שאלה:


תשובה:
אכן, המצב אותו את מתארת הוא מצב מיוחד. בדרך כלל כאשר בעל או אשה משקרים אחד לשני, הדבר מביא לאובדן אמון הדדי ביניהם. קשה מאוד להמשיך לחיות יחדיו כאשר אין אמון. בתורה מצב כזה מתואר בפרשת סוטה, כאשר הבעל חושד באשתו ואינו מאמין בה, והיא אכן מתקשרת לגבר זר. אולם, מתוך דברייך עולה שאין זה המצב ביניכם. את אינך חושדת בבעלך שהוא פונה לקשרים עם נשים זרות, אלא הוא סתם משקר, גם בנושאים שאין לו כל רווח מהשקר.
בדרך כלל ההסבר לכך הוא חשש או אפילו פחד שבן זוג אחד פוחד מרעהו. לא פחד שיכה אותו וכד', אלא חושש מתגובה של בן הזוג, למשל מביקורת שלך עליו. את מציגה את עצמך כפעלתנית, בעוד שהוא שקט. מערכת יחסים כזאת עלולה להכניס את בעלך למגננה, הוא כאילו צריך לתרץ עצמו בפנייך בכל עת, מדוע אינו מספיק פעיל. גם אם את מרגישה שאין לך ביקורת עליו. לכן הוא "בורח" לעולם של שקר, המשאיר לפניו עוד אופציות, ולא רק את המצב האמיתי. כפי שכתבתי, ככלל, שקר נובע מבריחה או ממגננה, מתוך פחד. דוגמא לדבר אנו מוצאים אצל הגבעונים, בעת כיבוש יהושע הוא שלח 3 מכתבים עם שלש אופציות, לגויים שדרו בארץ ישראל. באחד הציע להם לברוח. בשני הציע להם להישאר ולהיות אזרחים מדרגה שניה או שלישית. ובשלישי הציע להם מלחמה. מתוך כך תמהים המפרשים מדוע היו הגבעונים צריכים לשקר ולומר שבאו מדרך רחוקה. הרי הם למעשה נענו לאיגרת השניה, להיות אזרחים מדרגה שניה, חוטבי עצים ושואבי מים. כמה תשובות יש על כך במפרשים. (למשל, רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ה, ובלחם משנה שם, הלכה א). אולם הסיבה הפסיכולוגית הפשוטה לשקר של הגבעונים היא, מפני שפחדו מבני ישראל, לכן שיקרו, אע"פ שלא הרויחו דבר מהשקר.
אם נחזור למשפחתכם, כדאי שתשימי לב האם יתכן שאישיותך מאיימת על בעלך, בגלל הבטחון העצמי הגבוה שלך, או מסיבות אחרות. אם כך הדבר, אתם צריכים לשוחח על כך בנחת, את תעלי את הנושא, ולא תדגישי את השקרים, אלא את השאלה האם יתכן שהוא מאוים על ידך. אם לא תתקדמו, פנו לגורם שלישי ושוחחו בנוכחותו. השיחה צריכה להיות מכוונת לשים אצבע, מה באישיותך או במעשייך גורם לו להרגיש מאוים, וכיצד תמצאו יחד את הדרך להפסיק את האיום. רק אח"כ תעברו לשוחח על השקרים. לאחר שקיבלת על עצמך לשנות משהו בדפוס ההתנהלות שלך, יש את כל הלגיטימציה לבקש ואף לדרוש ממנו שישנה את דרך הדיבור שלו ויחדל מלשקר.