ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן. הַתְּחִיָּה צוֹבֶרֶת אֶת כָּל אִידֵאָלֵינוּ הַנִּצְחִיִּים וְגוֹנַזְתָּם בְּהַתְחָלָתָהּ בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים, בְּהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְנַחֶלֶת לְדוֹרוֹת לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁזְּכֻיּוֹתֵינוּ וּסְגֻלּוֹתֵינוּ מַמְתִּינוֹת לָנוּ, בְּהִתְיַחֲסוּת שֶׁל כָּבוֹד לְכָל אוֹצָרֵנוּ בֶּעָבָר וְרוּחַ נִשָּׂא לִקְרַאת הִתְרוֹמְמוּת הָאֻמָּה בֶּעָתִיד, הַהוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה עַל-פִּי חֶפְצֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ... וְאִם גַּם נִדְמֶה בְּכֵהוּת עַיִן שֶׁהֶעָבָר הוּא, לְפִי עִלּוּיֵנוּ הֶעָתִיד, מְעֻרְפָּל, יִזְרַח עָלָיו הָאוֹר וְיִזְהַר וְיוֹצִיא אֶל הַפּעַל אֶת גְּנִיזוֹתָיו..."
(אורות התחייה, ג)
(אורות התחייה, ג)
שבעים וחמש שנים עברו מאז הסתלק מעימנו הרואה הגדול. שבעים וחמש שנים הן פרק זמן מספק בכדי לבחון בפרספקטיבה היסטורית האם חזונו הגדול של הרב הולך ומתממש, או שמא - אם נביט על המציאות הישראלית הסבוכה של ימינו: על הנסיגה מערכי הציונות במדינת ישראל; על משקלו הפוליטי הפוחת של הציבור הדתי-לאומי; על גידולו של המחנה החרדי - האם כל אלה מעידים חלילה על ההפך?
"המציאות אין לה כנפיים מהירים כאלה אשר לחיזיון" קבע הרב לפני כמאה שנה וכלל זה תקף אף לימינו. הציפייה כי אחדות הקודש והחול תמומש באופן 'חלק' וללא משברים, נובעת מחוסר העמקה בדבריו של הרב קוק עצמו. במקומות רבים בכתביו (אורות התחייה, מד; אגרות ראיה א, עמ' קעח ועוד) מתריע הרב כי תהליך התחייה הלאומי עוד יאלץ לעבור נפילות ומשברים רבים והתופעות שמנינו קודם הן חלק בלתי-נפרד מכך.
יחד עם זאת, מבט מעמיק על התרבות הישראלית כיום מצביע על מגמה ברורה: מעולם לא הייתה השפעתו של הרב קוק גדולה יותר מאשר בימינו אנו! מתחת לפני השטח התסיסה גוברת. הכוחות השונים בעם ישראל נמשכים לרעיונותיו של הרב קוק כל אחד בדרכו ועל פי רוב ללא הכרה גלויה. מחד - הציבור החילוני נקלע למשבר ערכים ומחפש תרבות אלטרנטיבית. נכדיהם של גדולי הכופרים בדור הקודם צמאים למעט רוחניות. לעיתים מרווים הם את צימאונם במים דלוחים, אולם ההבנה כי עולם החול כשלעצמו איננו בר קיימא ויש הכרח לאחדו עם עולם הרוח - הבנה זו היא מושכל יסוד בתרבות הישראלית (והעולמית) כיום. לא ירחק היום ואחינו אף ימצאו את מבוקשם בתורת ארץ ישראל בפועל ממש.
מאידך - הציבור החרדי הולך ומשנה את אורחות חייו. השינוי בחברה החרדית הוא כה גדול עד שהם עצמם אינם מסוגלים עדיין להכיר בכך. נכדיהם של גדולי מתנגדי הציונות בדור הקודם ממלאים כיום את ספסלי המכללות להכשרה מקצועית, מצביעים בבחירות, חודרים לשוק העבודה ומחפשים דרכים להתחבר למדינה ולישראליות. רעיונות כדוגמת 'ישוב ארץ ישראל', 'קירוב אחים' ואפילו ביטויים כדוגמת 'כלל ישראל' הפכו להיות כה טריוויאליים אצלם עד שנשכח כי בעת שדיבר עליהם הרב זצ"ל בזמנו זכו הם להתנגדות ולהרמת גבה. לא ירחק היום ובו הכרח החיים יביא את הציבור החרדי ללמוד בפועל את כתביו של הרב ולבסס בהכרה גלויה את השינוי המתרקם אצלו כעת בלא יודעין.
למותר לציין שתהפוכות מעין אלו מלוות בסיבוכים ולעיתים אף בהתנגדות כלפי הציבור המניף ברמה את דגל תורתו של הרב; לעיתים אף חלקים מאותו ציבור מתבלבלים בין חזונו של הרב לבין פשרנות דתית גרידא; או מצהירים על נאמנותם לרעיון אך מוצאים עצמם מפולגים סביב הדרך ליישמו ולכן מוחלשים פוליטית - אולם כל אלה הם משברים זמניים ובמידה מסוימת אף בלתי-נמנעים. עם ישראל כולו, בין אם הוא מכיר בכך ובין אם לאו - צועד בנתיב אותו התווה הרב קוק לפני כמאה שנה.
גם במישור הגלוי השפעתו של הרב קוק רק הולכת וגוברת: מעבר למספר לומדי משנתו בפועל, אשר בעבר הלא-רחוק היו עשרות וכיום הם מונים כרבבות; מעבר למוסדות פרי רוחו המעצבים כיום תחומים רבים במדינת ישראל; מעבר למפעלים המתרקמים כל העת להנגשת משנתו לציבור - הרי מעולם לא היו בעם ישראל כוחות המאחדים קודש וחול יותר מאשר ימינו אנו. בכל תחום אליו נביט: תורה, כלכלה, ספרות, חינוך, תקשורת, מוסיקה, אומנות - נמצא צעירים וצעירות היונקים מאור תורתו של הרב ומטים אט-אט את המציאות הישראלית אל חזונו הגדול (זאת מבלי להזכיר את התחום הצבאי וההתיישבותי, אשר שם כבר 'הוכרעה המערכה' וצאצאיו הרוחניים של הרב הם המובילים). ייתכן כי לניצנים הנראים כעת יידרשו עוד עשרות שנים נוספות על מנת להגיע להבשלה מלאה, אולם הכיוון הוא בלתי הפיך. המהפכה השקטה מתחוללת כל רגע גם בלי שנחוש בכך בשגרה היומיומית.
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן", אבל כבר כעת המציאות 'מצמצת פערים' עם החזון. שבעים וחמש השנים הללו הן רק ההתחלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
