ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האם ראש השנה הוא יום דין שבו כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון? או יום של המלכת הקב"ה, יום של תפילה על הכלל?
הצלת היחיד - בתוך הכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת-ים
מדברי המשנה (ראש השנה י"ח) שכותבת כי בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל-פי שלושת הפירושים בגמרא נראה כי עיקר הדין בראש השנה הוא לפרט.
אמנם, כבר בהמשך דברי הגמרא נאמר: "תנא וכולם נזכרים בסקירה אחת, שנאמר: היוצר יחד ליבם, המבין אל כל מעשיהם". וכך גם ביארה הגמרא, הרי נאמר: היוצר יחד ליבם, משמע שמלבד הדין הפרטי ישנו גם דין כללי. יתר על כך, נאמר בגמרא (שם ט"ז) כי מלך וציבור, מלך נכנס תחילה לדין. ומשמע שדין הציבור קודם לדין היחיד, גם בנוסח התפילה שמבטא את זיכרון הדין, נאמר: "ועל המדינות בהם יאמר איזו לשלום, איזו למלחמה איזו לחרב, איזו לשבע איזו לרעב, ובריות בו יפקדו" וגם כאן נראה שדין המדינות קודם לדין היחיד.
ונראה שאמנם שניהם נידונים באותו יום, אך כאשר עלינו להתפלל הן לטובת הציבור והן על חיי היחיד, בודאי שיש להקדים תפילה על הציבור. הדברים מבוארים בספר הכוזרי שכתב כי טובת הציבור מגינה על היחיד למעלה מכל טובה שיכול להגן על עצמו, אם חלילה נגזרת על הציבור גזירה שהיחיד לא יוכל להימלט מאותה גזירה.
ביתר שאת מבוארים הדברים בזוהר בסיפור האישה השונמית בדבריה לאלישע הנביא. נאמר שם שהפגישה ביניהם שעליה נאמר בפסוקים: "ויהי היום", הייתה בראש השנה. וכאשר שאל אותה אלישע היש לה דבר אל המלך או אל שר הצבא, וענתה האישה: "בתוך עמי אנכי יושבת", ביאר הזוהר שאלישע שאל את השונמית האם היא חפצה שיתפלל בעדה אל מלך העולם או יבקש השגחה מיוחדת מאחד הממונים של ריבון העולמים, והיא ענתה שאינה רוצה לבקש עבורה דבר במיוחד.
ומבאר שם הזוהר שבראש השנה יש לבקש טובה רק על כלל ישראל, ולא שום טובת היחיד, כי בזכות טובת הכלל, ניצל היחיד, ואם חלילה הכלל בסכנה, ספק גדול מאוד אם יזכה היחיד להצלה, ודברי זוהר אלו מובאים בספרי האחרונים.
לכן יש להשתדל בראש השנה במיוחד לבקש על הכלל, ואם יש צורך גדול לפרט, יכללו אותו בתוך תפילת הציבור. וכך ראינו שאנשי כנסת הגדולה מסדרי התפילה, סידרו לנו להעתיר על כבוד שמים ועל כבודם של ישראל, על צמיחת קרן לדוד מושיעם של ישראל, ועריכת נר לבן ישי. ומתוך-כך גם לצדיקים וחסידים שיראו וישמחו וישרים יעלוזו והרשעה בעשן כולה תכלה ותעבור ממשלת זדון מן הארץ. אין לנו אלא להמשיך בדרכי אבותינו, ולהעתיר לפניו יתברך כי יקיים בימינו את השבועה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ כולה, להעביר גילולים מן הארץ, לקבץ נידחי ישראל, להשיב כוהנים לעבודתם ולווים לדוכנם לשירם ולזמרם, ומכאן יושפע שפע רב בכל העולמות לאוהבי ישראל' שומרי תורה ומיישבי ארצנו במהרה בימינו אמן.
כלל ואחר כך פרט
הרב שמואל טל שליט"א, ראש ישיבת 'תורת החיים'
ההתקשרות של כל אחד ואחד מאתנו לכלל ישראל היא נקודה בסיסית ומהותית בתשובה בכלל, ובעבודת הימים הנוראים בפרט. חשוב מאוד שלא לעבוד את ה' כפרטים בלבד, אלא מתוך המודעות לכך שאנו חלק מכלל ישראל.
מודעות זו של חיבור אל הכלל חשובה מכמה בחינות: א. מהצד האישי . ההתקדמות הרוחנית של כל פרט מישראל תלויה במצבו הכללי של עם ישראל, הן משום שכל אחד בעל כורחו נחשף ברמה כלשהי לאווירה החילונית הנושבת בארץ, ומושפע מכך במשהו; והן מסיבה סגולית, שרמת הרוחניות של הפרטים תלויה ברמת הרוחניות של הדור, ויתכן שהיחיד לא יזכה לממש את מלוא הפוטנציאל הרוחני שלו מחמת מצב הדור (עיין סנהדרין י"א ועוד). גם ההשלכות של מצב הדור - העדר המקדש וחסרון הנבואה, וחלילה צרות ואסונות - פוגעות גם בכל אחד ואחד. בנוסף לכך, כשאדם עובד בשביל הכלל ומתפלל על הכלל, העבודה שלו מקבלת משמעות עמוקה וגדולה, שנותנת לו הרבה תעצומות נפש.
ב. מהצד הציבורי . החיבור לכלל ישראל, למען הכלל ולא למען הפרט, הוא מדרגה עליונה יותר. נשמת כלל ישראל זועקת על ריחוקה מה' יתברך, ומי שאכפת לו מעם ישראל מכיר בזעקתה הנסתרת וכואב בכאבה.
ג. מחמת צער השכינה . זו המדרגה הנעלה ביותר. ה' יתברך נתאווה שתהא לו דירה בתחתונים, וכאשר בית המקדש חרב עיקר רצון ה' בעולמו אינו מתקיים, ויש לו, כביכול, צער גדול מן המציאות הזאת (עיין ברכות ג' ועוד). והמשתף עצמו עם הציבור, בעצם משתף עצמו בצער השכינה.
בראש השנה מקבל החיבור לכלל-ישראל משנה תוקף, שכן המלכת ה' עוברת דרך עם ישראל. תפקידו של עם ישראל בעולם הוא לקדש שם שמים, להמליך את ה', ולשמח אותו בזה; ככל שאדם יקשר את עצמו לכנסת ישראל ויתבטל כלפיה - המלכת ה' שלו תהיה יותר שלמה.
הדרך להפוך לאדם כללי שמעוניין בהמלכת ה' בעולם, היא על ידי התבוננות בכל העניינים של תפילות הימים הנוראים, וכמובן על ידי התפילות עצמן. בזה נתחזק בע"ה בַּרצון שה' ייתן כבוד לעמו, תהילה ליראיו וכו' (ראה בהרחבה ספר "טל חיים - ימים נוראים", עמ' לו-לט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
