ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא זבחים

הדף היומי הקצר

זבחים - דף כ"א

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הרב אורי בריליאנטכ"ד כסליו תשע"א
1470
מוקדש לעלוי נשמת
שמחה בת חנה
לחץ להקדשת שיעור זה
(כא. שורה 7 – כא: 5 שורות מלמטה)
המשך קידוש ידיים ורגליים
חלק א - צורת הקידוש
א. אגב הברייתא שאם קידש בכלי שרת בחוץ, כתוב שם גם שאם טבל בפנים – לא הועיל. ושואלים - קידוש בטבילת הידיים בכיור (האם זה נחשב "ממנו")?
ראיה שכן -מהברייתא הנ"ל – טבל לא, משמע שטבל בכיור כן. דחייה – גם טבל בכיור לא, והחידוש הוא שגם טבל במעיין לא (אפילו שמטהר מטומאה).

חלק ב – פסילת מי הכיור

תזכורת: בדף כ:
לרבי – ודאי פסולים,
לר"א בר"ש – מצד אחד ר' אמי אמר שלא פסול, ומצד שני אמר שאילפא התלבט בכיור שלא שיקעו אם המים נפסלים.

אצלנו:
A. ר' חייא בר יוסף – נפסל לפי הייעוד – לצורך מתירין – אסור שיראה לילה, לצורך איברים – אסור שיגיע ל עלות השחר.
B. רב חסדא – תמיד נפסל בלות השחר.
C. ר' יוחנן – כמה מימרות:
1. כאן אומר - "כיור ששיקעו שוב אינו מעלהו" – משמע שלא יראה לילה כלל.
2. רי"ח בשם אילפא (כ.) - כיור שנכנס ללילה ולא שיקעו – משתמשיםלצורך הלילה ולא משתמשים למחרת, וכרגע הגמרא מבינה כאפשרות השנייה שהמים נפסלים, אבל רק בעלוה"ש.
הסבר - לר' יוחנן – נפסל רק בעלוה"ש, אבל יש גזירת שיקוע (וצריך לשקע גם אם רק רוצה לעבודות הלילה).
3. (כ..) קידש לתרומת הדשן, לא צריך לקדש שוב. למה לא כתוב שמיד משקע את המים שוב?
לרבא – רי"ח אמר זאת (3) לר"א בר"ש (שאין פסול), ולדעתו המים כלל לא נפסלים, ואת 1-2 אמר לרבי.
לאביי – שהכל כרבי שהמים נפסלים, למה לא כתב שנפסל? תשובה: הכוונה שמיד משקע שוב.
שאלה על רב חסדא –התורם את תהד"ש השתמש במנוף כדי להוציא את המים? תשובה – השתמש כדי להשקיע.


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
עוד בנושא זבחים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il