בית המדרש

  • ספריה
  • דרשו ה' בהמצאו
קטגוריה משנית
  • שבת ומועדים
  • תקיעת שופר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם שפירא זצ"ל

undefined
3 דק' קריאה
כח השופר – מקורו ממעמד הר סיני
כוחו של השופר מקורו ממעמד הר סיני, ועל כן אנו תוקעים ליד הבימה וספרי התורה, לקשר את השופר של ר"ה עם השופר של סיני ומתן תורה וכמו שכתב האבן עזרא (שמות יט, יג):
"כי קול השופר הוא פלא גדול, אין במעמד הר סיני גדול ממנו, כי קולות וברקים וענן כבד גם הם נראים בעולם, וקול שופר לא נשמע עד יום עשרת הדברים".


איתא במסכת ראש השנה (דף טז.):
"אמר ר' יצחק, למה תוקעים בר"ה? למה תוקעים?! רחמנא אמר תקעו... אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבים ותוקעין ומריעין כשהן עומדין, לערבב את השטן".

ופירש רש"י: "כשישמע שישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו".

משמעות התקיעה ע"פ הרמב"ם
וניתן לפרש עוד, על פי מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם...".


הרמב"ם מדגיש לנו את הענין שבראש השנה יש משמעות כפולה. מצד אחד, הוא יום טוב, וכפי שנאמר בספר נחמיה (ח, י) "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ד' הִיא מָעֻזְּכֶם", ובחז"ל אמרו (ילקוט שמעוני רמז תתכה):
"ר' חנינא ור' הושעיא (דברים ד, ז) 'כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו' איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלו-ה, בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל שערו ואינו חותך צפורניו לפי שאינו יודע היאך דינו יוצא, אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחין שערן ומחתכין צפרניהן ואוכלין ושותין ושמחין בראש השנה לפי שיודעין שהקב"ה עושה להם נסים ומוציא דינם לכף זכות וקורע להם גזר דינם, 'כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו'".

אולם מאידך, בתוך תוכו ראש השנה הוא יום הדין, כמו שאומרים בתפילת המוסף שבר"ה "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". וכן בקול השופר יש את שני הצדדים האלו, מצד אחד, ע"י התקיעה אנו ממליכים את ד' עלינו וכמו שכתב הריטב"א במסכת ר"ה (טז.) וז"ל:
"במה בשופר. עיקר הפירוש דאכולהו קאי במה ראוי להמליכני ולהזכיר זכרונכם לפני בשופר , שכן כתיב (עי' מלכים א' א, לט) 'ויתקעו העם בשופרות וימליכו את שאול עליהם למלך', ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, והיינו דעבדינן נמי תרועה במלכיות ותרועה בשופרות, וכן נראה מן התוספתא (פ"א הי"א) דתניא התם מלכיות שתמליכהו על מעשה ידיו זכרונות שיעלה זכרונך לפניו לטובה שופרות שתעלה תפלתך לפניו בתרועה".

ומצד שני ע"י התקיעה אנו מתעוררים לחזור בתשובה, שכן המשמעות העמוקה של ר"ה הינה שהוא יום דין, כי ביום זה יש עבודת הלב של עריכת חשבון הנפש, כדברי הרמב"ם (הנ"ל):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה , וזכרו בוראכם..."

כתוב (תהילים פא, ד) "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ", הפסוק מבטא את זמן התקיעה בשני אופנים, בחודש, ובכסה, לשון כיסוי. כי יש בשופר גם משהו טמון ונעלם, " רמז יש בו " כפי שכתב הרמב"ם שמלבד פעולת המצווה, הוא מעורר לתשובה. וכך כתב רבינו בחיי (ויקרא כג, כד) הטעם לכך שהתורה הסתירה את מהותו של היום וכך נקרא בתורה (שם) "זִכְרוֹן תְּרוּעָה" מפני שזה עצמו ביטוי לעומק העניין של יום ראש השנה, שהנסתר רב על הנגלה.

