ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
המשך קידוש ידיים ורגליים
חלק א - צורת הקידוש
א. אגב הברייתא שאם קידש בכלי שרת בחוץ, כתוב שם גם שאם טבל בפנים – לא הועיל. ושואלים - קידוש בטבילת הידיים בכיור (האם זה נחשב "ממנו")?
ראיה שכן -מהברייתא הנ"ל – טבל לא, משמע שטבל בכיור כן. דחייה – גם טבל בכיור לא, והחידוש הוא שגם טבל במעיין לא (אפילו שמטהר מטומאה).
חלק ב – פסילת מי הכיור
תזכורת: בדף כ:
לרבי – ודאי פסולים,
לר"א בר"ש – מצד אחד ר' אמי אמר שלא פסול, ומצד שני אמר שאילפא התלבט בכיור שלא שיקעו אם המים נפסלים.
אצלנו:
A. ר' חייא בר יוסף – נפסל לפי הייעוד – לצורך מתירין – אסור שיראה לילה, לצורך איברים – אסור שיגיע ל עלות השחר.
B. רב חסדא – תמיד נפסל בלות השחר.
C. ר' יוחנן – כמה מימרות:
1. כאן אומר - "כיור ששיקעו שוב אינו מעלהו" – משמע שלא יראה לילה כלל.
2. רי"ח בשם אילפא (כ.) - כיור שנכנס ללילה ולא שיקעו – משתמשיםלצורך הלילה ולא משתמשים למחרת, וכרגע הגמרא מבינה כאפשרות השנייה שהמים נפסלים, אבל רק בעלוה"ש.
הסבר - לר' יוחנן – נפסל רק בעלוה"ש, אבל יש גזירת שיקוע (וצריך לשקע גם אם רק רוצה לעבודות הלילה).
3. (כ..) קידש לתרומת הדשן, לא צריך לקדש שוב. למה לא כתוב שמיד משקע את המים שוב?
לרבא – רי"ח אמר זאת (3) לר"א בר"ש (שאין פסול), ולדעתו המים כלל לא נפסלים, ואת 1-2 אמר לרבי.
לאביי – שהכל כרבי שהמים נפסלים, למה לא כתב שנפסל? תשובה: הכוונה שמיד משקע שוב.
שאלה על רב חסדא –התורם את תהד"ש השתמש במנוף כדי להוציא את המים? תשובה – השתמש כדי להשקיע.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
