ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
יעקב אבינו, כאשר שמע שיוסף חי, חשב שילך לבקר את בנו לתקופה קצרה, ומיד יחזור לארץ. אך נאמר לו במראות הלילה בבאר שבע: "אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם". עצם העניין שהקדוש ברוך הוא אומר לו "אל תירא" משמע שיעקב אבינו פחד מהירידה למצרים. יעקב חשש - מה יהיה על הנכדים שלו, מה יהיה על הנינים שלו. כשנמצאים בארץ, מקום מושרש בקדושה, הוא יוכל להמשיך ולחנך את בית יעקב, אך במצרים מה יהיה? באה ההבטחה האלוקית: "ואנכי אעלך גם עלו", שתי עליות - עליה פיזית ביציאת מצרים, ועליה רוחנית במעמד הר סיני, וזה הרגיע את יעקב.
יעקב אבינו מצדו עושה את כל ההשתדלות כדי לשמר את בית יעקב. כתוב: "ואת יהודה שלח... להורות לפניו גשנה", חז"ל דורשים במדרש, שלפני שיעקב בא למצרים, יהודה הכין מוסדת חינוך לכל הצאצאים הקטנים שלו, ובאותם שבע עשרה שנה שיעקב אבינו חי במצרים, הוא לא הלך לבלות אותם בדברים של מה בכך, אלא חינך את כל הנינים והנכדים, להסביר להם שהם מהווים את התשתית של הבניין של כנסת ישראל. הסביר ולימד מהו היעוד שלהם בעולם, וממילא ההשלכות על ההתנהגות היומיומית של כל הצאצאים. חז"ל אומרים שיעקב לא נפטר מהעולם עד שזכה לראות שישים ריבוא צאצאים. רואים שהשפעתו של יעקב הייתה ניכרת. זוהי תרומתו להכנת הבניין הרוחני של בית ישראל, שיחזיקו מעמד בגלות ההיא, וכתוצאה מזה גם ללמד על גלויות אחרות, שהדבר ששמר על עם ישראל במשך הגלויות, זה לא דברים חיצונים אלא הדבקות שלהם בקיום תורה ומצוות, אמונה בבורא עולם עד כדי שיהודים מסרו את נפשם במזרח ומערב למען אמונתם.
בדור שלנו, בשעה שאנחנו חוזרים לארץ, וודאי שאנו צריכים לשאוף לכונן מדינה, שצביון חיי הקדושה יהיה במרכז החיים שלה. לחיות כמו גויים, עם התרבות שלהם, בשביל זה אנחנו לא צריכים מדינה משלנו, ולעמוד במצב מלחמה מתמיד עם כל המדינות השכנות. אנחנו רוצים משהו ייחודי, והייחודיות הזו - זו תורת ישראל במשמעות העמוקה של קדושת ישראל, על היחיד ועל הציבור גם יחד. כשאנחנו קוראים את הפרשיות הללו, אנחנו מתבססים על בסיס העבר להווה, וממנו לקראת העתיד. הלוואי שעם ישראל כולו יפנים את הדרכתו של יעקב אבינו, ונשמור על התרבות שלנו. אז גם הגויים יעריכו אותנו ויכבדו אותנו, ורק אז נזכה לשלום ובטחון מלא בכל מרחבי ארצנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
