ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תחנת יהדות מהלכת ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים תולדותיהם של צדיקים מאמרים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תש"ע

תחנת יהדות מהלכת


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
הרב משה בן טוב

ההמונים שהגיעו לשכונת שמעון הצדיק ביום ראשון השבוע לאזכרת השלושים של הרב משה בן טוב זצ"ל, לא נמנו על ציבור שומרי המצוות בלבד. ואולי דווקא ההיפך הוא הנכון. היו שם כולם: חרדים, דתיים לאומיים והרבה יהודים שאינם בהכרח שומרי מצוות. במקום נכחו גם רבנים גדולים ואנשי ציבור חשובים, אך בעיקר עמך בית ישראל, שבאו לחלוק כבוד אחרון לרב שקירב אותם כל כך, עוד הרבה לפני שמפעלי חב"ד, קירוב וכנסי תשובה, הפכו לטרנד. "אני מעדיף יהודי בלי כיפה, מאשר כיפה בלי יהודי", התבטא הרב לא פעם באהבת ישראל שהייתה אצלו חקוקה היטב בנשמה. "הוא ידע למצוא מסילות לבו של כל יהודי. היה לו כוח מגנטי וחיוך שגרמו לאנשים להיקשר אליו כל כך. וכך הוא היה כל חייו", סיפר לי השבוע בנו, הרב שמעון בן טוב. "הוא היה כל כך קדוש עד כדי כך, שכל מי שהיה נכנס אליו היה מקבל ממנו איזה מאה גרם קדושה. היו נכנסים אליו לחדר וסופגים קדושה".
סוד הקסם הזה, שהיה מלווה גם בהרבה פשטות וענווה, הוא אולי מה שעזר לו להשפיע כל כך הרבה על אלפי משפחות חילוניות, לקבל על עצמם טהרת המשפחה. דווקא בנושא הרגיש כל כך, היתה לו סיעתא דשמיא גדולה מאוד. "אבא שלי למד מהבבא סאלי את הדרך איך להסתיר את הגדלות שלו ואת הברכות בתוך בדיחות או סתם סיפור", מוסיף בנו.

מי ילך לבבא סאלי
הרב משה בן טוב נולד במרוקו לפני 80 שנה וכבר מאז החלה ידידות קרובה בין משפחתו למשפחת אבוחצירא הידועה. עוד בהיותו בן 10 הסתופף בצילו של הבבא סאלי זצ"ל, וכשעלה לארץ ישראל, הקשרים ביניהם התהדקו עוד יותר. "אבא היה מגיע אל הבבא סאלי בכל שלישי ושישי ובכל פעם לוקח איתו ילד אחר. בכל פעם היתה תחרות בינינו הילדים מי ילך עם אבא לבבא סאלי הפעם. הם היו יושבים יחד עד אמצע הלילה, לומדים, אוכלים ומדברים. הרבה פעמים ראיתי אותם מסתגרים בחדר. כששאלתי את אבא מה הם עושים שם הוא לא הסכים לגלות לי", מספר הרב שמעון.

למרות שהרופאים לא ראו סיכויים לכך שיזכה להביא ילדים לעולם, 13 ילדים יש לו לרב בן טוב: עשרה בנים ושלוש בנות. עשרת הבנים קרויים על שמות השבטים ושמעון, ראש מוסדות 'דור ודור' שבנשיאות אביו, הוא החמישי שבהם.

רוב ימיו התגורר הרב בן טוב בבאר שבע והיה צורף שבבעלותו חנות תכשיטים. אבל החנות, מסתבר, היתה רק התירוץ. "זו בעצם היתה תחנת יהדות. כל מי שהייתה לו בעיה בבאר שבע ידע שהוא יכול לפנות ל'רבי משה דתי' ולקבל מענה למצוקתו. הכינוי 'דתי' דבק בו כיוון שהיה המרוקאי היחיד באותה התקופה שהיו לו פאות וזקן.

הוא התפרסם בזכות ראייתו הרוחנית למרחקים, וכונה 'רואה המזוזות', כיוון שכל מי שהגיע אליו עם מזוזת ביתו, היה מצליח לעלות על שורש בעייתו, לברכו, ולזכותו בישועה.

