ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
פך השמן הניסי אותו מצאנו, מסמל את ניצחון הרוח היהודית בימים ההם. אך בהתבוננות מסביב עולה השאלה, האם אכן ניצחה התרבות היהודית את היוונית?
ספורט ותרבות הספורט
הרב מרדכי גרינברג שליט"א, ראש ישיבת 'כרם דיבנה'
"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו...ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא י"ח), מצווה אותנו התורה. ומבאר רש"י שהסיפא לא באה לאסור מעשים הנהוגים במצרים, שהרי זה כבר נאמר ברישא "לא תעשו", אלא "בחוקותיהם", הכוונה: "דברים החקוקים להם, נימוסים שלהם כגון טרטיאות ואיצטדיאות", היינו שלא להיגרר אחר תרבות הגויים, והם בעיקרם שני תחומים - סרטים וספורט, שהם אמורים למלא את תרבות הפנאי בעידן המודרני.
בתחילת ספר המכבים מסופר שיצאו מקרב ישראל בני-בליעל והדיחו רבים לאמר: "נלכה ונכרתה ברית את הגוים אשר סביבותינו". והמלך השליטם לעשות כחוקי הגוים: "ויבנו גמנסיון (בית מערומיהם להתעמלות והתגדרות גופנית) בירושלים ויעשו להם ערלה" וכו'.
אין לנו דבר נגד ספורט, אם הוא נעשה כהדרכתו של הרמב"ם, שאדם הסובל מדיכאון, תשישות רוחנית וכדו': "יסירנה בשמיעת הניגונים או בראיית הצורות הנאות", כשהכול נעשה לשם שמים, לבריאות הגוף והנפש, (עיין פרק ה' משמונה פרקים לרמב"ם), וחיוני לחזק את אברי הגוף, אך ליהנות מפעילות ספורטיבית של אחרים, אין זו דרך היהדות, ועל כך נלחמו החשמונאים. וכבר כתב מי שכתב, שניצחון בתחרות ספורט, איננו הופך איש לאדם טוב יותר, אלא רק לבעל חיים עליז יותר.
בעבר הלא רחוק היה ארגון הספורט "מכבי" נוהג לחגוג את חנוכה בתחרויות ספורט, וכמה זה נלעג, לחגוג את ניצחון המכבים על תרבות יון בתחרות ספורט.
כיום סרטי הקולנוע והטלוויזיה מכתיבים את דעת הקהל, יוצרים ציפיות ודמיונות בניגוד למציאות, מפילים חללים רבים כתוצאה מאכזבות שהציפיות אינן מתממשות, ויוצרים בזה דימוי עצמי נמוך לרוב שאינו מצליח להגיע להישגי גיבורי הסרט.
בימי ת"א הקטנה, כתב ביאליק: "לפני אלפי שנה הקים לנו העם הזה... גם מחוקקים, גם נביאים, גם משוררים. בואו לתיאטרונים וראו במה מפרנסים שם את הקהל הגדול? ערב ערב ינהרו שם אנשים, זקנים, צעירים, עלמות וילדים, וטבלו שם את בשרם ביורות של טומאה רותחת...כדי שאדם הבא שם פעם אחת, יצא משם בהמה לעולם".
"בזוי אתה מאוד" נאמר על אדום, ואמרו במסכת עבודה זרה, שאין להם כתב ולשון משל עצמם. עם שלוקח תרבותו מעם אחר הוא בזוי מאוד. ועל-זה כתב הרב זצ"ל: "טעות גדולה היא החזרה מכל היתרון של 'אתה בחרתנו'...אם נשכח את גודלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו הוא בודאי קטן ושפל".
"בחוקותיהם לא תלכו". לעם ישראל תרבות שונה - "אם בחוקותי תלכו" - שתהיו עמלים בתורה.
נצחנו בקרב אך לא במלחמה
הרב שמעון אור שליט"א, ראש התנועה לתורה מנהיגה והגרעין התורני בקרית היובל בירושלים
בהצגת חז"ל את מהות חג החנוכה במסכת שבת, הם אינם מביאים בתחילה את נס פך השמן אלא את דין "כבתה אין זקוק לה". שמשמעותו כי בניגוד לנר השבת, ניתן להדליק בחנוכה בשמנים ופתילות שאינם דולקים כהוגן אף שיש חשש שיביאו לידי כיבוי הנר. הסיבה לדין זה היא - "כבתה אין זקוק לה", או בשפת ההלכה "הדלקה עושה מצווה".
הופעת השכינה עלינו אינה נזקקת ל"כלים" בכדי להתקיים ולהמשיך את השפעתה עלינו. גם אם הדלקנו את המהלך האלוהי בכלים שספק הוא אם הם יכולים להתמיד, מופיעה התוצאה האלוהית במעשה שעשינו, מעצימה אותו ומתמידה, אף שהכלים בהם החילונו לפעול את פועלנו לא הצליחו לשרוד.
המייצגים נאמנה מגמה זו בעם-ישראל, הינם הכוהנים שכשליחיו של הקב"ה אינם תלויים בחומר אלא פועלים את פועלם מכוח הרוח.
אולם ההשגחה האלוהית ובעקבותיה חז"ל אינם מסתפקים בכך. את הכוח להופיע חיים מעבר לפוטנציאל הקיים בכלים שברשותנו, הם נוטעים בכלים עצמם. את נס החנוכה מופיעה ההשגחה האלוהית בנרות עצמם בנס פח השמן. אף שכמות השמן שנתון היה בידי הכוהנים מספיק היה ליום אחד בלבד, דולק השמן שמונה ימים.
מתוך כך חשבו הכוהנים בני חשמונאי של אז, ואף היום הרבה מאיתנו, כי יש בכוח הרוח להשפיע את צביונה על הכלים לתמיד. אם רק נתמיד בהעצמתה, תשליט את אופייה על עולם החומר, על מהוויו והתרבות המאדירה את המוחש והמוחצן במראית העין. מכוח אמונה זו, התמידו הכוהנים בשלטונם ולא העבירו את הפיקדון שהופקד בידיהם לידי בית דוד.
אולם טעות הייתה בידם. השלטת ה"רוח" את צביונה אף על ה"כלים" נועדה לכתחילה להיות זמנית. מצב זמני זה נועד להרגיל, כי יש בנו את הכוח לפרוץ אל מעבר ל"אפשר" האנושי. אולם התמדה בדרך זו יוצרת ניכור כלפי עולם המעשה, המוחש והמציאות החיצונית ואף זלזול בהם, ומתוך כך דווקא שיעבוד אליהם. ברגע שבני חשמונאי זרע הכהונה, מתעקשים להחזיק את השלטון בידיהם, לא רק שנכחדת מלכותם (רמב"ן בראשית מ"ט), אלא שהם עצמם משליטים על ישראל "כלים זרים" - את מלכות רומי ונעשים לה עבדים (רש"י שיר השירים ו').
בכדי שלא להיות עבד להוויית החומר, והמציאות החיצונית, לא נוכל להסתפק בהתפתחותנו הרוחנית. אנו נצטרך למצוא את ה"אלוהי" במחוזות חיים אלו עצמם. כי בישראל בניגוד לגויים, עוצמת האין סוף אינה מופיעה רק ברוח, אלא נובעת גם מן החומר עצמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
