ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
א. משנה – שני חלקים
A.עבודה שנעשית לשמה + שלא לשמה - פוסלת.
B. באלו עבודות המחשבה פוסלת : בשלוש עבודות הדם לפי כולם (שחיטה, קבלה וזריקה), לגבי הולכה: ת"ק – פוסל, ר"ש – מכשיר, ור"א – רק אם זאת הליכה הכרחית.
בגמרא נדבר רק על הנושא השני, ונראה שני דיונים: 1. קבלה. 2. טבילת אצבעו בדם.
ב. סוגיא א - פסול מחשבה בקבלה
A. במשנה – פוסל.
בברייתא של ר"ע – לכאורה לא פוסל [ר"ע - בקבלה "לא עשה בה מחשבה כמעשה"].
תירוץ רבא – הברייתא מדברת על פיגול (ששייכת כמרכיב ראשון של פיגול אך לא שני).
B. הרחבה בנושא פיגול
הפסוק – "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אותו, לא יחשב לו, פיגול יהיה, והנפש האוכלת ממנו עוונה תישא".
ברייתא א – באלו עבודות יש פיגול?
בתורה כתוב "לא ירצה" – משמע בזריקה, הברייתא מרבה לשאר העבודות, מניין? 1. "האכול יאכל" – עבודות שמביאות לידי אכילה (אך אז זה גם ירבה את הקטרת האימורים ושיירי הדם). 2. לומדים מזריקה – כל עבודה שמעכבת את הכפרה .
ברייתא ב – על מה מכוונים במחשבת פיגול?
בתורה – הפסוק מדבר על אכילת הבשר ("ואם האכול יאכל").
ומהכפילות - הברייתא מרחיבה גם לאכילת מזבח – בשר, שיירי דם (וכמובן זריקת הדם).
מהלך הגמרא:
מקשים מברייתא א שיש פיגול בקבלה, ומסבירים שהכוונה כשחושב בקבלה .
מקשים מברייתא ב על א – שיש פיגול באכילת מזבח, ומסבירים שהכוונה כשחושב עליהם ולא בהם.
C. במאמר מוסגר – ברייתא א
a. "והקריבו (זה קבלה, שהרי זריקה כבר נאמרה) בני אהרן הכהנים (דווקא כשרים ובכלי שרת (בגדים). ר"ע לומד זאת מגז"ש).
b. ר' טרפון שואל מה הבדל בין זריקה לקבלה (אם בשניהם מחשבה פוסלת)? ור"ע מביא שלושה הבדלים בהם מחמירים בזריקה: 1. מחשבה כמעשה. 2. חיוב כרת על עשייה מחוץ למקדש (בשחיטה מפורש בתורה). 3. חיבו מיתה בעשייה ע"י פסול.
ג. סוגיא ב – טבילת אצבע בחטאות הפנימיות
בחטאת היו זורקים את הדם על ידי האצבע (ולא ישירות מהכלי), ובחטאות הפנימיות כתוב במפורש "ובל הכהן אצבעו מן הדם" והיזה...". והשאלה היא -
האם טבילת האצבע נחשבת עבודה לעניין פיגול?
A. רב יהודה בר"ח וריב"ל אומרים שכן מפגלת .
קושיא – הרי את פיגול למדנו משלמים בבניין אב , ושם אין טבילת אצבע? (רב פדא, ר"ל).
תשובות:
1. לא למדנו מבניין אב, אלא מריבוי, וממילא – כל קרבן והעבודות שלו.
והראיה – יש עוד דין שיש בחטאת ואין בשלמים – בחטאת מחשבת שלא לשמה פוסלת ומונעת את דין פיגול , משא"כ בשלמים ששם מחשבת שלא לשמה לא פוסלת.
דחיית הראיה - ר' יוסי בר"ח – אולי כן למדנו מבניין אב משלמים, וזה שמחשבת שלא לשמה פוסלת בחטאת נלמד ממחשבת "חוץ למקומו" בשלמים (לומדים פסול מפסול), ולכן לומדים גם לשלא לשמה משלא לשמה. משא"כ טבילת אצבע שאין דבר כזה בשלמים – לא ניתן ללמוד שמפגלת.
2. רב ירמיה – אכן לומדים מבניין אב , ובכל זאת ניתן ללמוד גם לטבילת אצבע.
כמו שאתה (ר' יוסי בר"ח) לומד למחשבת שלא לשמה – מהעיקרון הכללי של דבר הפוסל (שהרי ישירות מ"חוץ למקומו" לא ניתן ללמוד, כי זה פוסל בכל הקרבנות), כך תלמד שכל עבודה המעכבת מונעת פיגול .
[ומחזק רב מרי – יש פיגול במנחות גם בנתינת הקומץ בכלי, והרי זה לא מקביל לשום עבודה, אלא שלומדים באופן כללי לכל עבודה שמעכבת, אז כך גם לגבי טבילת אצבע שהיא עבודה חשובה [=הולכה].
דחיית החיזוק – נתינה בכלי מקבילה לקבלת הדם (אפילו שזה בידיים וזה ממילא)].
B. לימא כתנאי
שתי ברייתות שנחלקו האם טבילת אצבע מפגלת בחטאת.
דחיה, לכו"ע היא כמו הולכה ואמורה לפגל,
והברייתא שאמרה שלא מפגלת היא:
1. כר"ש שגם הולכה לא מפגלת. (דחייה – הרי לר"ש ממילא אין פיגול בחטאות הפנימיות).
2. בחטאות החיצוניות (שלמרות שצריך לטבול, זה לא כתוב במפורש, אלא רק כתוב "ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו" והגמרא (מח.) מסבירה שהכוונה לקבלה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
השלמת התמונה
בדיקת קורונה בשבת
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