"כבר מגיל 16 אבא ידע להסתכל במזוזות ולראות שם דברים נסתרים, אך הוא דאג להסתיר את זה מעיני אנשים במשך הרבה זמן. הוא טען שזיכו אותו משמיים בראייה הזו, כי כבר בגיל צעיר היה מעסיק צוות סופרי סת"ם ומעבדי עורות שיכינו לו מזוזות, והיה נותן אותם ליהודים שהיו להם מזוזות פסולות", מספר הבן.

כך הצליח להסתיר עצמו זמן מה עד שיום אחד הגיעה אליו שלא הצליחה להיפקד שנים רבות אישה וביקשה ברכה לפרי בטן. "אבא אמר לה - תוך תשעה חודשים יהיה לך בן, ואכן כך היה. הסיפור עבר מפה לאוזן וכך יצא שמעו בכל העולם ואנשים רבים התחילו להגיע אליו לעבודה ולבית".


הרנטגן של המזוזות

כששמעו החל להתפרסם, הזמין אותו הרב ווזנר להגיע בכל יום שלישי, לאחר סגירת החנות, לבני ברק, לקבל קהל ולבדוק מזוזות לאנשים. "מהכסף שקיבל הוקם הכולל של רבי אלעזר, נכדו של הבבא סאלי", מספר הרב מרדכי ענתבי, ר"מ בישיבת 'מכון מאיר' ורב שכונת בית הכרם בירושלים, שהיה מבאי ביתו וממקורבי הרב ב-14 השנים האחרונות. "הרב הוא זה שחיתן את רבי אלעזר ורבי דוד אבוחצירא, על פי צוואת אביהם. אשתו, הרבנית שתחיה, בישלה בידיה אלף מנות לחתונתו של רבי אלעזר".

בנוסף לעבודתו ולקבלת הקהל, היה הרב בעל חסד גדול. הוא מימן ישיבת ערב של 300 תלמידים, המון משפחות ופרויקטים. "הוא היה איש צדקה בצורה בלתי רגילה, והכל בטבעיות. הוא לא יכל בלי לתת ולהעניק", מספר בנו הרב שמעון.

פעם אחת, כעבור כשנה, כשהגיע אליו הבבא סאלי, ביקש הרב בן טוב להתייעץ עמו האם להישאר לעבוד בחנות, שהיתה לו בה ברכה גדולה, או לסגור אותה ולהתמסר לצורכי עם ישראל - לראיית המזוזות ולתיקון המשפחות. השיב לו הבבא סאלי: "מה אתה נשאר בחנות הזו? ה' יעשה אותך טוב לכל העולם כולו".

ואכן כך היה. אנשים החלו להגיע אליו מכל רחבי הארץ והעולם עם מזוזותיהם ומצוקותיהם והיו יוצאים ממנו עם חיוך. "אנשים קונים בית במיליון שקל, אבל מזוזה במאה שקל. אבא תמיד היה אומר שמזוזה היא כמו רנטגן - קולטת את כל מה שקורה בבית ומושפעת מכך. ואז משפיעה חזרה על הבית. ספגנו מאבא את הדרך לקלוט מי זה סופר טוב ומה זו כתיבה נכונה", מספר הרב שמעון. "פעם הגיע לאבא ילד בן 14 ששוקל 140 קילו. אבא הסתכל במזוזה ואמר לו - התפילין שלך פסולות. ואכן בדקו וגילו שכתוב בתפילין שלו "ואכלת ואכלת", במקום "ואכלת ושבעת", נותן הרב שמעון דוגמה אחת מני רבות.

"אבל האמת היא, שאבא לא היה צריך את המזוזה כדי לדעת. הוא היה פותר לפעמים לאנשים בעיות גם דרך הטלפון ומבלי להכירם", מגלה בנו, "המזוזה היתה רק התירוץ. היא היתה ההסתרה שלו, שהוא מצליח לראות רק דרכה. וזו גם הייתה הזדמנות בשבילו לתקן את מזוזות ביתו של האדם שמגיע אליו".

השותפות עם הרב אליהו
קצת יותר מחודש חלף מאז איבד עם ישראל את גדול הדור, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והלב עוד לא מספיק לעכל, והנה הלך לעולמו ידיד נפשו, הרב משה בן טוב. סמיכות פטירתם של שני הצדיקים איננה מקרית. עוד בחייהם העיד הרב בן טוב על הרב אליהו כי "נפשו נקשרה בנפשו". הם נקברו אחד ליד השני בהר המנוחות והשותפות המיוחדת שקשרו בחייהם, נמשכת גם אחרי מותם.

