ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
קידוש ידיים ורגליים – מתי חייבים לקדש שוב
חלק א - לינה
קידש ביום – תופס גם בלילה,
קידש בלילה – האם לינה מועלת וצריך שוב ביום? רבי – מועלת, ר"א בר"ש – לא מועל.
א. האם לינה פוסלת בגברא (מצריכה קידוש חדש)
| הדעות | "בגשתם" | "בבואם" | להקטיר אישה | רמת הדין |
רבי | מועלת - ואפילו שעבד ברצף. | לינה מועלת | לא בכל עבודה, אלא פעם ביום עבודה | גם בעבודה שלא מעכבת כפרה | אביי – מדרבנן רבא - מהתורה |
ר"א בר"ש | לא מועלת - אפילו 10 ימים. | 1. ביאה ריקנית לא צריך. 2. כה"ג מתלבש ואח"כ מקדש . | לא מועלת (כל עוד לא יצא) |
|
ב. רי"ח: קידש לתרומת הדשן, למחר לא צריך לקדש.
A. לפי מי זה? לר"א בר"ש – ממילא לא צריך, לרבי – לכאורה צריך!
תשובות:
1. אביי - זה לרבי, ומהתורה מסכים לר"א בר"ש שלא פוסל בגברא, אלא שחז"ל גזרו (שלא יזלזלו בפסולי לינה אחרים), והקלו שמקרות הגבר נחשב בוקר, כיון שבזה לא יבואו לזלזל (ו"בגשתם" - אסמכתא).
(אך המים נפסלים לרבי מהתורה, ובזה חולק על אילפא לעיל שקישר בין פסול המים לפסול הכהן (קר"א)).
2. רבא – רי"ח הוא דעה שלישית – יש פסול לינה לעבודות של היום החדש,אך לא לשל אותו יום.
קושיא לרבא -
אחרי תרומת הדשן, שאר הכהנים (שחלקם עסקו בהקטרת האימורים וקידשו לפני כן, מקדשים שוב כדי להתעסק עם שאר הדשן (קידשו עכשיו למרות שיכלו לחכות ליום לפי כולם), ולא מקדשים שוב ליום.
לאביי - כרבי – מסתדר.
לרבא – לרבי לא (כי צריכים לקדש שוב ביום), לר"א בר"ש – לא מסתדר – למה קידשו שוב בכלל? הרי הקידוש של הלילה תופס גם ליום?
תירוץ – מדובר בכהנים שלא עבדו בלילה ולכן צריכים קידוש עכשיו, ויתפוס גם ליום כר"א בר"ש.
ב. אילפא - האם לינה פוסלת את המים עצמם?
ג. האם המים עצמם נפסלים בלינה לקידוש
לרבי (שהכהן נפסל) – ודאי נפסלים (וצריך לשקע את הכיור בבור).
לר"א בר"ש (שהכהן לא נפסל) – אילפא מתלבט - אולי המים כמו האדם, או שכיוון שקדשו בכלי שרת – נפסלים (כמו קרבנות שנפסלים בלינה). [אחרונים – בכל מקרה שיקעו את הכיור לצרכים אחרים כמו סוטה, מנחות].
A. רבין -
מצד אחד - רבי אמי רי"ח – אילפא - לא נפסלים (כמו הכהן).
מצד שני - רבי אמי רי"ח – אילפא – אם לא שיקעו את הכיור משתמשים בלילה אך לא למחרת. ורבי אמי התלבט למה לא מקדש למחרת - או כי האדם לא נפסל, או כי המים נפסלו.
B. בן קטין עשה מוכני לכיור, שלא יהיו מימיו נפסלים (משמע – לקידוש יו"ר)
לכאורה זה כר"א בר"ש – כי באותה משנה מגדירים את צפון כר"א בר"ש. דחייה – זה כרבי (שגם מסכים לאותה הגדרה של צפון, אלא שמוסיף עוד).
[ צפון – קדשי קדשים נשחטים בצפון, ויש מחלוקת בברייתא מה מוגדר כצפון (הזכרנו גם בדף יד.):
רי"ס בר"י – רק מול המזבח.
ר"א בר"ש – גם מצד שמאל.
רבי – גם מצד ימין (מקום דריסת ישראל והכהנים (עזרת הכהנים וישראל) ,
(לפי כולם זה לא כולל את מה שמאחורי הבליטה של האולם – "בית החליפות")).
ובמשנה ביומא – היה עומד בין האולם למזבח.
מסתדר עם ר"א בר"ש אך גם עם רבי (והעמידו שם ולא בשאר האזורים משום חולשת הכהן).
חלק ב – האם יציאה או טומאה מועלים בקידוש
ביאור הספק – 1. בפשטות – האם מסיח דעתו (מתאים גם לר"T בר"ש), 2. אך ברש"י – עניין אובייקטיבי – האם יש פסול כמו בקודשים שיצאו (מתאים לרבי) (ע"פ הקר"א).
א. האם יציאה מועלת לקידוש יו"ר?
ראיות:
1. לא : יצאו ידיו – הרי הן בקדושתן. דחייה – שם רק ידיו יצאו.
2. לא : קידש בכלי שרת בחוץ – לא הועיל. משמע שעצם היציאה לא פוסלת. דחייה – רק הוציא את ידיו .
3. כן : רב זביד לרב פפא – יצא לזמן ארוך – צריך טבילה + קידוש (=כניסה חדשה), יצא קצת – מספיק קידוש. דחייה – הכוונה שיצא לשירותים (גדולים – טבילה, קטנים – קידוש (יומא כט:).
4. לא : בפרה אדומה – מקדש ויוצא. דחייה – בפרה הכל נעשה בחוץ.
ב. האם טומאה מועלת?
(הגמרא אומרת שודאי יש היסח הדעת שהרי צריך הערב שמש, ומסבירה שהשאלה כשנטמא סמוך לשקיעה ).
ראיות:
1. לא : נטמאו ידיו (מדרבנן) – מטבילן ולא צריך לקדש. דחייה – שם רק ידיו נטמאו.
2. לא : פרה - הרי מקדש ואז מטמאים אותו בכוונה (לפרסם שכשר בטבול יום). דחייה - פרה אדומה זה שונה (שהרי כשר בטבול יום).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
