ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא עבודה זרה

הדף היומי הקצר

עבודה זרה - דף נ"ו

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הרב אורי בריליאנטא' תשרי תשע"א
1361
מוקדש לעלוי נשמת
דוד בן רבקה
לחץ להקדשת שיעור זה
(נה. במשנה - נו: באמצע)
ממתי יין נחשב יין?
א. הקדמה
A.הנחת היסוד - מגע גוי (בידיים) - אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים).

B. שלבי הייצור של היין:

א. כבר כשהתחיל להימשך. ב. משיכנס לבור. ג. משיכנס לבור ויקפה. ד. משיישלה לחביות. (ה. משיכנס לחביות ויקפה).

[הנחת היסוד - מגע גוי (בידיים) - אוסר (ובתחילה היו לוחצים על הענבים בידיים)

C. נפק"נ -

יין נסך (ממתי אסור, והאם אסור לעבוד עם גוי בדריכת היין תמורת תשלום (האם נהנה מאיסור הנאה),

חיוב לתרומות ומעשרות.

D. את כל מה שקשור לטומאת פירות חולין - נשמור לסוף.

ב. המקורות:

A. מקורות על ע"ז
מקור א - המשנה - משלב ב (מהכניסה לבור) (לכן גוי יכול לדרוך ולא אוסר, וממילא מותר גם לדרוך עבור הגוי בתשלום).

מקור ב - רב הונא - משלב א (כשהתחיל להימשך).

מנסים לומר שגם המשנה כך (ורק כשהגת פקוקה כך שכלום לא יורד - אז צריך בור, אך בסוף המשנה ברור שהמשנה לא כרב הונא אלא רק מהבור).

מקור ג - ברייתא

"משנה ראשונה" - מהירידה לבור (כמשנתנו).

"משנה אחרונה" - כרב הונא.


B. מקורות על תרומות ומעשרות

מקור ד - משנה במעשרות (א,ז) "היין, משיקפה (שלב ג), אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ומכל מקום ושותה".

מקור ה - ברייתא - רבנן - משירד לבור (שלב ב), ר"ע - משיקפה (שלב ג).

רבא - (תולה בין מעשרות ליין נסך) - ומשנתנו כרבנן והמשנה במעשרות כר"ע.

מקור ו - ברייתא של ר' אושעיא

רבנן - משירד לבור ויקפה, ר"ע - משישלה בחביות.

כדי שיסתדר עם מקור ה - משנים את מקור ה למקור ו (ואז המשנה במעשרות כרבנן).

C. יוצא שנשארנו עם הדעות הבאות (מהחמור לקל):

שלב א - משימשך - מקור ב (רב הונא) + ג (משנה אחרונה).

שלב ב - משיכנס לבור - משנתנו + משנה ראשונה במקור ג.

שלב ג - משיקפה בבור - רבנן במקורות ד,ה,ו.

שלב ד - משיישלה לחביות - ר"ע במקורות ה,ו.


D. בתרומות ומעשרות

שלב א - אין את שלב א.

לגבי שלב ב - ניתן לומר שמשנתנו (שלב ב) מודה במעשרות לשלב ג (וכך יש רק 2 דעות),

אך רבא לא סובר כך (ויש 3 דעות - שלבים א,ב,ג).



ב. הגרגותני

רב הונא - גם לדעות שהיין שבגת לא נאסר (אלא רק משלבים ב,ג):

אם שם את הגרגותני בגת - היין שבגת נאסר.

איך נאסר הגרגותני - 1. ניצוק אוסר. 2. היין שבבור נגעו בו.


ג. איסור לטמא חולין בארץ ישראל

A. הבעיה -

אם נאמר שאסור לטמא, מעבר למטמא באופן ישיר, יש שני איסורים עקיפין:

1. בוצר עבור מי שלא ידרוך בגת טהורה - גורם לטומאה שתבוא אח"כ.

2
. דורך בטומאה (אפילו שכבר נטמא) - מסייע לעוברי עבירה (לפי כולם לא שייך במסייע לגוי, כי בשבילו זה לא עבירה).

B. הדעות -

משנתנו - יש איסור לטמא גם ענבים של גוי,

ל"משנה אחרונה" - רק ענבים של ישראל (כי טבולים תרומה (רש"י)).

יוצא: לפי כולם - לבצור לגוי מותר, לבצור ולדרוך ליהודי - אסור. המחלוקת - לדרוך עם גוי - למשנה אסור ול"משנה אחרונה" - מותר.


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
עוד בנושא עבודה זרה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il