ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
שנים הם הנימוקים שנותנים הרבנים האוסרים, נוסף על הפן ההלכתי הנ"ל. [א] מי לא יודע שיש לנו "מלחמה" עיקשת כעת על השאלה למי הריבונת על ארצנו. לא רק שכינינו מדינות ערב (מצרים, ירדן, סוריא, לבנון) טוענים לבעלות פאן-איסלמית על ארצנו, אלא גם ערבים שהם אזרחי ישראל, שנולדו וחונכו אצלנו, המתפרנסים מאתנו ומקבלים הטבות רבות ממדינתנו, גם הם בעד שלטון ערבי על ארצנו עם כל הכרוך בכך, החזרת הפליטים הערבים שהם מליוני בני אדם, וגם ביטול ההגירה היהודית לארצנו. עד כדי כך הגיעו דברים שאינם מסכימים בשום אופן שתהיה כאן מדינה "יהודית" אלא תובעים "מדינת כל אזרחיה". ואם הם יהוו רוב דמוגרפי, אז יקום שלטון ערבי ולזה הם מצפים. בזמן שיש לפנינו שאלה לאומית כזאת, בלי ספק צריכים להחמיר בספקות הלכתיות, כלומר לעמוד על כך שלא לתת להם יכולת שליטה על ערינו ויישובנו.
[ב] יש כאן שאלה אנושית. מי לא יודע על התלונות הרבות של אזרחים יהודים שנפגעו משכנותם של כמה משכניהם הערבים. או שחוששים מלתת לבנותיהם הצעירות לצאת לרחובות עיר פן יפגעו בהן, או שחוששים מגניבות מרובות. מי איננו זוכר את מספר הרב של כלי רכב שנגנבו במדינתנו, זה כבר שנים רבות, ונמסרו ונמכרו לערבים בשטחי אש"ף? ועוד, בתחנות המשטרה דו"חות רבות על תלונות שהגישו יהודים שנפגעו ע"י בריונות של שכניהם הערבים, ואין ידיהם של השוטרים מספיקות לטפל בתלונות. התלונות נשארו על הנייר, ונמצאו בארכיונים. במצב כזה, ודאי שיש זכות לתושבים יהודים לשמור על בטיחותם; ויש גם איסור למכור בית או שדה למי שעלול לסכן או להזיק ליהודים אחרים.
אבל סוף כל סוף, הרי טוענים הרבנים המתירים שהרב הראשי יצחק הרצוג התיר הדבר? לכן טוב הדבר שלא יגידו דברים בשמו מה שלא אמר, ושגם יזכירו ויפרסמו דברים שכן אמר. החומר שכתב נמצא גלוי לפני כולם ב"תחומין" כרך ב (שנת תשמ"א) עמ' 172-173, דברים שכתב לפני קום המדינה. בין היתר כך הוא לשונו:
"הלאו של 'לא תחנם' לא תתן להם חנייה בקרקע וכו' והלאו של 'והארץ לא תמכר לצמיתות' ברור שלא נאמר על גר תושב. אבל מה שאינו ברור כל כך הוא אם לא נאמר לאו זה על גוי שאינו עובד עבודה זרה אלא שאינו גר תושב מפני שלא קבל עליו [מעמד זה] בבית דין, או שבזמן הזה שאין בית דין מקבלים גר תושב [רמב"ם, הל' עבודה זרה פ"י ה"ו]. כבר הביא קודמי הגאון בשו"ת משפט כהן [הרב אברהם קוק] שאין איסור זה חל על גר תושב ושהערבים בני דת האיסלם וכו' ואינם עובדים עבודה זרה, לא חל עליהם איסור זה, אע"פ שאינם גרים תושבים במובן החוקי של שם זה. ודעתי מסכימה לדעתו ז"ל. מובן מאליו שזה לא נאמר אלא על מכירה באקראי, אבל אם תהא נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל, חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות. ואולם אם המדינה היהודית לא תאסור זה באופן קטגורי כשאין סכנה כנ"ל נשקפת, לא תהא עוברת על איסור זה. ואע"פ שהגאון הנ"ל לא סמך על זה בלבד וצירף לזה עוד תנאי של מכירה לזמן, מכל מקום זה עיקר אצלו. ומכיון שמסתבר שהעמידה על הפלייה זו [הערת המעתיק: לאסור מכירת קרקע לנכרי] יכולה היא לסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית, או לגרום הרס אחר כך ח"ו, יש לסמוך על הדיעה המקילה. ואמנם טרם הוסד המדינה היהודית על יסודות חזקים, כל יהודי המוכר קרקע לנכרי אפילו לערבי מוסלמי הוא מערער את יסוד התאחזותנו בארץ אבותינו ומשים מכשולים על דרכנו לגאולת הארץ והעם, ועובר ובוגד ייקרא" עכ"ל.
