ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
נראה, שהסיבה לכך נעוצה בזה, כי יש רואים במצעד ענין של מפגן כח ועצמה של שלטון עצמאי, בבחינת "כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", מחשבה הנוגדת את רוח היהדות הרואה באמת בכל פעולה קטנה או גדולה את השגחת ה' יתעלה. וכן התפלה בבית הכנסת, רק מתי מספר ונער יספרם משתתפים בה. השביתה ממלאכה פרט למנוחה מהעבודה, נשאר הצבור הרחב משולל מכל תוכן אמיתי שיכול למלאת החלל הריק שנותר בעקבותיה, וכתוצאה מכך, האדם משתעמם, דבר שעלול לגרום לתוצאות בלתי רצויות (ראה כתובות נ"ט ע"ב).
הבה ננסה לרדת לעומקה של בעיה חשובה זו, ואולי מתוך כך נמצא הפתרון לשאלה הנוקבת שהיא, מה מהותו של יום העצמאות? איזה צביון לתת לו? דבר ידוע כי כל עם מפוזר השואף לעצמאותו המדינית והרוחנית, עליו לבסס שאיפה זו על שלשה דברים, והם: א. ארץ. ב. שפה. ג. דת. ושלשתם מטרה אחת ויחידה להם, להיות לעם אחד מלוכד ומאוחד כלפי פנים וכלפי חוץ. כי זה הדבר הכי חיוני ביותר בעת שלום ובעת מלחמה. האחדות משקפת בגרות העם ותבונתו בכל הליכותיו. אולם בעוד השנים הראשונים שהם הארץ והשפה, חשובים והכרחיים מבחינה מדינית חיצונית, הרי השלישי שהוא הדת חשוב פי כמה מבחינה רוחנית פנימית, כי הוא השומר על זהותו וייחודו בנכר, והוא הערובה היחידה להמשך קיומו הלאומי בארצו. כי גם בהעדר השנים הראשונים, הדת מאצילה מרוחה על הדוגלים בה, ומצילה אותם מכליה רוחנית כגון ההתבוללות וטמיעה. ועם ישראל עצמו יוכיח אמתת רעיון זה. ההסטוריא מלמדת אותנו, כי עמים רבים אדירי תבל בזמנם, שלא שמרו דתם וייחודם הלאומיים נעלמו מן האופק והיו כלא היו, כי התבוללו בקרב עמים אחרים ואין זכר למו. כל עם הרוצה בהמשך קיומו הייחודי והלאומי, הרוחני והפיזי, חייב לבסס שלטונו בחיי הכלל והפרט על יסודות בריאים ואיתנים, שהם עברו ומורשת אבותיו מדור דור, ולא יתנכר לערכיו הרוחניים אשר בזכותם נקרא עם כפי שהנו, אחרת, הוא עם בלא שם, ובמרוצת השנים והדורות עלול לרדת לתהום הנשיה. כל זכות בעלותנו על ארץ ישראל, נובעת אך ורק מן התורה, מהבטחת ה' יתעלה לאבותינו הקדושים ולזרעם אחריהם, ולשיבת עם ישראל לארצו המיועדת. בלעדי זה נראה בעיני עצמנו ובעיני כל העולם כעם שודד האורב לטרף, והמנשל תושבים שלוים מבתיהם ומאחוזתם.
