ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עמנואל בן נתנאל
מזכירים את הגשמים בכל מקום בעולם בברכת "משיב הרוח ומוריד הגשם", החל משמיני עצרת (תענית א, א). אך לגבי הזמן בו מתחילים לשאול את הגשמים, באמירת "ברכנו" ו"טל ומטר לברכה": "אומר רבן גמליאל : בשבעה בו (=במרחשוון). חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת"
( תענית א, ג).
( תענית א, ג).
בחוץ לארץ, זמן שאילת גשמים הוא ששים יום מתקופת תשרי: "תניא, חנניה אומר: ובגולה עד ששים בתקופה. אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה" (תענית י, א). לוח השנה מחולק לארבע תקופות. התקופה נקבעה על פי זוית השמש כלפי כדור הארץ. תקופת תשרי מתחילה ב- 23.9 ולאחר ששים יום מתקופת תשרי ב- 22.11 מתחילים בחו"ל לשאול גשמים. הגולה הנזכרת כאן היא בבל, ובכל מקום בעולם חוץ לארץ ישראל, שואלים ביום ששים מתקופת תשרי. הרא"ש בתשובה (כלל ד, י) טוען שבכל מקום בעולם יש לשאול גשמים לפי האקלים במקום, ולא על פי האקלים של בבל, אך הוא עצמו הודה שדבריו לא התקבלו בפסיקת ההלכה. באותם מקומות בחו"ל בהם החורף בזמן הקיץ בארץ ישראל, ישאלו גשמים בברכת שומע תפילה, כמו שכל אדם יכול לבקש צרכיו בשומע תפילה. כך השיב רבי לאנשי נינוה ששאלוהו מתי עליהם לשאול גשמים: "כיחידים דמיתו, ובשומע תפלה" (תענית יד, ב).
הרמב"ם (הל' תפילה ב, טז) פסק:
"משבעה ימים במרחשון שואלין את הגשמים בברכת שנים כל זמן שמזכיר הגשם. במה דברים אמורים? בארץ ישראל. אבל בשנער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכות לאלו והדומין להן, שואלין את הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי".
מדברי הרמב"ם עולה שרק בבבל ובארצות הסמוכות לארץ ישראל ובבל שואלים גשמים ביום ששים לתקופה. אך במקומות רחוקים יותר יש לשאול על פי האקלים המתאים. כך כותב הרמב"ם בפירוש המשנה (תענית א, ג): "וכל זה בארץ ישראל וכל שהוא דומה לה. וכן כל מה שייאמר הלאה בזמני התעניות אינו אלא בארץ ישראל וכל מקום שאוירו קרוב לאוירה, אבל בשאר הארצות הרי תהיה השאלה בזמן הראוי לגשמים באותו המקום והרי אותו הזמן כאלו הוא שבעה במרחשון". ובכל זאת ההלכה המקובלת היא שבכל מקום בגלות שואלים גשמים ביום ששים לתקופה.
מחוץ לארץ ישראל כמו בבבל
ויש להבין מדוע הכל מזכירים גשמים בברכת השנים באותו התאריך, ואלו בשאילת הגשמים כל העולם למעט בארץ ישראל, נגרר אחר האקלים של בבל?
מרן הרב זצ"ל (שו"ת אורח משפט אורח חיים סימן כד) נשאל אודות זמן שאילת גשמים בארגנטינה, שם זמן הגשמים הוא בין החודשים ניסן עד תשרי, והקיץ הוא מתשרי עד ניסן. בתשובתו הוא מסביר את פשר ההבדלים בין הזמנים השונים:
"והנה בדבר ההזכרה אין מקום להסתפק, מאחרי שבכל המדינות נהגינן מאז על פי חז"ל להזכיר בשמיני של חג ולהפסיק בראשון של פסח, ולא נתנו בזה חילוק בין הארצות כלל. מוכרחים לומר שהזכרת גבורותיו של הקב"ה תלויה היא בארץ ישראל, ששם עיקר השבח וההודיה להשי"ת, ואין בזה משום ספק שגם בבואנוס אייריס וכיוצא בזה מזכירין בזמן שאנו נוהגים להזכיר ומפסיקין בזמן שאנו מפסיקין על פי חז"ל".
