ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
רבנו הרב מרדכי אליהו זצוק"ל היה ממשיכו העיקרי של אחד מגדולי הדורות האחרונים, הלא הוא הרב יוסף חיים מבגדאד, שחיבר ספרים רבים וחשובים בהלכה, בקבלה ובדרוש, ונודע ברבים על שם ספרו הנפוץ 'בן איש חי'. מיוחד היה רבי יוסף חיים ששילב בפסיקתו את כל השיטות, כאשר התשתית מבוססת על דברי רבי יוסף קארו ב'בית יוסף' ו'שולחן ערוך', אולם בנוסף לכך התחשב בדברי שאר הפוסקים, בין מספרד ובין מאשכנז. והיה אומר הרב מרדכי אליהו, שלעיתים היה הרב 'בן איש חי' פוסק כדברי הרב 'מגן אברהם' ובעל 'שולחן ערוך הרב', שהיה הולך בשיטתו. ועוד מיוחד בשיטתו של ה'בן-איש-חי', ששילב בין שיטת הפסיקה לפי ההלכה ובין מנהגי הקבלה, שכן היה ה'בן-איש-חי' הגדול שבדורו בלימוד הקבלה על פי האר"י והרש"ש.
ובדרך זו המשיך הרב מרדכי אליהו, שהיה אומר שאין תפקידנו למצוא שיטות מקלות ולנהוג לפיהן, אלא לחפש את הדרך כיצד לצאת ידי חובת כל הפוסקים וכל השיטות. ורק בשעת הדחק יש מקום לסמוך על שיטות המקלים. ואכן בשעת הדחק ידע למצוא פתרונות נפלאים.
עוד דבר מיוחד היה ברב אליהו, שהיו שיטות ההלכה סדורות אצלו בזכרונו הלכה למעשה, וכך כשנשאל בהלכה לא היה צריך לשוב ולדון מחדש בסוגיה, אלא היה חושב שניות אחדות ומשיב. וגם כאשר השאלה נגעה לשעת הדחק, היה משיב על אתר כפי שיטות המקלים שהיו סדורות אצלו.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
315 - נושא משא עם קודש
316 - רב לכלל ישראל
317 - עדתיות לעומת אחדות ישראל
טען עוד
הנהגתו הציבורית
כשם שבשיטתו ההלכתית שילב את כל השיטות, כך גם ביחסו הציבורי, ראה את הטוב שבכל השיטות והזרמים, ושילב בהנהגתו את הטוב שבכולם.
אינני יודע אם היה בדור תלמיד חכם גאון וגדול שכמותו שהיה מחובר באמת לכל כך הרבה חוגים - דתיים וחרדיים, ספרדים ואשכנזים, ומתוך כך משפיע על כולם. והחיבור הזה לא נבע מתוך עמדת פשרה, כי היה גיבור ותקיף ולא התיירא לומר את עמדותיו, אלא החיבור נבע מתוך שילוב אמיתי של הטוב שבכל השיטות.
יחסו לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
פעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל אם יש חכם שאפשר לברך עליו "שחלק מחכמתו ליראיו". והשיב שאפשר לברך על הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז הרב'.
סיפר לי הרב אביהוא שוורץ שליט"א, שכאשר הוציא בטבת תשמ"ג את ספרו הראשון "מתוך התורה הגואלת" ובו סיכומי שיעורים שנאמרו על ידי הרב צבי יהודה זצ"ל, הלך בשעה תשע בלילה להביא את הספר לרב מרדכי אליהו זצ"ל. כיוון שהרב לא היה בבית, השאיר את הספר אצל הרבנית. למחרת, כשנכנס אצל הרב בשעה תשע בבוקר לשאול בהלכה, לא היה בטוח אם הרב כבר ראה את הספר. אולם הרב מיד קם לכבודו, לחץ את ידו בחמימות, ואמר: "יישר כוחך! לא הנחתי אותו מידי עד שכיליתיו! 'בעודה בכפו יבלענה'! דברים נפלאים!" והוסיף ואמר: "אבל הערה אחת, למה לא שמת לנו בספר תמונה של הרב, שנוכל לחזות זיו פניו. או לפחות כתב יד שלו". ועוד הוסיף: "בסוף הספר הכנסת את השיעור האחרון של הרב, שאמר שלושה שבועות לפני פטירתו. מי שמתבונן בשיעור הזה, יראה שהרב ידע יום פטירתו".
