ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- ענווה, יראה וקדושה
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
שנאת הרבנות כפשוטה: לשנוא את השררה, לשנוא את ההשתלטות על אחרים. כדברי חכמים בפרקי אבות: "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות". ואמרו "לעולם אל תהי רץ אחר השררה". אמנם אין להבין את דברי חכמים שאדם צריך לסרב למלא תפקיד צבורי, תפקיד של אחריות צבורית. אין כוונת חכמים שאף אדם לא יסכים להיות רב ומנהיג. אלא הכוונה שיש לשנוא את השררה את הרצון לשלוט. מהרצון הזה יש לברוח אותו צריך ממש לשנוא. לשנוא את השכרה. אבל לא להשתמט מהתפקיד אלא לבוא אליו מתוך רצון לשרת את הצבור ולא מתוך רצון להשתלט על הצבור. על-כן אין לרוץ לתפקידים צבוריים. לעולם אל תהי רץ אחר השכרה אלא אדרבא לברוח ממנה. כמו שמשה רבנו סירב בהתחלה לקבל עליו את התפקיד להנהיג את ישראל. ורק בעל כרחו הסכים. א"כ הפרוש של הדברים אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות אהוב את מלאכת השרות הצבורי אבל שנא את השכרה והשלטון שבה. וכך אמר רבן-גמליאל לאותם שסרבו לקבל עליהם להיות ראשים אמר להם כמדומים אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם! הענו בורח מן הכבוד, הוא יודע שהכבוד הבל הבלים, אין בו ממש. ולא רק שאין בו תועלת אלא יש בו נזק, הוא מעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו. ולכן הענו בורח מן הכבוד, שונא את הכבוד ומואס בו. השבחים שמשבחים אותו הם עליו לטורח, ולא עוד אלא שמצערים אותו כי הוא חושב אותם לבלתי נכונים וזה מבייש אותו.
החלק הרביעי של הנהגת הענו הוא היותו נותן כבוד לכל אדם.
"איזהו מכובד המכבד את הבריות". "הוי מקדים בשלום כל אדם". "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדים לו אדם שלום מעולם" - אלא תמיד הוא היה ראשון לומר שלום ואפילו גוי בשוק. כשאדם מכבד את הבריות זה מראה שאינו זקוק לכבוד והוא יכול לתת אותו לאחרים אדרבא הוא אוהב לכבד את האחרים הוא משוחרר מתחרות על כבודו כבוד אינו מדבר אליו. אלו כללי ההנהגה של הענו. וכבר אמרנו הענווה היא מדה נכונה וגם משתלמת. לא רק שאדם נצול על ידה מעבירות ומאיסורים. אלא על ידה אדם מקבל הרבה טובות. הוא חי חיים שלוים אינו בא לידי כעס ולא לידי מריבה רוח הבריות נוחה הימנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