"הפעם הראשונה ששמעתי את אבא מדבר על הרב בן טוב היתה לפני למעלה מעשרים שנה כשהיינו בסיור בארה"ב ומישהו ביקש לברר את דעת הרב עליו. הרב אמר עליו: בדקתי אותו כדי לראות האם הוא משתמש בשמות קודש או שהוא איש קודש בעצמו. ראיתי שהוא אינו משתמש בשמות קודש ואני מחזק את ידיו", מספר בנו של הרב מרדכי אליהו, הרב שמואל אליהו.

"הקשר ביניהם התחיל בעיקר סביב נושא טהרת המשפחה. הרב בן טוב רצה לנתב את כוח הראייה שלו במזוזות למשהו מעשי והרב עודד אותו. הוא אמר לו: תעודד את הנשים לשמור טהרה, וכל מקרה עם שאלה הלכתית שיש לך - תעביר את אותם האנשים אלי. היתה ביניהם שותפות פלאית".

250 אלף זוגות עברו דרך הרב לבקש ברכה, רובם ככולם חילונים, וכמעט 80 אחוז מהם הוא הצליח לשכנע להתחיל ולשמור על טהרת המשפחה, על כל פרטיה ודקדוקיה. המקווה הראשון מני רבים שבנה היה באלון מורה, שכן ההתיישבות היתה חביבה עליו עד מאוד, ובבאר שבע הוא הקים גם מקווה לנשים נכות.




איך אומרים מקווה בצרפתית?
גם בצרפת הוא חולל מהפכה ענקית בתחום. "כשהגיע לראשונה לפריז היה שם מקווה אחד, והיום יש שם כבר 64 מקוואות", מספר בנו. "פעם הוא שכנע מישהי מאלסקה, חילונית לגמרי, לטוס פעם בחודש במשך שעה וחצי כדי לטבול במקווה".

"בימים הטובים הוא היה מקבל 25 זוגות ביום. בפריז היה מקבל 60 זוגות ליום ובכל כמה ימים עורך שם כנס תשובה והיו מגיעים לשם בכל פעם חילונים רבים ל'הילולה' שהיה מארגן. לצרפת הוא היה נוסע פעם בשלושה חודשים למשך כחודש ועושה שם מהפכת תשובה - משכנע לעלות לארץ, לסגור עסקים בשבת, לשמור טהרה. אני רואה עכשיו בישיבות את הילדים שצמחו מהמשפחות הללו. יש שם כבר המון בעלי תשובה. היתה לו סיעתא דשמיא".

כשהתרבו הפונים, ביקש ספר הלכתי על מנת להדריך את הזוגות. כך נולד הספר 'קיצור דרכי טהרה' שנערך ע"י הרב שמואל אליהו על פי הספר המלא, 'דרכי טהרה', שכתב הרב מרדכי אליהו.

הספר תורגם ל-8 שפות, כולל אמהרית וכתב ברייל, ונמכר עד היום בכ-180 אלף עותקים. כפועל יוצא של הפעילות, הקים הרב בן טוב את 'מוסדות דור ודור', כד לתת המשך טיפול לאנשים. וכך, כל זוג שהיה יוצא מהרב היה יכול להיפגש בו ברגע עם מדריכת טהרה שהיתה מלווה אותם בצעדיהם הראשונים ובכלל, בכל מה שהזדקקו.

הם הקימו מערך שלם של מדריכות כלות ומדריכי חתנים, בלניות, פרוייקט 'טהרה-פון'. יש להם גם בית הוראה פעיל ובו ארבעה רבנים שנותנים פסיקת הלכה לפונים ללא תשלום, וכעת הם פותחים את בית ספר 'שלמותא' - להכשרת שדכניות, הורות ומשפחה, עורכי חופה, יועצי נישואין וסופרי סת"ם. ויש להם גם מפעל חסד, כולל הכשרה לרבנים, כולל נץ ומסגרת לימוד לעיוורים.

גם הכנסים השנתיים של המוסדות, שנערכים מדי שנה בבנייני האומה לאלפי נשים, מדריכות ולומדות טהרה, כבר הפכו לשם דבר. "הם עושים עבודה ענקית של קירוב", מעיד הרב שמואל, "הרבה פעמים השתתפתי בכנסים שהם עורכים ברחבי הארץ".

