ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שני בנים לנו, האחד לומד בישיבת הסדר והשני בישיבה תיכונית. אנו מקבלים הרבה שבחים על שניהם ממקומות הלימוד, אבל בבית הם כאילו הופכים לאחרים: לא תמיד קמים לתפילות, לא מוכנים להושיט יד לעזרה בבית וכו'. הכי קשה לנו, מפני שלפעמים, הם תופסים יוזמה, קמים מוקדם, מתפללים, לומדים אחרי התפילה ואח"כ ממש מרימים את הבית. נראה כאילו הכל תלוי במצבי הרוח שלהם.
תשובה:
בכל יום אנו אומרים כמה פעמים את הפסוק: "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, ושננתם לבניך, ודברת בם: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך...".
חובתנו לקבל עול מלכות שמים עלינו, וגם ללמד את ילדינו, היא בשני מצבי החיים שלנו: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. הגדרה זו כוללת למעשה את כל חייו של אדם: במצב הקבוע ובמצב משתנה. כאשר אנו "יושבים בבית", זה המצב הקבוע. וכאשר אנו "מהלכים בדרך", זה המצב המשתנה. שני מצבים אלה כוללים הכל, שהרי אין מצב שלישי בו נמצא אדם. ראוי להגדיר לעצמנו, מהו הקבוע ומהו המשתנה. לדוגמא, כאשר אדם יוצא לשירות מילואים, זה מצב משתנה. אבל קצין בקבע שכל חייו מוקדשים לשירות, אצלו החופשה היא המצב המשתנה. גם ילדינו, הלומדים במוסדות פנימייתיים, אולי לא נעים לומר כך להורים, אבל האמת היא שהמצב הקבוע שלהם זה החיים והמגורים עם חבריהם בישיבה. החופשה בבית היא המצב המשתנה. אם נחזור לציווי התורה, להיזהר בקבלת עול מלכות שמים, הן בקבוע והן במשתנה, על איזה רקע בא ציווי התורה? ברור שכאשר אדם פורש מהקביעות, קשה לו יותר לשמור על הסדרים, והוא נוטה להתפרקות ולנטישה של הרגלים קבועים. לכן התורה מחזקת אותנו ודורשת מאיתנו לשמור על הקביעות גם בלכתך בדרך, במצב של שינויים.
ילדיכם החביבים ודאי מרגישים בחופש, בפורקן, ומתוך כך אינם שומרים על סדרים רגילים. אם אתם כהורים תנסו שוב ושוב להעיר אותם בבוקר לתפילה וכד', כל זמן שהם לא יפנימו את הידיעה שגם בחופש יש סדר, השתדלותכם לא תעזור. אדרבא, המצב עלול להדרדר למאבקים ומתחים ביניכם לבינם. לכן, היו חכמים ותפעלו כפי שהשכל מנחה אותנו, ולא ע"פ הרגשות. הדעת נותנת שהם "ילדים גדולים", ובודאי שהרצון הפנימי שלהם הוא להמשיך את העבודה שהם עושים במקומות לימודיהם, אלא שהם אינם נוטלים אחריות על כך. במקום הלימוד, יש אחראים: המורים, ראש הישיבה וכד'. שם הם גם מקבלים ציונים על התנהלותם, ובהתאם לכך הם מתנהגים. מה שאין כן, בבית, בו הם מרגישים את החופש. לכן יש לדבר איתם לא על התפילה או עזרה בבית, אלא על קבלת האחריות. אלא שיסוד זה מושתת על שני מושגים נוספים: בגרות ואמון. אם נתיחס אליהם כמו אל ילדים קטנים, לעולם לא נוכל להעביר אליהם אחריות, שהרי לפי הבנתנו, אין מי שיקח את האחריות. רק אם נבין שהם כבר בוגרים, ויכולים ליטול אחריות על עצמם, נוכל אנו ההורים להעביר אליהם את האחריות. ובנוסף, אנו חייבים לתת בהם אמון שהם יכולים "להרים" את הנושא, לקום בזמן ולהכניס את עצמם לסדר, גם במצב הלא קבוע בו הם נמצאים.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
59 - החופש הגדול (מידי)
60 - עבודת ה' במצבים משתנים
61 - כישלון בחינוך. מה עושים?!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