כאשר אנו מעיינים היטב בדבריו רואים אנו שסייג כמה סייגים המביעים עמדה שלפי מצבנו כעת בארץ ישראל, הרב הרצוג יהיה דוקא מהאוסרים למכור קרקע לנכרי.
[א] "מובן מאליו שזה לא נאמר אלא על מכירה באקראי" כלומר במקרים חריגים, ולא שיהיו נוהגים רבים למכור, ואז זה כבר שינוי של סטטוס ישראל בארצנו.
[ב] הרב קבע:"אם תהא נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל, חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות" . הוא בתמימותו כאשר כתב הדברים לפני קום המדינה, היה משוכנע שהמדינה תהיה לאומית יהודית, ולא תתחשב באלמנטים בינ-לאומיים הפועלים להחליש את אחיזתנו בארצנו. הוא לא העלה על דעתו שממשלה יהודית תגזור "הקפאה" על כל בנייה ביש"ע, או הקפאה על בנייה בירושלים. אילו ראה זאת, לא היה תולה תקוות על "מדינה יהודית" אלא קובע כי גם אחר כך האיסור במקומו עומד. כי "המדינה" אינה אוחזת בצעדים חוקיים להציל את יהדותה של המדינה.
[ג] הוא כותב: "ומכיון שמסתבר שהעמידה על הפלייה זו [הערת המעתיק: לאסור מכירת קרקע לנכרי] יכולה היא לסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית, או לגרום הרס אחר כך ח"ו, יש לסמוך על הדיעה המקילה" . עיקר הסיבה שהרב הרצוג התיר מכירת קרקעות לנכרי היא כי חשש שאם נאסור זאת זה יסכן עצם הקמת המדינה. אבל חשש זה חלף, וכבר יש לנו מדינה. אדרבה, ריבוי מכירת קרקעות לנכרים עוד יסכן את המשך אחיזתנו בערינו. מי לא שמע על חשש איבוד שליטה יהודית על הנגב, ועל איבוד שליטה יהודית על הגליל, מפני ריבוי האוכלוסיה הערבית?
[ד] הרב מאשים:"טרם הוסד המדינה היהודית על יסודות חזקים, כל יהודי המוכר קרקע לנכרי אפילו לערבי מוסלמי הוא מערער את יסוד התאחזותנו בארץ אבותינו ומשים מכשולים על דרכנו לגאולת הארץ והעם ועובר ובוגד ייקרא" . הוא קורא לו "עובר ובוגד". כלום אנו כבר במצב של "יסודות חזקים"? כלום לא גורמים בכך החלשה נוספת ליסודות המדינה?
לכן אחרי שאנו קוראים דברי הרב הרצוג זצ"ל, והם הרי גלויים לפני כל קורא ספר ("תחומין") הנ"ל, יש לתמוה על אותם הרבנים המתירים. אפשר שלא ראו את הטקסט אלא שמעו עליו, עד מפי עד. ועוד יש לדעת כי מדובר כאן באיסור דאורייתא ויש להחמיר בספקות. לפעמים הדבר גובל על פקוח נפש, כמו שהתנסינו מאז הסכמי אוסלו. אסור להטות את ההלכה כדי למצוא חן בעיני הגוים.
בשו"ת חתם סופר (או"ח סוף סי' קנד) קובע שכאשר מבקשים רבני זמננו לשנות איזה דין, צריכים לאסוף יחד כל תלמידי חכמים שבמדינה, ולדון בכובד ראש אלו נגד אלו ולהחליט ע"פ הרוב. אבל שום יחיד בדור "אפילו חסון הוא כאלונים" לא יכול להתיר שום דבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