איך הרב הצליח לגרום לזוגות חילונים לעשות כזה מהפך בחייהם?

הרב שמעון: "הוא הוכיח לאנשים שכל הבעיות, הקשיים והצרות שלהם מגיעים בגלל שהם לא שומרים על טהרת המשפחה. כי זה היסוד. וכשהיסוד של הבניין עקום - כל הבניין עקום.

"בסיעתא דשמיא ובצורה פלאית הוא הצליח להפוך לאנשים את החשיבה על כך - מדבר פרימיטיבי למשהו שכדאי להם לשמור. היה מבקש מהם: תשמרו רק שלושה חודשים, אבל אחרי שהם טעמו מזה הם לא רצו להפסיק. הוא תמיד אמר לאנשים: טוב להתחתן פעם בחודש מאשר פעם בחיים. כך הוא שכנע".

הרב ענתבי: "הרב הביא את האנשים להבנה שזה הפתרון לכל הבעיות שלהם. פעם אחת הגיעה אליו אישה חילונית מקיבוץ צובה לאחר שלא הצליחה להביא ילדים הרבה שנים וביקשה מהרב ברכה. הרב אמר לה לשמור על טהרת המשפחה אבל לא לעזוב את הקיבוץ. כשהיא יצאה שאלתי את הרב למה הורה לה כך והוא הסביר לי: בשביל לעשות קידוש ה'. אם בקיבוץ יידעו שיש להם ילד בזכות טהרת המשפחה - זה יעשה יותר קידוש ה'. הייתי אצל הרב כשהם התקשרו לבשר לרב שנולד להם בן והזמינו אותו להיות הסנדק. הרב שאל אותי אחר כך: איך אלך לשם אם אין שם מזוזה? ומיד אמר: אם אלך לשם, הם כבר ישימו מזוזה. כזה הוא היה. אף פעם לא אמר ישירות מה לעשות, תמיד כדרך אגב ובלי לפגוע או לבייש, ותמיד יצאו ממנו עם חיוך".

"המוטו שלו היה: אם אני לא אוהב אחד מישראל - אני לא יכול לברך אף אחד מישראל", ממשיך הרב ענתבי, "הוא היה אומר: רב זה קל להיות. אבל צדיק - זה קשה. רב לוקח קוויטלעך, מסתכל על הפתק וממשיך הלאה. אבל מולי יושבים אנשים - ואני יושב ובוכה יחד איתם".

"כל אלו שהיו עוברים אצלו ביום - הוא היה ממשיך ומתפלל עליהם בלילה. היה זוכר את כולם. מדליק בעבורם נרות לצדיקים", מוסיף הרב שמעון.

"יש היום הרבה אנשים שרואים דברים. אבל להפוך את הקערה על פיה, לקחת את המציאות המרה ולהפוך אותה לטוב - זו הגדולה וזו הייתה עבודתו של הרב כל הזמן", מסכם הרב ענתבי את סיפורי הניסים והישועות הרבים שזכה הרב לחולל.

על תיקון חצות לא היה הרב מוותר לעולם, והוא חש ביותר את צער השכינה. "פעם הגיע אליו תלמיד חכם בעל משפחה ברוכת ילדים וביקש שהרב יברך אותו שיזכה לקנות דירה בירושלים. הרב התיישב והחל לבכות: 'שראשי נמלא טל - לקב"ה אין אפילו סוכה לשים מתחתיה את הראש, ואפילו טל יורד עליו, ואנשים פה רוצים דירות בירושלים...'. לאחר שהוא בכה חמש דקות הוא אמר: 'הקב"ה תרחם על הבנים שלך, תן להם איפה לשים את הראש'. הוא היה מצליח להפוך את כל המציאות, מתוך החיבור לצער גלות השכינה".

"לפני ארבעה חודשים הוא אמר לי פתאום: "אני לא יודע מה קרה למשיח הזה, למה הוא לא רוצה לבוא?" מספר בנו, הרב שמעון. "לאחר כמה זמן הוא אמר לי, כאילו בבדיחותא: 'אם הוא לא רוצה לבוא ברצון - אני אלך להביא אותו בכוח'". שאלתי אותו: 'אבא, איך תביא את המשיח בכוח?' אבל הוא לא ענה לי".