היינו הזכרת גשמים בכל העולם היא לפי האקלים של ארץ ישראל. כל העולם היהודי דורש בעת התפילה בשלומה ואקלימה של ארץ ישראל. רק לגבי שאילת גשמים קבעו חכמים שבארץ ישראל מתחילים לשאול בז' במרחשוון ובחו"ל ששים יום מהתקופה. התאריך בחו"ל נקבע לפי בבל.
הקהל שבארץ ישראל חשוב ככלל ישראל
בתשובה זו לא הסביר מרן הרב זצ"ל, מדוע כל העולם נגררים בשאלת גשמים אחר האקלים בבבל, גם כאשר האקלים של בבל איננו מתאים למקומם. בתשובה אחרת (שו"ת משפט כהן סימן קמד, עמ' שלו) הוא מסביר את הענין:
"ובגוף הדבר לא נתקבלו דברי הרא"ש בזה. ואנן קיי"ל בשו"ע סי' קי"ז, שגם בארץ שלמה גם כן אין משנים ממטבע שתקנו חכמים, בארץ ישראל בז' במרחשוון, ובבבל ובכל חו"ל ששים יום אחר התקופה, אעפ"י שאין הטבע של הארץ נוטה לזה, ודינם כיחידים. וכפי הנראה שהטעם הוא, דסבירא ליה דארץ ישראל לעולם כרבים דמו, דהקהל שבארץ ישראל חשוב ככלל ישראל. ובבל, כיון שאז היתה רוב האומה כפי הנראה בבבל, היה גם כן דינה ככל ישראל, וכיון שתקנו אז חכמים שוב אין משנים. ובאמת יוכל להיות, שאם היו רוב ישראל בארץ אחת משונה בטבעה יודו להרא"ש".
הזמנים בברכת השנים נקבעו לפי האקלים שבארץ ישראל, מאחר שהיושבים בארץ ישראל, הם הנחשבים כגרעין של כלל ישראל, גם אם הם נחשבים מעטים:
"שלא מצינו חשיבות זו לארץ מיוחדת כי אם להקהל היושב בארץ ישראל, וכמש"כ על פי דברי הגמרא בהוריות (ג ע"א) מקרא ד'כל הקהל מלבא חמת עד נחל מצרים' (מלכים א ח, סד)... דסבירא ליה דארץ ישראל לעולם כרבים דמו, דהקהל שבארץ ישראל חשוב ככלל ישראל".
באשר לבבל, מאחר שבזמן התקנה ישבו רוב היהודים בבבל, נקבע אז שכל בני חו"ל ישאלו לפי האקלים של בבל. ואמנם יתכן מאד שלו יהודים רבים יושבי חו"ל היו יושבים בארץ אחרת ולא בבבל, היה נקבע זמן השאלה לכל העולם היהודי לפי אותו המקום.
הסברו של הרב זצ"ל מציב באור חדש את פשר תקנת חז"ל, כביטוי לתפיסה עקרונית ביחס שבין ארץ ישראל לבבל ולכל מקום אחר מחוץ לארץ ישראל. ארץ ישראל היא מקום הקבע של עם ישראל, ועל כן הלכות הללו נקבעות על פי האקלים הארץ ישראלי, ממנו שפע של חיים וברכה לעולם כולו (תענית י, א). בעוד שבחו"ל יש חשיבות למקום רק אם יהודים רבים גרים בו. אך אם יהודים פסקו מלגור בו הוא מאבד את מעמדו וחשיבותו. לפי זה יש להבין כי הקביעה של ששים יום אחר התקופה היא מקרית, והיא בשל העובדה שבזמן התקנה ישבו רבים בבבל. בהקשר לשאילת גשמים, חכמים לא רצו לאפשר זמנים שונים לכל המקומות בהם יושבים יהודים, ולכן קבעו את זמן שאילת הגשמים על בסיס הישיבה בבבל כביטוי לגולה רחוקה. ושוב חוזר הענין לכך כי יהודים היושבים בחו"ל, גם אם הם רבים, מעמדם הוא כיחידים ולא כציבור, ועל כן הם ישאלו על הגשמים בברכת שומע תפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
