ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האם ראש השנה הוא יום דין שבו כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון? או יום של המלכת הקב"ה, יום של תפילה על הכלל?
הצלת היחיד - בתוך הכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת-ים
מדברי המשנה (ראש השנה י"ח) שכותבת כי בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל-פי שלושת הפירושים בגמרא נראה כי עיקר הדין בראש השנה הוא לפרט.
אמנם, כבר בהמשך דברי הגמרא נאמר: "תנא וכולם נזכרים בסקירה אחת, שנאמר: היוצר יחד ליבם, המבין אל כל מעשיהם". וכך גם ביארה הגמרא, הרי נאמר: היוצר יחד ליבם, משמע שמלבד הדין הפרטי ישנו גם דין כללי. יתר על כך, נאמר בגמרא (שם ט"ז) כי מלך וציבור, מלך נכנס תחילה לדין. ומשמע שדין הציבור קודם לדין היחיד, גם בנוסח התפילה שמבטא את זיכרון הדין, נאמר: "ועל המדינות בהם יאמר איזו לשלום, איזו למלחמה איזו לחרב, איזו לשבע איזו לרעב, ובריות בו יפקדו" וגם כאן נראה שדין המדינות קודם לדין היחיד.
ונראה שאמנם שניהם נידונים באותו יום, אך כאשר עלינו להתפלל הן לטובת הציבור והן על חיי היחיד, בודאי שיש להקדים תפילה על הציבור. הדברים מבוארים בספר הכוזרי שכתב כי טובת הציבור מגינה על היחיד למעלה מכל טובה שיכול להגן על עצמו, אם חלילה נגזרת על הציבור גזירה שהיחיד לא יוכל להימלט מאותה גזירה.
ביתר שאת מבוארים הדברים בזוהר בסיפור האישה השונמית בדבריה לאלישע הנביא. נאמר שם שהפגישה ביניהם שעליה נאמר בפסוקים: "ויהי היום", הייתה בראש השנה. וכאשר שאל אותה אלישע היש לה דבר אל המלך או אל שר הצבא, וענתה האישה: "בתוך עמי אנכי יושבת", ביאר הזוהר שאלישע שאל את השונמית האם היא חפצה שיתפלל בעדה אל מלך העולם או יבקש השגחה מיוחדת מאחד הממונים של ריבון העולמים, והיא ענתה שאינה רוצה לבקש עבורה דבר במיוחד.
ומבאר שם הזוהר שבראש השנה יש לבקש טובה רק על כלל ישראל, ולא שום טובת היחיד, כי בזכות טובת הכלל, ניצל היחיד, ואם חלילה הכלל בסכנה, ספק גדול מאוד אם יזכה היחיד להצלה, ודברי זוהר אלו מובאים בספרי האחרונים.
לכן יש להשתדל בראש השנה במיוחד לבקש על הכלל, ואם יש צורך גדול לפרט, יכללו אותו בתוך תפילת הציבור. וכך ראינו שאנשי כנסת הגדולה מסדרי התפילה, סידרו לנו להעתיר על כבוד שמים ועל כבודם של ישראל, על צמיחת קרן לדוד מושיעם של ישראל, ועריכת נר לבן ישי. ומתוך-כך גם לצדיקים וחסידים שיראו וישמחו וישרים יעלוזו והרשעה בעשן כולה תכלה ותעבור ממשלת זדון מן הארץ. אין לנו אלא להמשיך בדרכי אבותינו, ולהעתיר לפניו יתברך כי יקיים בימינו את השבועה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ כולה, להעביר גילולים מן הארץ, לקבץ נידחי ישראל, להשיב כוהנים לעבודתם ולווים לדוכנם לשירם ולזמרם, ומכאן יושפע שפע רב בכל העולמות לאוהבי ישראל' שומרי תורה ומיישבי ארצנו במהרה בימינו אמן.
כלל ואחר כך פרט
הרב שמואל טל שליט"א, ראש ישיבת 'תורת החיים'
ההתקשרות של כל אחד ואחד מאתנו לכלל ישראל היא נקודה בסיסית ומהותית בתשובה בכלל, ובעבודת הימים הנוראים בפרט. חשוב מאוד שלא לעבוד את ה' כפרטים בלבד, אלא מתוך המודעות לכך שאנו חלק מכלל ישראל.
מודעות זו של חיבור אל הכלל חשובה מכמה בחינות: א. מהצד האישי . ההתקדמות הרוחנית של כל פרט מישראל תלויה במצבו הכללי של עם ישראל, הן משום שכל אחד בעל כורחו נחשף ברמה כלשהי לאווירה החילונית הנושבת בארץ, ומושפע מכך במשהו; והן מסיבה סגולית, שרמת הרוחניות של הפרטים תלויה ברמת הרוחניות של הדור, ויתכן שהיחיד לא יזכה לממש את מלוא הפוטנציאל הרוחני שלו מחמת מצב הדור (עיין סנהדרין י"א ועוד). גם ההשלכות של מצב הדור - העדר המקדש וחסרון הנבואה, וחלילה צרות ואסונות - פוגעות גם בכל אחד ואחד. בנוסף לכך, כשאדם עובד בשביל הכלל ומתפלל על הכלל, העבודה שלו מקבלת משמעות עמוקה וגדולה, שנותנת לו הרבה תעצומות נפש.
ב. מהצד הציבורי . החיבור לכלל ישראל, למען הכלל ולא למען הפרט, הוא מדרגה עליונה יותר. נשמת כלל ישראל זועקת על ריחוקה מה' יתברך, ומי שאכפת לו מעם ישראל מכיר בזעקתה הנסתרת וכואב בכאבה.
ג. מחמת צער השכינה . זו המדרגה הנעלה ביותר. ה' יתברך נתאווה שתהא לו דירה בתחתונים, וכאשר בית המקדש חרב עיקר רצון ה' בעולמו אינו מתקיים, ויש לו, כביכול, צער גדול מן המציאות הזאת (עיין ברכות ג' ועוד). והמשתף עצמו עם הציבור, בעצם משתף עצמו בצער השכינה.
בראש השנה מקבל החיבור לכלל-ישראל משנה תוקף, שכן המלכת ה' עוברת דרך עם ישראל. תפקידו של עם ישראל בעולם הוא לקדש שם שמים, להמליך את ה', ולשמח אותו בזה; ככל שאדם יקשר את עצמו לכנסת ישראל ויתבטל כלפיה - המלכת ה' שלו תהיה יותר שלמה.
הדרך להפוך לאדם כללי שמעוניין בהמלכת ה' בעולם, היא על ידי התבוננות בכל העניינים של תפילות הימים הנוראים, וכמובן על ידי התפילות עצמן. בזה נתחזק בע"ה בַּרצון שה' ייתן כבוד לעמו, תהילה ליראיו וכו' (ראה בהרחבה ספר "טל חיים - ימים נוראים", עמ' לו-לט).
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חידוש כוחות העולם
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רמב"ם וכוזרי
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