המזוזה של בית העלמין
הרב בן טוב קיבל קשה את פטירתו של הרב מרדכי אליהו ומאז שמע על כך לא חדל מלבכות. בו ביום הוא קיבל אירוע מוחי ראשון. היה זה כשהגיע לבית החולים על מנת לעבור ניתוח בברכיים, מהם סבל תקופה ארוכה. "על המיטה, בדרך לניתוח, הוא החל לפרפר. אך למרות זאת, הוא הצליח כעבור ארבעה ימים בלבד להתאושש, לקום על רגליו ולחזור לביתו", מספר הרב ענתבי.

אך כעבור כחודש, קיבל אירוע מוחי שני, ממנו לא התאושש. הרב בן טוב נפטר בה' באב, בדיוק ביום הארבעים לפטירתו של הרב אליהו, אותו אהב כל כך.

"תמיד הרב היה אומר לאנשים: כשיש אירוע מוחי - התיקון לזה זה ללמוד הלכות נידה, כדי לנקות את הראש. והוא נפטר בדיוק מזה. מהדבר שהיה רגיש אליו כל כך בחייו. לפני כן הרב עמאר בא לבקרו והוא אמר לו שיש קטרוג גדול על עם ישראל בנושא נידה וזה עוד לא הסוף", מספר הרב ענתבי.

בסביבתו מספרים על דבר פלא שהתרחש סביב מיטתו מספר ימים לפני שנפטר. "באנו לבקר אותו יום קודם לשלושים לפטירתו של אבא", מספר הרב שמואל, "הוא היה לגמרי בהכרה ודיברנו איתו. הוא לא הפסיק לבכות על אהבת ישראל שהיתה לרב ועל הרחמנות שהיתה לו לעם ישראל. ואז ניגשנו להתפלל מנחה והוא ביקש ממני להיות חזן". הרב שמואל עמד עם פניו אל הקיר, כחזן, ובינתיים הרב בן טוב לא היה רגוע. הוא סימן לבנו להביא סטנדר וסידור לכיוונו של הרב שמואל, אך בנו לא הבין את כוונתו, הרי לרב שמואל כבר יש סידור. רק כשהסתיימה התפילה והוא יכל לדבר, הסביר הרב: "הרב מרדכי אליהו היה פה והתפלל איתנו עכשיו".

ובנו, הרב שמעון, מוסיף: "הוא אמר לנו: 'עיוורים, אתם לא רואים? נתתי לו את כל התפילות שיקח ויעלה אותן למעלה אבל הוא לא רצה לקחת אותן וברח. רציתי לתת לו את הסידור שיתפלל ויעלה את התפילות. עכשיו מי יעלה אותן?'. פה הבנו שאבא שלי, שכבר היה חלש, לא מצליח עוד להסתיר את כוח הראייה שלו. עוד הבנו שהוא יצטרך ללכת ולקחת לשם את התפילות בעצמו".

הרב בן טוב נקבר, כאמור, סמוך לרב מרדכי אליהו, בחלקת קבר שמיקומה מייחד אותו ביותר. ברחבה בכניסה לבית הקברות, בצד ימין, במקום בולט משאר הקברים. ממש כמו מזוזה.

הרב שמעון: "אבא שלי תמיד היה אומר לאנשים שלא כדאי להם לקנות חלקת קבר בעודם בחיים. כי מה יקרה שהמשיח יבוא? הם יפסידו את כספם.

"כשהרופאים הודיעו לנו שנשאר לו עוד שעות מעטות לחיות חיפשנו וביררנו האם הוא בכל זאת קנה לעצמו חלקת קבר אך גילינו שאכן, כמו שאמר, הוא לא קנה.

"אמרתי שאבא היה כל כך צנוע בחייו והגיע הזמן שיראו אותו. הקבר שלו ממוקם בדיוק בכניסה לבית העלמין, במקום שאפילו כהנים, שהוא כל כך כיבד בחייו, יכולים להיות בסמוך אליו. אנשים החלו לקרוא לקבר שלו: 'המזוזה של בית העלמין'. כל מי שמגיע לבית הקברות, נותן נשיקה למזוזה, ונכנס".

מתוך העיתון "בשבע"
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il