כבוד הבריות
היה הרב אליהו מכבד מאוד כל אדם. ונתקיימו בו דברי חז"ל (אבות ד, א): "איזהו מכובד המכבד את הבריות", שהיה נערץ על המוני בית ישראל.
ומתוך שהעניק כבוד לבאים אצלו, יכול לעשות ביניהם שלום. ופעמים שהיה נכנס אצלו אדם והוא מלא כעס על חברו, והיה הרב מקבלו בכבוד, מניף ידו קלות בתנועה של ביטול כלפי הדברים שכביכול פגעו בו, ואומר: "מה אכפת לכבודו מכל זה. הרי אין זה פוגם בכבודו כמלא הנימה". וכך לבו של הנפגע היה נעשה קל עליו, והיה מוכן לעשות שלום עם יריביו.
אצילות ורגישות
פעם היה סכסוך ממושך בין כמה אנשים ליהודי זקן ועקשן. ורצו האנשים לפייס את הזקן במתנה, אבל הזקן הכועס לא הסכים לקבל אותה. ביקש הרב שיקראו לזקן ויבואו אליו ביחד. כשבאו אצלו שאל: "מדוע כבודו אינו רוצה להתפייס ולקבל את המתנה מהם?" השיב: "מפני שהם פגעו בי". ביקש הרב שיתנו לו עצמו את המתנה היקרה. האנשים נדהמו קצת, הרי המתנה היתה מיועדת לזקן ולא לרב. אבל מצווה לקיים דברי הרב, ונתנו לו את המתנה היקרה. חייך הרב ופנה שוב אל הזקן ואמר: " ממני אתה בוודאי מוכן לקבל את המתנה". נענה הזקן: "נכון, מהרב אני מוכן". נתן לו הרב את המתנה, ונתפייס הזקן.
סבתו של הרב אליהו
מרת שמחה, שהיתה סבתו של הרב אליהו ואמו של הרב יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, נודעה כצדקת. היא גדלה בביתו של דודה בעל ה'בן איש חי', שם ספגה תורה ויראה.
כשהיתה מבוגרת, הקפידה להתפלל שלוש תפילות ביום ובמניין. בשחרית היתה מתחילה עם המניין הראשון ומסיימת עם השני. היתה מדקדקת בדיני ברכות, והיו לה בביתה מאזניים כדי לשקול שיעור 'כזית' לברכה אחרונה.
פעם במנחה של ראש חודש שכח החזן לומר 'יעלה ויבוא'. הסבתא דפקה מעזרת נשים כדי לרמוז להם, אבל איש מהקהל לא שם לב לכך. היא לא רצתה לקרוא לעבר החזן 'יעלה ויבוא', מפני שאין זה צנוע. לאחר התפילה פנתה לאחד מקרובי המשפחה, והעירה לו על ששכחו לומר 'יעלה ויבוא'. חלק מהציבור החל לשוב על עקבותיו כדי לומר שוב חזרת הש"ץ. גערה בהם ואמרה: "הלכה היא שאם שליח הציבור שכח להזכיר 'יעלה ויבוא' אין מחזירים אותו מפני טירחא דציבורא".
היו מרבני ירושלים שהיו שואלים אותה כיצד פסק דודה, בעל ה'בן איש חי' בעניינים מסוימים. ובעל 'כף החיים' היה שולח אליה נשים לשאול בדיני טהרה וטריפות. אולם ברבות הימים נמנעה מלהשיב. וכששאל הנכד, הרב אליהו, מדוע הפסיקה להשיב, ענתה שנתמעטו הלבבות ואי אפשר להורות לחומרא כמו שהורו בעבר, ולכן האחריות כה גדולה, ואין לה כוחות לזה (מתוך 'דורש טוב לעמו' עמ' 80-84).