בתקופתנו זאת רבת המעללים והתמורות, אשר בחמלת ה' יתעלה שבנו לארצנו הקדושה אחרי קרוב לאלפים שנות נדודנו בגולה, שאנו רואים בזה ראשית צמיחת גאולתנו. כי אין דעתנו כאלה השוללים שלילה מוחלטת את עצם הקמת המדינה, בחשבם שכל זה רק מקרה ח"ו, כי כלל גדול בידנו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה (חולין ז' ע"ב), וכ"ש מפעל אדיר ועצום כזה של הקמת מדינה וכל הכרוך בה, היתכן לחשוב שכל זה נעשה במקרה, ולא ה' פעל כל זאת ח"ו? וכידוע המקרה לא יתמיד, ובפרט שהקמת המדינה בשנת תש"ח היתה בהסכמת כל האומות כמעט, וכדברי רבינו הרמב"ן זלה"ה בפירושו לשיר השירים בפסוק האלף לך שלמה (ח' י"ב) שכתב שברשיון מלכי האומות ועזרתם ילכו לא"י כדכתיב והביאו את כל אחיכם וכו' עש"ב. וכן אין דעתנו כאלה המחייבים הקמת המדינה מבחינת כחי ועוצם ידי, כי ידוע לפני חורבן הבית השני היו לנו מיליון וארבע מאות אלף גבורים (ראה שבט יהודה למהר"ש בן וירגא ז"ל י"ג ע"א) אשר משאתם יגורו אלים, אחד ירדוף אלף ושנים יניסו רבבה, וכל גבורתם ועוז רוחם אשר א"א לתאר בחרט אנוש עלו בתוהו, ולא עמדו להם בעת צרה ומצוקה, וכדברי הנביא, נשתה גבורתם היו לנשים (ירמיה נ"א ל"א).
אמונתנו הצרופה והמבוססת ללא פקפוק היא, שהקמת המדינה ושיבת בנים לגבולם, הכל בהשגחת ה' יתעלה. ותקופתנו זאת היא "עקבתא דמשיחא", והיא גם תקופת הנסיון ועמידה במבחן לקראת הגאולה השלימה המיוחלת בביאת גואל צדק בב"א.
לאור האמור, היינו מטיבים לעצמנו ולעמים אחרים, לו השכלנו בשובנו לארצנו הנכספת לבסס את עצמאותנו המדינית על יסודות חזקים ומוצקים של עברנו המפואר, ועל הליכות חיים הגנוזים וטמונים בתוך המעיין הנצחי הבלתי נדלה, תורת אל חי יתב"ש, כפי שהורונו רבותנו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם, ולהיות אור לגוים, ולא ככל הגוים ח"ו, כי זהו התפקיד המיועד לעם הקדוש בארץ הקודש. ואז גם יום העצמאות הנפלא והמיוחד במינו היה מקבל תוכן אמיתי ולא מלאכותי דוגמת במות ריקודים ושירי עגבים, בזה שכל העם נוהר בהמוניו לבתי כנסת מלובש בגדי חג, ולהתפלל תפלה חגיגית בשירות ותשבחות לאבינו מלכנו יתב"ש, שהביאנו עד הלום, ולשמוע דרשות מתובלים בדברי תורה וחכמה מענינא דיומא, על הנסים והנפלאות שעשה ה' יתעלה לאבותינו ולנו, עם קריאת מגילה מיוחדת שבה יסופר בקצרה על הנס הגדול והנפלא של תחית העם היהודי בארצו, וכן הלאה. ומצוה בגדולים הם גאוני הדור העי"א, האחרונים לגלות וראשונים לגאולה, לחבר מגילה כזאת כפי חכמתם הרמתה.
סיכום הדברים הנ"ל בקצרה, שיש צורך בשינוי יסודי בתפישת שני הצדדים הנ"ל המחייבים והשוללים, ואז יום העצמאות יתפוש את מקומו בין מועדי ישראל, לתהלה לשם ולתפארת, וכולנו נשיר בפה מלא זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו.
הרעיון הנ"ל ביטאו אותו רז"ל בקצרה כדרכם בקדש, באומרם רבי אבין פתח זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, אין אנו יודעים במה אם ביום אם בהקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך, בהקב"ה, בך בישועתך, בך בתורתך, בך ביראתך (שיר השירים רבה פ' א' פסוק ל"ב), ועיין לרבינו יונה בריש פ"ה דברכות ד"ה אסור לאדם ע"ש.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 050-5244664.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
