8. מחלוקות חכמים מחזקות את האמון בדבריהם | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
יסודות האמונה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

2 דק' קריאה • 4 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

אנו ממשיכים ביסודות האמונה. אמרנו שכאשר מכירים את חכמי ישראל מקרוב, מסתלק כל ספק מהלב ויודעים שעל אנשים כאלה, בעלי עקרונות של יושר ודייקנות אמיתית, אפשר לסמוך שהם העבירו את המסורת בצורה מושלמת, והרי היא לנו כאילו אנחנו בעינינו ראינו את מעמד הר-סיני, את יציאת מצרים.

אך יש בכל זאת צורך להוסיף הסבר, שהרי אי אפשר להתעלם מכך שיש הרבה מחלוקות בין החכמים, זה אוסר וזה מתיר, זה מכשיר וזה פוסל. ולפעמים חכמים חלוקים מה אמר הרב, זה אומר שהרב התיר ואחר אומר בשם אותו רב שהוא אסר. אפשר לומר שכמעט אין נושא בתורה עצמה שבו לא נחלקו חכמים. אם כן, האם המחלוקות הרבות בהלכה, האם השיטות השונות כל כך זו מזו ביהדות, אינן מערערות את הביטחון? האם זה לא מראה שיש הרבה שיבושים וטעויות? ואם כן, איך אפשר לסמוך על מסורת ארוכה כזו כאשר יש כל כך הרבה מחלוקות בתוך המסורת עצמה?

ותשובת הדבר, אדרבא, המחלוקות הרבות שבין החכמים מחזקות את האמון והביטחון באמיתות המסורת. זה שכל חכם עומד על דעתו ולא מבטל אותה, זה מראה על הנחישות של חכמים לעמוד על האמת, והתורה עודדה את הדבר: "לא תגורו מפני איש". אם תלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר, ורבו טועה בדין, מנין לנו שלא יחלוק כבוד לרבו וישתוק? תלמוד לומר: "לא תגורו מפני איש" - לא תכניס דבריך מפני איש.
המחלוקות המרובות מראות את העמידה על האמת של החכמים ומחזקות דווקא את האמון בדבריהם. המחלוקות הן בפרטים, לא בכללים, היסודות מוסכמים! לדוגמא: במצוות קריאת-שמע נחלקו חכמים מתי זמן תחילת קריאת שמע של ערבית, ונחלקו מתי סוף זמן קריאת שמע, ונחלקו כמה פרשיות צריך לקרוא, ועד היכן יש לכוון, אבל כולם יוצאים מנקודת מוצא בסיסית - יש מצוות קריאת שמע! אין מחלוקת שיש מצוות קריאת שמע, המחלוקות הן בפרטי המצווה.

יסודות האמונה (51)

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

7 - 7. המסורת עדות נאמנה למעשי הניסים

8 - 8. מחלוקות חכמים מחזקות את האמון בדבריהם

9 - 9. מדרגת היהודי נעלית משאר האנושות

טען עוד

כל המחלוקות בתורה הן מתוך בסיס רחב מוסכם על כל החכמים, הכל מסכימים בשורשים הכלליים, הכל מסכימים לתורה שבכתב ועליה אין מחלוקת. אין הבדלי נוסחאות בתורה הנמסרת לנו מדור לדור, כולם מקבלים את המסורת של תורה שבע"פ, וכל הדיונים הם בחלקי הדברים, בפרטים, בגבולות של כל הלכה, לא בעצם חיובה.
ריבוי הדעות והשיטות, העמידה העיקשת של כל דרך וכל שיטה להמשיך בדרכה, הנאמנות של כל עדה וכל קהילה למורשתה, כל אלו לא מחלישים את האמון במסורת, אלא מחזקים את האמון במשותף, בעיקר, בכללים אשר עליהם מסכימים כל השיטות, כל העדות. וכיוון שהיסודות משותפים לכולם, אפשר לומר על כל השיטות: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" "ומיניה ומיניה יתקלס עילאיה" - מכולם ביחד עולה קילוסו של הקב"ה. וכבר אמרו חכמים: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי".

אם כן, לסיכום: נמצאנו אומרים אדרבא ואדרבא, המחלוקות בין חכמי התורה מוסיפות בטחון ואמינות באמיתותה של המסורת המוסכמת על כולם, והרי היא לנו כמראה העין ממש.

להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן .

יסודות האמונה