ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אברהם, שגר בבית משותף בו היתה דירה בבעלותו של אחיה, פנה אל אחיה, ואמר שיש לו מכרים שמתעניינים ברכישת הדירה שבבעלותו, שבאותה עת הושכרה לאדם שלישי.
לאחר כחודש, נרכשה מאחיה הדירה על ידי אותם אלה שאברהם שלחם. בעלות של 1,400,000 ₪.
שבועיים לאחר החתימה על חוזה המכירה, התקשר אברהם אל אחיה ואמר לו שמגיעים לו דמי תיווך בסך 28,000 ₪ שהם 2% מהמחיר בה נמכרה הדירה.
אחיה היה מופתע ביותר. הוא טען בפני אברהם, שהיה ברור לו שהקשר עם הקונים נעשה שלא על מנת לקבל פרס. מעבר לכך, הוא הוסיף, שאילו היה מעלה על דעתו שהוא צריך לשלם דמי תיווך, היה דורש מחיר גבוה יותר. זאת ועוד, לטענת אחיה, שהוא בעצמו מתווך על פי החוק, אין זכאות לתבוע דמי תיווך שנעשה על ידי מי שאינו רשום ברשימת המתווכים המורשים, וכן על פי החוק, יש חובה לרשום את עסקת התיווך בחוזה מפורש בכתב.
במהלך הדיון הסביר אברהם, שחלקו בעסקה לא הסתכם ביצירת הקשר הראשוני. הוא הראה לרוכשים את הדירה שבבעלותו, הדומה מאוד לזו של הנתבע. בנוסף, סייע להם בהיבטים נוספים הכרוכים בבדיקה בקשר למעבר הדירה, ועל כן יש לו חלק משמעותי בעסקה.
עוד התברר בבית הדין, כי התובע חי בחברה בה נהוג לדרוש דמי תיווך ודמי שדכנות גם על עסקאות כאלה הנעשות בין חברים, ואילו בחברה בה חי הנתבע, הדבר אינו נהוג.
דיון
הדיון בסוגיה, יתחלק לשניים.
בגליון זה נעסוק ברובד ההלכתי, בהתעלם מהמצב החוקי הקיים.
בגליון הבא, נעסוק, אי"ה, בשאלה: האם קיימת השפעה של החוק על ההכרעה ההלכתית בנדון.
מצאנו תשובת הרשב"א, ממנה ניתן ללמוד שני יסודות לחיוב תשלומים, של מי שסייע לחברו לבצע עסקה. הרשב"א נשאל על אדם שהביא לקוחות לחנותו של חברו, במציאות בה המנהג הוא שנוטלים שכר על פעולה זו. לאחר שהלקוחות ביצעו את הרכישה, ביקש מי שהביא את הלקוחות לקבל מן המוכר את שכרו כמקובל. המוכר סירב לשלם את שכר המתווך. וזה לשונו של הרשב"א1:
תשובה: הדין עם ראובן התובע. שכל שנהגו בעלי החנויות בכך, כל שמביא קונים לחנות, סתמן כפירושן , שעל דעת כן מתעסק זה במלאכת בעל החנות. ומביא לו ריוח ומשביח מקחו. וכל דברים מה שנהגו בהם הרבים סתם, הרי הוא כתנאי מפורש ...
ועוד : מה בין יורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות, ונטעה והשביחה, ליורד לחנותו והשביח מקחו, במקום שנהגו ליתן שכר על זה? ...
מדברי הרשב"א עולים שני יסודות שונים לחיוב:
א. היסוד ההסכמי, ההתחייבות - דהיינו שבמקום שהדבר נהוג – ישנן פעולות שכאשר הן מתבצעות בסתמא , כאילו הסכימו הצדדים מפורשות לעשותם בתמורה ובשכר.
היסוד השני הוא - "נהנה" : כאשר אדם מבצע פעולה התורמת כלכלית לאחר, נוצרת לו זכות תביעה מעצם העובדה שהשביח את ממונו של חברו2.
בתחום שאין בו מנהג קבוע: הרמ"א, במספר מקומות בשו"ע חו"מ, התייחס למצב בו אדם עושה לחברו טובה, או מאפשר לו להנות ממונו, בלא לסכם עימו על תמורה, ובדבריו נמצאו סתירות3. בעניין זה, הכרעת הפוסקים, לחייב את הנהנה גם אם לא סיכמו במפורש שהדבר נעשה בתמורה, וכפי שבא לידי ביטוי בפסקי דין רבים, זאת כל עוד לא ברור מהקשר הדברים שעשה בחינם, או שהמנהג הברור הוא לעשות ללא תמורה.
בנדון דידן, שני הצדדים משתייכים לחברות שונות, אשר בהם "מנהג העולם" שונה. ויש לדון, מה המשמעות של מצב זה לעניין חיוב דמי התיווך, על רקע חוסר תיאום ציפיות בין הצדדים.
לפי היסוד ההסכמי של התחייבות, הרי כל עוד אין תיאום ציפיות בין שני הצדדים – לא נוצר חיוב על הנתבע, שהרי בכל חיוב מרצון, צריך דעת המתחייב. על כן, כיוון שהנתבע לא העלה על דעתו, ולאור המנהג בחברתו, מנהג המבוסס על חוקי המדינה ושייך למרבית החברה הישראלית גם לא היה מוטל עליו להעלות על דעתו, אין בסיס לחיוב הנתבע.
אמנם, על פי היסוד השני, דין " נהנה ", החיוב נוצר גם בלא רצונו של המתחייב, שכן בסופו של דבר נהנה מפעולתו של המהנה. כפי שהסבירו האחרונים, כאשר יסוד החיוב הוא נהנה, הפטור היחיד הוא במצב בו יש להניח שהמהנה התכוון למתנה. מצב כזה לא קיים בענייננו, שהרי בחברה בה חי התובע המנהג הוא לגבות תשלום עבור שירות כזה.
על פי ניתוח זה, יש לכאורה בסיס לחייב את אחיה בתשלום דמי תיווך, מדין נהנה, שהרי בזכותו של אברהם זכה לעסקה של מכירת ביתו.
בשבוע הבא נדון לגבי ההשלכות של חוק המתווכים על הדין בענייננו.
1 שו"ת הרשב"א חלק ד סימן קכה
2 מקור הסוגיה במסכת בבא קמא דף ק"א
3 שו"ע חו"מ סימן רמו, על פי תרומת הדשן שיז שבסתמא חייב, ולעומת זאת שו"ע חו"מ שס"ג בשם התשב"ץ שהאומר לחבירו דור עימי, פטור מלשלם לו. הש"ך (רמ"ו ס"ק ט ושס"ג ס"ק י"ג), נטה להכריע מספק כתשב"ץ ודלא כתרומת הדשן. לעומת זאת, דעת קצות החושן (רמ"ו ס"ק א) ונתיבות המשפט (שם ביאורים ס"ק ה) שחייב לשלם .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













