ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים חינוך ילדים

חנוך לנער על פי דרכו של מי?!

אם נכונים דברי התלמיד, ובאמת אין סיבה לחשוב שאינם נכונים, הרי שיש לפנינו תופעה מצויה של הורים אשר במקום לחנך את בנם, על פי דרכו, הם מחנכים אותו על פי דרכם.
מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלה:
חינוך ילדים
הרב אליקים לבנון
1 - מריבות ילדים
2 - הדרכה בסניף או לימודים
3 - תינוק חדש במשפחה
טען עוד
אני מחנך כתה בחטיבת ביניים, ומידי פעם מקיים שיחות אישיות עם תלמידיי. אחד התלמידים חשף בפני מערכת יחסים עכורה עם הוריו, וטען שהם מכריחים אותו ללבוש בגדים שאינו רוצה. למשל הוא רוצה סנדלי שורש והם מוכנים רק סנדל סגור, או שילך לבקר את הדודים שהוא מרגיש אצלם לא נעים. מצד אחד, רציתי לומר לו, עזוב את ההורים ו"צפצף" עליהם. אבל זה ממש לא חינוכי. מה הדרך?


תשובה:
אני חייב לשבח אותך על היכולת והרצון להקדיש זמן לשיחה אישית עם תלמידים בגיל זה, ראוי שדרך זו תהא נחלת כלל המחנכים. ולגופו של דבר: אם נכונים דברי התלמיד, ובאמת אין סיבה לחשוב שאינם נכונים, הרי שיש לפנינו תופעה מצויה של הורים אשר במקום לחנך את בנם, על פי דרכו, הם מחנכים אותו על פי דרכם. כבר ב"חובות הלבבות" עמד על כך שכאשר אדם עושה חסד וצדקה עם עני, הוא באמת מכווין לעשות חסד עם עצמו. הדוגמה שהוא משתמש בה היא, הרצון לסלק מעל עצמו את הרגשתו הקשה. גם בחינוך, המצוה היא לחנך על פי דרכו של הנער, בהתאם לכישוריו, לכוחותיו ונטיותיו. לעיתים, ההורים עושים חשבון של עצמם, מה יביא להם יותר כבוד מהסביבה. לכן למשל הם מבקשים ממנו ללכת לבקר את הדודים. יש להסתייג ולומר, שאם הדודים צריכים עזרה, ודאי נכון לחנך את הילדים לעזור לאנשים, גם כאשר זה לא כל כך נוח לילד. אבל במקרה זה אני משער שזה נעשה יותר כדי שהדודים יראו כמה יפה מחנכים ההורים את ילדיהם.
עד כאן, ניתוח המצב. נִשאלת אם כן השאלה, מה אתה כמחנך יכול לעשות כדי לעזור לנער. ודאי שאין לומר את הניתוח הזה על התנהגות הוריו, מפני שהסבר כזה ירסק את האמון שלו בהורים. ובגיל זה נער חייב להאמין בהוריו ולסמוך עליהם. אם לא כן, הוא עלול להרגיש "תלוש" מהמציאות, ללא בית תומך.
עצתי היא שתפעל בשני מישורים: האחד מול הנער והשני מול הוריו. את הנער יש לחזק לשמוע להוריו, ולהבין שהם רוצים בטובתו, (אע"פ שלפי הניתוח הם רוצים בטובת עצמם, אבל לתועלת לנער אפשר לומר לו שהם רוצים בטובתו). כדאי להוסיף, שבעוד שנה או שנתיים יוכל הוא לשקול את טובתו, ולשוחח על כך באופן גלוי עם הוריו, וכך להגיע להסכמה ביניהם.
מאידך, כשם שלקחת על עצמך לשוחח עם הנערים, קח על עצמך מטלה נוספת, והיא, לשוחח עם ההורים. אתה כמחנך תוכל להדגיש להורים את הלחץ אשר הם גורמים לבנם, ולהבהיר, שאי אפשר לחנך בלחץ. אם הם אנשים נבונים תוכל גם להוסיף ולהאיר להם את המציאות, ע"י שתבהיר להם את החילוק, בין לחנך לפי דרכו של הנער, לבין לחנך לפי דרך ההורים. מבין ההורים, לא רבים הם אשר יוכלו להבין וליישם דרך אחרת על פי חילוק זה, מפני שחלק גדול מההורים סבורים שטובת ההורים וטובת הנער, חד היא, ואין מקום כלל להביא בשיקול את מקומו של הנער כישות עצמאית. אך כאמור, הורים נבונים יוכלו להבין זאת. בכל מקרה, כדאי לנסות. בהצלחה!
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
עוד בנושא חינוך ילדים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il