ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא עבודה זרה

הדף היומי הקצר

עבודה זרה דף כ"ה

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הרב אורי בריליאנטכ"ט אלול תש"ע
1596
מוקדש לעלוי נשמת
חלווה בת פרחה
לחץ להקדשת שיעור זה
(כה. שורה ראשונה - כו. במשנה)

חלק א - אגדות, שגם בהם מחלוקת בין ר"א לר' שמואל ב"נ
א. שמש בגבעון דום
A. "...הלא היא כתובה על ספר הישר" - רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות שנקראו ישרים) - "וזרעו יהיה מלוא הגוים" (- משהו שכל הגוים ישמעו עליו).
B. לכמה זמן השמש נעמדה
כולם מבינים ש: 1. היו שתי עמידות: באמצע היום - "ויעמוד השמש בחצי השמים", ושוב בערב - "ולא אץ לבוא כיום תמים". 2. "יום תמים" = 24 שעות.. 3. ריב"ל - 24, ר"א - 36, ר' שמואל ב"נ - 48.

שיטה ראשונה - הדעות שנראה הם הסה"כ של שעות השמש, כולל הרגילות.
ריב"ל - זמן העמידה - 6 שעות + 6 שעות, בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 24 (="יום תמים")
ר"א - זמן העמידה - 12 + 12 (זה "יום תמים"), + 12 רגילות, סה"כ 36.
ר' שמואל ב"נ - העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12 (שלא תהיה פחותה מהשעות הרגילות), + 12 רגילות, סה"כ 48.

שיטה שנייה - כנ"ל, אך זה לא כולל את הרגילות (כל שיטה עולה ב-12):
ריב"ל - זמן העמידה - 12 שעות + 12 שעות (=24, "יום תמים"), בנוסף ל-12 הרגילות יוצא 36
ר"א - זמן העמידה, העמידה השנייה היתה 24 ("יום תמים"), והראשונה 12, סה"כ 36, + 12 רגילות, סה"כ 48.
ר' שמואל ב"נ - שתי העמידות 24 (שניהם "יום תמים"), סה"כ 48, + 12 רגילות, סה"כ 60.

C. ברייתא - עוד ארועים בהם השמש עמדה
a. נקדימון בן גוריון שהיה חייב חוב מים לפני השקיעה.
b. במשה (לפני מלחמת סיחון) - "הַיּוֹם הַזֶּה, אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ, עַל-פְּנֵי הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם--אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ, וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"
איך לומדים משם -
1. גז"ש ליהושוע "אחל גדלך" (לפני חציית הירדן).
2. גז"ש ליהושוע - "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ, לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי... שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן".
3. מהפשט - ניצחון שכל העמים שומעים עליו.

D. קושיא - "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ ה', בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה', נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"?
תשובה - לא היה: 1. ארוך כל כך. 2. אבני ברד.

ב. קינת דוד על שאול ויהונתן -
"וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר" -
רי"ח - זה רמוז בספר בראשית (ספרם של האבות הישרים כנ"ל) - יעקב ליהודה "ידך בעורף אויבך" - ובקשת היד סמוכה לעורף.
ר"א - זה רמוז בספר דברים ("ועשית הישר והטוב") - בברכת משה - "ידיו רב לו" - בקשת צריך שני ידיים.
ר' שמואל ב"נ - זה רמוז בספר שופטים ("איש הישר בעיניו יעשה") - "לְלַמְּדָם, מִלְחָמָה"- ולחימה בקשת צריכה לימוד.

ג. האוכל ששאול קיבל
"וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל" -
רי"ח - שוק ואליה, ר"א - שוק וחזה, ר' שמואל ב"נ - שוק וכף הירך.

חלק שני - המשך ביאור המשנה

א. אישה לא תתייחד עם גוי שמא יבוא עליה
A. הרי גם עם יהודי אסור ייחוד?
גוי חמור - שאסור אפילו כשאשתו נמצאת.
B. הרי ממילא אסור שמא יהרוג אותה?
1. רב אידי - לא יהרוג כי רוצה להיות איתה.
2. רב ירמיה - רק מקורבת למלכות (חשובה בין אנשים) לא יהרוג, ורק יפה (חשובה בין הנשים) ינסה לפתות.
נפקא מינה - אם היא חשובה בין אנשים (כך שלפי כולם היא מוגנת), אם אינה יפה, לרב אידי עדיין אסור לה להתייחד ולרב ירמיה מותר.

ב. התמודדות עם הסכנות של פגישה עם גוי
A. כשהולך ליד גוי - 1. שהגוי יהיה בימין, רי"ש - אם לגוי מקל - עדיף בצד שמאל. 2. ידאג שיהיה מעליו. 3. לא יתכופף.
B. כשגוי שואלו לאן מגיע - יאמר לו מקום רחוק יותר (מקור מיעקב, ושני סיפורים - תלמידי ר"ע ורב מנשה).


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
עוד בנושא עבודה זרה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il