ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
עוד מצבים בהם חוששים מהגוים
א. גוי מוהל
(למול גוי - מותר רק כדי לגיירו, אך לא לצורך רפואי)
A. האם גוי יכול למול ישראל -
1. ברייתא 1 - אותה מחלוקת כמו במינקת ומיילדת
חכמים - כשיש אחרים מותר (דואג למוניטין שלו)
ר"מ - גם כשיש אחרים אסור (יכול לעשותו כרות שפכה).
2. ברייתא 2 - מי עדיף שימול - רופא כותי או גוי?
ר"מ - גוי,
ר"י - כותי.
3. ברייתא 3 -
ר"י - גוי לא ימול מהתורה - "וַיֹּאמֶר אֱלקים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדרתם".
4. ברייתא 4 -
ר"י - כותי לא ימול כי מל לשם ע"ז שבהר גריזים (לא "לשמה"), ורי"ס מתיר (לא צריך "לשמה". ואם ימול להר גריזים - יקולל ותצא נשמתו).
B. קושיות:
1. גוי לר"מ - בברייתא 1 אוסר, בברייתא 2 - מתיר.
2. כותי לר"י - בברייתא 2 - מתיר, בברייתא 3 - אוסר.
תירוצים:
1. לתרץ את ר"מ - לא נהפוך, ולר"מ - בגוי רגיל - אסור, ברופא מומחה - מותר (לא רוצה להזיק לפרנסה).
אך ר"י עדיין קשה.
2. נהפוך השיטות בברייתא 2 (ר"מ - כותי, ר"י - גוי).
וברייתא 3 שאוסרת גוי, זה לא ר"י אלא ר"י הנשיא.
B. הרחבה בדינים לגבי מילה
1. לשמה
(בברייתא 4 - רי" - לא צריך לשמה, ר"י - צריך).
מקור המחלוקת -
ר"י (לשמה) - שמות י"ב - "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל-זָכָר". (ורי"ס - כפשוטו - מתייחס לפסח).
רי"ס - (לא צריך לשמה) - בראשית יז - "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ" (ור"י - דיברה תורה כלשון בנ"א).
2. ר"י הנשיא אוסר מילה על ידי גוי מהתורה
מקור
1. רב (כמו ברייתא 3) - "ואתה את בריתי תשמור".
2. רי"ח - "המול ימול" - מי שנימול - ימול אחרים.
נפקא מינה:
1. גוי נימול או יהודי שלא נימול.
דחייה - גוי נימול עדיין מוגדר ערל יהודי לא מהול נקרא מהול (לעניין נדר).
2. אישה (נחשבת מהולה, אך לא כלולה ב"ואתה").
והרי ציפורה מלה? 1. ע"י אחר. 2. רק התחילה ומשה גמר.
ב. גוי רופא
משנה - מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא נפשות
A. מה הכוונה:
1. בשכר מותר (חושש לפרנסתו) בחינם אסור. דחייה - עדיף לכתוב בשכר ובחינם.
2. בחולי שלא יכול לבוא לידי סכנה - מותר (הנזק שיצא לו מזה הוא רק ממוני), בחולי שיכול לבוא לידי סכנה - אסור. דחייה - גם בחולי קטן אסור.
3. ריפוי בהמתו (=ממון) - מותר, ריפוי שלו - אסור.
B. קולות:
1. התייעצות רפואית על תרופה מתאימה - מר עוקבא מתיר, כיוון שיודע שילך לקבל דע הנוספת ואז יגלו אם שיקר וירע את פרנסתו.
2. "חיי שעה" - רי"ח - אם יש ספק שינצל - אסור, אך אם ודאי ימות וזה רק עניין של זמן - מותר, כי אין מה להפסיד, כלומר לא חוששים ל"חיי שעה".
מקור - ארבעת המצורעים שלא חוששים לחיי שעה (מילא ימותו תכף ברעב) ומסתכנים בהליכה למחנה ארם.
קושיא - ברייתא מופרשת שלא יתרפא מהמינים אפילו בסיכון של רק "חיי שעה".
תירוץ - שם זה לא בסתם עובד ע"ז (שהחשש הוא שיהרגו), אלא מין (שיש חשש שימשוך אותו אחריו למינות).
[הסיפור בברייתא - בן דמא הוכש ע"י נחש ורצה להתרפא ע"י מין (יעקב איש כפר סכניא),
רי"ש אמר שאסור,
בן דמא - רצה לומר שמותר "וחי בהם" ולא שימות בהם ,
אך רי"ש - בפרהסיא אסור (חילול ה'. הוא אפילו מקל להשתחוות לע"ז בסכנת נפשות אך רק אם זה לא בפרהסיא (רבנן חולקים - זה ביהרג ואל יעבור אפילו בצנעא),
ובן דמא נפטר, ורי"ש שבחו על שלא עבר על גזירת חז"ל].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