עוד על השאלה מהאתרוג
היו ששאלו על מה שכתבתי בשבוע שעבר, האם לא היתה פגיעה בכבודו של הרב ששלחתי לשאול שוב על אותו אתרוג שכבר פסל. אכן אין ראוי לנהוג כך, אולם היה בלבי ספק שמא הרב לא פסל את האתרוג, והשואל הראשון הוא שהכניס בטעות את האתרוג הזה בתוך הפסולים. בנוסף לכך, פעמים שצעירים עושים דברים לצורך לימוד שאינם לפי שורת הנימוס (ועיין ברכות כח, א, ואותו תלמיד רשב"י היה).
בכל אופן, ברוך ה' לא יצאה תקלה מתחת ידי, ולהיפך - עוד נתגלה על ידי כך גודל חריפותו וזכרונו של הרב אליהו. שנים ספורות אח"כ, כשנתמנה הרב לרב ראשי וראשון לציון וכבר לא יכול להשיב לכל השואלים, כתב בכתב יד קדשו מודעה וביקש שיתלו אותה בישיבת 'מרכז הרב'. במודעה היה כתוב שמפאת קוצר הזמן לא יוכל להשיב לכל השואלים, ובמקום זאת אפשר לשאול את הרב דוד לנדאו או אותי. אבל בגלל שהייתי אז בן 23 בלבד ועוד לא למדתי מספיק, לא הרגשתי ראוי להשיב למבוגרים וחכמים ממני (ועד היום אינני יודע אם ידע על מעשה האתרוג, ואם בגלל זה כתב את שמי).
מברך את כל הברכות בחתונה
בדרך אגב אספר כי בחנוכה תשמ"ג, לשמחת נישואיי, הגיעו רבנים רבים, חברים של אבי. הרב אברהם שפירא זצ"ל נקבע כעורך החופה, וכשראה אבי שלא יוכל לכבד את כל הרבנים בברכות, החליט לכבד את הרב אליהו בכל שבע הברכות. רבים מחבריי הופתעו. כמדומה שזו היתה הפעם הראשונה שהוענק כיבוד גדול כזה לרב אליהו בחתונה של בני 'מרכז הרב' (הרב ישראלי זצ"ל מחמת אונס לא יכול להגיע, ובמקום זאת בא אח"כ לשבע ברכות אצל הרב קלכהיים זצ"ל). אגב, את הכתובה קרא הרב עמיטל, זצ"ל.
כחודש וחצי לאחר מכן התברר באופן סופי שלא תוארך כהונתם של שני הרבנים הראשיים הקודמים, הגאונים הרב גורן זצ"ל והרב עובדיה יוסף שליט"א. אז הועלתה לראשונה האפשרות להציג את הרב שפירא והרב אליהו כמועמדים לרבנים הראשיים. וכך היה: בבחירות שהתקיימו בא' ניסן תשמ"ג הם נבחרו לרבנים ראשיים, ומצאתי את שני הרבנים שהיו שותפים בנישואיי בתפקיד הרבנים הראשיים (ובאותה תקופה הרבנים הראשיים עוד נחשבו גדולי הדור ומנהיגיו).
בנו ממשיכו הרב שמואל שליט"א
נחמה יש לנו בבנו-ממשיכו הרב הגאון שמואל אליהו שליט"א, רבה של צפת, ששימש את אביו בהלכה ובהנהגות דרך ארץ וחסידות, ויש לו ראייה ציבורית כוללת, והוא מחובר ומקושר לשיטות השונות, ויודע לומר דברי אמת ברורים בנועם ואהבה, ועל כן דבריו נשמעים ומשפיעים. ואביו זצ"ל שהכיר במעלותיו עודד אותו להוציא את כוחותיו אל הפועל בהנהגת הרבנות והציבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
