ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
לאחר שסיים את דברי תורתו, נאנח רבי מנדלי ואמר: אם היינו זוכים להיות עכשיו בארץ ישראל, במקום לשמוע את דברי תורתך, היינו פשוט יושבים ואוכלים מפירותיה הקדושים.
ישתבח שמו, שזכינו לשוב לארצנו הקדושה וביכולתנו לערוך 'סדר' על פירות הארץ בט"ו בשבט, אולם הבקיא בתולדות היום יודע, שמנהג ה'סדר' חדש הוא.
יסודו של יום במשנה (ר"ה ב.) הקובעת, שחמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילן. אך למעשה, בימי המשנה והתלמוד היה ט"ו בשבט רק תאריך המציין את תחילת שנת המעשרות.
כנראה שבימי הגאונים, עת שרד עדיין ישוב יהודי ניכר באזורים נרחבים בארץ, היו מתפללים ביום זה בארץ ישראל תפילות מיוחדות לה' שישלח ברכה בפירות האילן (פיוטים לט"ו בשבט מה גניזה הקהירית), אולם עדיין לא היה היום חג של ממש.
משגלו ישראל מארצם, ולא הייתה עוד אפשרות מעשית לקיים את המצוות התלויות בארץ, נותר מיום זה רק רושם קל בלבד - האיסור להתענות (שו"ע או"ח תקעב, ג) ולומר תחנון (שו"ע או"ח קלא, ו).
עוברים דורות, הגלות מחשיכה והולכת, והנה לפתע, בעת שכמעט כל ישראל מרוחקים מאדמתם, זוכה ט"ו בשבט לעדנה מחודשת. מנהג חדש מתחיל להתפשט ביום זה בישראל - מנהג אכילת הפירות.
המנהג נזכר לראשונה על ידי רבי יששכר סוסאן, בן דורו של האר"י הקדוש (לפני כ - 430 שנה), וכך הוא כותב - "שבט... יום ט"ו בו.. ר"ה לאילנות... והאשכנזים (בעיר צפת) נוהגים להרבות בו במיני פירות האילנות לכבוד שמו של יום", ובהמשך (מגן אברהם קלא, טז) מוזכר כמנהג האשכנזים בכל מקום.
לא עוברות שנים רבות, והמנהג מתפשט גם לקהילות ספרד, ואף בהרחבה גדולה עם שימת דגש חזק יותר מן האשכנזים. נוהגים הספרדים, לקיים "סדר" מיוחד שבו אוכלים שלושים מיני פירות, אומרים ברכות ותפילות על כל פרי, ולומדים פסוקים ומאמרים, שיש בהם מענייני פירות העץ. במאמרים אלה, בדרך כלל, הפירות נמשלים לישראל ועוד.
המקובלים ראו בסדר זה עניין גדול, לפי שבפירות מצויים ניצוצות קדושים, והמינים השונים רומזים לעולמות שונים, ובשעה שהאדם אוכל הוא מעלה את העולמות והניצוצות. גם בחצרות החסידים עורכים 'טיש' מיוחד של פירות ברוב שירה וזמרה.
ובכל זאת, מקורו של ה'סדר' המקובל לוט בערפל. האר"י הקדוש לא תיקן את אכילת הפירות ואת ה'סדר', אלא רק אמר לתלמידיו שט"ו בשבט הוא חגה של הארץ ויש בו עניין גדול. מתוך זה החלו תלמידיו באכילת הפירות ובאמירת פסוקים על פי יסודות תורת הנסתר שמסר להם על הפירות.
ה'סדר' המקובל הוא מאוחר יותר, ומקורו בבעל קונטרס "פרי עץ הדר", שזהות מחברו נתונה למחלוקת גדולה. יש שאמרו שחיברו הרמח"ל, יש שזיהו איתו עם מקובלים חשובים אחרים, אך יש שיצאו נגדו ואמרו שהוא, להבדיל, נתן העזתי שר"י, נביאו של משיח השקר שבתי – צבי שר"י.
זו הסיבה, שיצאו נוסחים נוספים לסדר, ואכן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר שמנהג ארבעת הכוסות בסדר מקורו ב'שבתאות', והעיקר לומר עם הפירות פסוקים ומאמרים הקשורים לפירות.
ברוך ה', זכינו בחברת 'ט"וב הארץ' להשיב לארץ ישראל את כבודה, ולזכות את ישראל באכילת פירות הארץ במקום פירות חו"ל, ויחד עימם להפיץ נוסח מיוחד שכל הפסוקים והמאמרים בו עוסקים בשבח הארץ ופירותיה.
ט עמו ו ראו כי ט"ו בה הארץ מאוד מאוד.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















