף, ולא על מזיד ועל חיבו מלקות.
3. המשנה כרבי
בטומאה הביא את רי"ש ובשבועות את ר"ע.
רב כהנא מוסיף - זה גם שיטת רבי עצמו.
ביסוס טענת רב כהנא:
1. לגבי טומאה כרי"ש
(מניין שצריך ידיעה-העלם-ידיעה? ר"ע - "ונעלם" השני. רבי - "ונעלם" הראשון), ומ"ונעלם" השני לומד שחייב גם על שגגת קודש ומקדש.
2. לגבי שבועות כר"ע
בהו"א רבי כר"ע (ריבוי-מיעוט-ריבוי - לגבי פדיון בכור), אך דוחה רבינא (כי לגבי רציעה רבי לומד כלל-פרט-כלל, ובפדיון בכור למד ריבוי-מיעוט-ריבוי, כי שם הסדר הוא "ריבוי-ריבוי-מיעוט"), ולכן מוכח נגד רב כהנא, ורבי עצמו באמת כרי"ש, ובכ"ז הביא את ר"ע בשביל להביא עוד מקרה של "שתיים שהם ארבע".
ג.האם לוקים על לאו שאין בו מעשה?
בתירוץ השני הצענו שלרי"ש לוקים, וזה ה"סתם משנה" שלנו (גם בשבועה עתידית חיובית).
ואילו רי"ח אמר בפירוש שלא לוקים בשבועה על העתיד כי זה לאו שאין בו מעשה.
תשובה - רבי למד ממשנה אחרת שלא לוקים:
1. משנה שפותרת את המותיר של בשר הפסח (דחייה - אולי שם פטור כי זה לאו שניתק לעשה (כר"י)).
2. משנה במכות כז: - משנה שדווקא בשבועה עתידית שלילית - חייב, משמע שעל ביטול שבועה חיובית - פטור - כי לא לוקים על לאו שאין בו מעשה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
