ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לשיעור מעשי בנושא כשרות ההדס לחץ כאן
לשיעור מעשי הנושא כשרות הערבה לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות הלולב לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות האתרוג לחץ כאן
• מבנה - הלולב מורכב משדרה, וכשהיא נגמרת מתחיל העלה האמצעי המכונה "תיומת", הענף העליון. כל עלה מורכב משני עלעלים שמחוברים בגבם.
• סוג - יש יותר משבעים סוגים של דקלים, לכאו' כולם כפות תמרים ולכן הם כשרים. לולב 'וושינגטוני' פסול כי אין לו עמוד שדרה, הוא בצורת כף עגולה. לולב קנרי - הבעיה בו זה שהפרי שלו אינו אכיל והתורה אמרה "כפות תמרים" הסימן של הכפות זה תמרים. יש מי שאומר שסוף סוף יש בו פרי והוא מין תמר ולכן הוא כשר, אך יש פוסקים שכתבו לא לקחת אותו וליטול לולב של תמר רגיל 1 , וכן יש לנהוג. סימניו של הקנרי - הרבה יותר גמיש ורך ולכן בשדרה עליו נוטים למטה (לעומת לולב רגיל שעלי השדרה נוטים למעלה), עליו היוצאים מן הצדדים יותר צפופים (יוצאים כל חצי ס"מ ובלולב רגיל כל ס"מ ולכן בעל יותר עלים), צבע יותר בהיר צהבהב לעומת הרגיל שנראה אפרפר.
• ישרות - אם הלולב עקום לצדדים או קדימה (בטן הלולב) אז הוא פסול, ודווקא בעקמומיות רצינית כמגל. עקמומיות כלפי השדרה (גב הלולב) לא פוסלת כי כך זה דרך גידולו. אך כדי שיהיה מהודר עדיף שלא יהיה עקום כלל אלא ישר לגמרי. (צורת הבדיקה היא להעמיד את הלולב זקוף מול עיניו ולראות אם הוא נוטה).
• שיעורו - ארבעה טפחים היינו לגר"ח נאה 32 ס"מ ולחזו"א 39 ס"מ. המדידה צריכה להיות עד המקום שבו מתחילה התיומת - רק השדרה היינו שאורך השדרה בלבד יהיה ארבעה טפחים .
• התיומת - הראשונים ואחריהם השו"ע והרמ"א 2 נחלקו כמה עלין צריכים להפרד בתיומת שלהם כדי שהלולב יפסל. השו"ע פוסק שצריך שרוב העלים ורוב כל עלה,והרמ"א פוסק שהעלה האמצעי נידון בפני עצמה ואם נחלק ברובו פסול. מקור לרמ"א מדברי הר"ן שכותב שעשו ראשו של לולב כמו ראשו של אתרוג, וצריך לדקדק בזה. וכך נוהגים, וכפי שנפרט:
דרכה של התיומת להתחלק: אם כל אחד מהעלעלים הולך לצד אחר בצורה בולטת (כזה: v) זה נקרא "הימנק" והלולב פסול ביום הראשון שאין זה דרך גידולו.
אם נחלקה התיומת, לפי הרמ"א כנ"ל - כדי שיהיה פסול צריך שיתחלק העלה עד השידרה.
הגר"א - פוסק שדי ברוב העלה לפסול משום שרובו ככולו. הט"ז - פוסל אם נחלק העלה באורך טפח (כ - 8 ס"מ לגר"ח נאה). פעמים הט"ז מחמיר יותר מהג"א והדבר תלוי באורך הלולב 3 .
המ"ב אומר שבפחות מרוב אין להחמיר אך כותב הרמ"א "לכתחילה מצווה מן המובחר נוהגין ליטול לולב שלא נחלק העלה העליון כלל". צריך להיזהר שמחמת הנענועים בחג לא תחלק התיומת ותפסל.
הרא"ש כתב שתיומת שנסגרת כלפי עצמה כלפי פנים בצורת האות פ"ה (המכונה "כפתור" בפי עם-ישראל), היא לולב מהודר כי הוא לא ייפרד, אך יש פוסקים (הר"ן) שהורו שזה פסול מצד כפוף שנכפף ראשו. אם זה רק בתיומת רוב הפוסקים כותבים שאין בעיה, אבל אם גם בעלים הקרובים אז זו בעיה ולא יקנה לולב זה.
אם שני העלעלים לא נגמרים ביחד לאורך או לרוחב אם רוב העולה חופף כשר אך אינו מהודר. כיון שצריך שהעלים יהיו מקבילים משני הצדדים כי זה דרך ברייתו, אם מורידים מצד אחד צריך להוריד גם מהצד השני.
• "קורא" - קליפה בצבע חום אדמדם שעוטפת את הלולב בדרך גדילתו וסוגרתו, ולפעמים עוטפת גם את התיומת. יש בה יתרון שהיא שומרת על הראש מהודק, אך מצד שני אולי בפנים יש פסול כגון הימנק ונפרדה תיומת ולא רואים.
יש שמחזרים אחר לולב עם קורא, אבל לעניין הנענועים קשה לכסכס, לכן כדאי לפתוח מהצדדים למטה כדי שיהיה ניתן לכסכס. אשכנזים בד"כ מחמירים לפתוח ולראות כדי שלא יהיה פסול. וכל אחד ילך לפי מנהגו.
• יבש - אם הלולב הגיע לגדר "יבשו פניו" שהעלים נעשים כמעט לבנים-פסול 4 .
אם הלולב נקלף בציפורן הרמ"א מתיר בדיעבד כשאין לולבים (לא רלוונטי במציאות השווקים שלנו). יש להשתדל שראשו של הלולב לא יהיה יבש (מצוי).
• אם הלולב מעופש פסול, אך אם יש קצת עובש הלולב כשר אך ודאי שאין זה הדר.
• פסול כווץ מעיקר הדין שייך דווקא בשדרה, ויש תוספת הדר שגם בתיומת לא יהיה כווץ כגון שהתיומת הולכת בצורה של זיגזג.

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













