ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
הנושא הכללי - נשבע (שבועת ביטוי) לא לאכול ואכל
[אתמול - כמות האכילה. היום ומחר - מה אוכל (1. מספר מינים. 2. סוג האוכל (לא ראוי ואיסורי אכילה)]
א. משנה - אכל כמה מינים - שבועה אחת - קרבן אחד, שתי שבועות - שני קרבנות.
והחידוש - אפילו שאמר "שבועה שלא אוכל ממין א וממין ב" - נחשב כשתי שבועות.
הדוגמא הראשונה - "נשבע שלא יאכל ולא ישתה" ואכל ושתה - מביא שני קרבנות.
אבל - נשבע "שלא יאכל", שני חידושים: 1. אכילה כוללת גם שתייה. אך בכל זאת: 2. אם אכל ושתה - מביא רק קרבן אחד.
ב. שמואל - שתייה בכלל אכילה
A. מקורות: 1. סברא - אנשים מתכוונים גם לשתייה. 2. פסוקים - בפסוקי מעשר שני אכילה כוללת גם יין. דחייה - אולי הכוונה למאכל עם יין? תשובה - נלמד משכר (1. משכר רק כמשקה (דחייה - יש דבילה קעילית שמשכרת). 2. גזירה שווה מנזיר שזה משקה).
B. מקורות ממשנתנו
1. הגמרא מניחה שאכילה כוללת שתייה, ועל בסיס זה מחדשת שלמרות זאת - בנשבע לא לאכול ואכל ושתה - חייב קרבן אחד.
[קושיא - אם כן למה חייב על שתי שבועות כשנשבע לא לאכול ולשתות - הרי אין שבועה חלה על שבועה?
תשובות: 1. אכן בנשבע שלא יאכל וישתה - מביא אחד. המשנה בנשבע שלא ישתה ויאכל (דחייה - אם כן - למה המשנה לא חידשה שאפילו שנשבע שלא יאכל וישתה מביא רק אחד?).
2. כיוון שאמר גם אכילה וגם שתייה, סביר שבאכילה לא התכוון לשתייה.]
ג. למה כשנשבע על זה ועל זה - זה נחשב שתי שבועות?
A. בפת - בגלל שאמר "פת" בצורה מיותרת [היה צריך לומר "שבועה שלא אוכל פת חיטים, וכן של שעורים..."].
B. במשקאות - אוקימתא שיכל לא לפרט כלל את המשקאות: 1. כשהיו מונחים על השולחן (היה צריך לומר " שלא ישתה את אלו שעל השולחן ואת כל המשקאות מסוגם"). 2. כשחבר הציע לו לשתותם (והחבר כבר פרטם).
C. האם גם כאן ניתן לומר שחייב על 4 שבועות (כמו לדעה אחת ב/שבועת הפיקדון)? רבא - לא! (שהרי אם נאמר שברגע שאמר שבועה שלא יאכל" זאת שבועה כללית - לא נוכל להחיל עוד שבועות, מה שאין כן בשבועת הפיקדון - שם ניתן להישבע כמה פעמיים על אותו דבר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
