ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיה ס' כא).
צריך להבין מה כוונתו של הנביא. האם זוהי נבואה לעתיד לבא? האם מדובר בתנאי לגאולה? או אולי זוהי קביעה מוחלטת והגדרה של עם ישראל. אם כך, צריך לברר כיצד פסוק זה מסתדר עם המציאות בשטח.
המשנה במסכת סנהדרין מפרשת את הפסוק על העולם הבא: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ ..." (פרק י מ"א). גם אם חלקים מסוימים של העם, בעולם הזה, אינם מקפידים ללכת בדרך התורה והמצוות, לאחר כל תהליך הדין והחשבון שיתנו על מעשיהם, בחסדי הקב"ה כולם יגיעו לחיי העולם הבא, כנראה איש איש לפי מעשיו ומדרגתו. כך גם הביא הרמב"ם להלכה בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה).
לעומת זה, בסוגיא בגמרא (שם) מובאת פרשנות אחרת: "ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב. בדור שכולו זכאי - דכתיב ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ" (צח ע"א). לפי זה אין מדובר כאן בהבטחה או בקביעת מצב אלא בהתניה. כדי לקבל גאולה ברמה גבוהה מתוך זכות, יש להגיע למצב של "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". הסוגיא במסכת פסחים משתמשת בפסוק זה, כדי ללמדנו כי גם כשיש מחלוקת הלכתית, יש להסתכל על שני הצדדים כצדיקים המתכוונים לשם שמים. וז"ל: "אמר רב יהושע, דרש רבא: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק (את הנר בערב יום הכיפורים) ובין שאמרו שלא להדליק - שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד". (כדאי להפנים מסר זה, גם ה"ביאור הלכה סי' קמג משתמש בעקרון זה כדי להסביר שינוי מנהגים).
המדרש פוקח את עיננו בכיוון חדש וז"ל: "ד"א ולא הכירו, אלו רשעי ישראל שידיהם כידי עשו, אעפ"כ ויברכהו, ... אפי' בוגדיו, רשעים שבישראל צדיקים הם, שנאמר ועמך כלם צדיקים". (פסיקתא זוטרתא בראשית כז). אפשר לפרש את דברי הפסיקתא בשלש דרכים שונות המתלכדות לכיוון אחד. לפי הזוהר הסיבה היא בגלל קיום מצוות המילה, מצווה שרוב רובו של העם מקיים (עיינו ב"שפת אמת" שמשתמש פעמים רבות בעקרון זה כדוגמא בפרשת נח תרנ"ט ד"ה ואלה תולדות). וז"ל: "כל אינון דאתגזרו (נימולו) אקרון צדיקים". בבראשית רבתי הסבר אחר: "אמר הקב"ה עד מתי יהיה העולם מתנהג באפלה בלא תורה, תבא אורה, ...אלו ישראל שנקראו צדיקים שנאמר ועמך כלם צדיקים ...הפריש הקב"ה ישראל שקבלו התורה משאר אומות" (פרשת בראשית עמוד 9 ). לפי מדרש זה עצם קבלת התורה הופכת את ישראל לצדיקים , בלי התניית הגדרה זו במעשיהם אחר כך. ר' צדוק הכהן מלובלין מתרץ: " ועמך כולם צדיקים שאין לך אדם מישראל שאין עליו שם צדיק באיזה דבר,שמי שהוא צדיק לגבי דבר אחד אף דבדברים אחרים רשע, נקרא צדיק באותו דבר כמו שכתב בחידושי הרמב"ן נדה (י"ד ריש ע"א)".
כל שלשת ההסברים הנ"ל מצאו דרך לתרץ את הסתירה בין דברי הפסוק לבין המציאות בשטח. בעל ה"נועם אלימלך" טוען שאין כלל סתירה. יש להבחין בין הפרטים ובין הכלל. אין פרט שאיננו חוטא. הדרך להתעלות למרות זאת היא באמצעות ההתכללות ב"כלל ישראל", עליו נאמר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". וז"ל: ... אך שהתיקון לזה הוא במה שכולל עצמו עם כללות ישראל, כי יש עולם הנקרא כל ישראל והעולם ההוא שלם בלי שום פגם, ... שנאמר ועמך כולם צדיקים, ואם כן אף שהפרטים חוטאים לפעמים, אבל הכללות הם תמיד קיימים [בקדושתם]" (פרשת דברים).
נמשיך בקריאתנו מהשבוע שעבר, לחיזוק הקשר עם כלל ישראל, על כל חלקיו וריבוי דעותיו.
נזכור ונזכיר דווקא בימי הרחמים והסליחות, כי גם כניסתנו ליום הכיפורים הקדוש והנורא תלויה בנכונותנו לכלול עצמנו עם העבריינים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
מידות הראי"ה תורת המידות באור הגאולה
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק בהקדמתו של הרב צבי יהודה לספר המידות, ומברר מדוע עבודת המידות בימינו צריכה להתחדש ולהתאים את עצמה למציאות הגאולה והחזרה לארץ ישראל. מתוך כך מודגש ההבדל בין עבודת המידות המצומצמת של ימי הגלות לבין תיקון הנפש והמעשים הנובע מעוצמת הקדושה והאור האלוקי המתגלה בארץ.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