תקיעה המשמשת כתפילה
קול השופר, מלבד עצם פעולת התקיעה, הוא קול של תפילה שבלב, ועל כך אנו אומרים בתפילה בחתימת השופרות: "כי אתה שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", כי השופר הוא גם ביטוי לעבודת הלב, ועל עניין זה אנו מבקשים שישמע קול שופר ברחמים.
בכל ימות השנה (בראשית כז, כב) "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" ובראש השנה כוחו של "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" כפול, מתווסף עליו קול שופר (במדבר כט, א) "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" בני ישראל הם (תהילים פט, טז) "הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה", ודרשו במדרש (פסיקתא דרב כהנא, פיסקא כג): "אשרי העם שיודעין לפתות את בוראם בתרועה . אימתי, בחדש השביעי". היות ועל ידי קול השופר באה קריאה ל"עורו ישינים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה" – כלשון הרמב"ם. בכך אנו מתקרבים אל ד', (במדבר כג, כא) "ותרועת מלך בו" לשון רעות והתחברות (עיין רש"י שם), שופר המעורר, מהפך את מידת הדין למידת הרחמים.

ויהי רצון שנתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה, ונחתם לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, אמן ואמן.



^ 1.מעובד ע"פ שיחות שהתפרסמו בספר "מורשה – מועדים".
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב חגי לונדין
    הרב חגי לונדין
  • הרב חיים דרוקמן
    הרב חיים דרוקמן
  • הרב יהושע שפירא
    הרב יהושע שפירא
  • הרב הלל גפן
    הרב הלל גפן
  • הרב בני אלון
    הרב בני אלון
  • הרב יהודה לייב גרונר
    הרב יהודה לייב גרונר
  • הרב מרדכי גרינברג
    הרב מרדכי גרינברג
  • הרב הראשי ישראל מאיר לאו
    הרב הראשי ישראל מאיר לאו
  • הרב חנן פורת ז"ל
    הרב חנן פורת ז"ל
    undefined
    שלח לך

    חטא המרגלים ומניעיו

    הרב דוד דב לבנון
    undefined
    הלכות שלושת השבועות

    מנהגי שלושת השבועות

    א - ימי בין המצרים. ב - ריקודים ומחולות וכלי זמר. ג - נגינה ושירה בסעודות מצווה. ד - שמיעת מוזיקה ממכשירים חשמליים ביתיים בשלושת השבועות. ה - הלכה למעשה. ו - טיולים, בילוי בברכת שחייה, נופש בבית מלון. ז - שהחיינו. ח - באיזה מקרים מותר לברך שהחיינו. ט - נישואין ואירוסין. י - תספורת. יא - גילוח זקן בשלושת השבועות. יב - משנכנס אב ממעטים בשמחה. יג - בשר ויין. יד - דיני איסור אכילת בשר ושתיית יין. טו - בשר ויין בשבת חזון ובסעודות מצווה. טז - בנייה ונטיעה בתשעת הימים. יז - דיני בנייה בתשעת הימים. יח - דיני משא ומתן בתשעת הימים. יט - איסור כיבוס. כ - בגדי קטנים ובתי חולים. כא - רחיצה. כב - שבת חזון. כג - שבוע שחל בו כשתשעה באב נדחה ליום ראשון.

    הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
    undefined
    ציצית ותפילין

    התכלת וחידושה

    הרב שמואל אריאל | אייר תשע"ז
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    פרשת שבוע

    עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ

    הרב יוסף כרמל | סיון תשע"א
    undefined
    בשלח

    "ויהי בשלח פרעה את העם.."

    הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | שבט תשס"ט
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    שלח לך

    רעיונות לפרשת שלח

    קובץ רעיונות לפרשת שלח: חלה מן העיסה. אמונה וביטחון בארץ ישראל. להחליף את העם? בין יהושע לכלב. תיקון חטא המרגלים.

    הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il