ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קווים לדמות הדיין האידיאלית במציאות הישראלית המורכבת של ימינו.
קיום ההלכה במאור פנים
הרב אליעזר איגרא שליט"א, אב"ד באר שבע ורב המושב כפר מימון
מדינת ישראל קבלה על עצמה בחוק שיחסי המשפחה: נישואין וגירושין, יהיו כדת משה וישראל. מקימי המדינה על אף יחסם המורכב לתורת ישראל, הבינו כי בכדי לשמור על אחדותו של העם היהודי, יש צורך שתחום המשפחה יתנהל על פי ההלכה. מתוך הבנה, שלא כמו בשאר תחומי ההלכה כמו שבת וכשרות, שבהם אי שמירתם, עם כל הצער שבדבר אינה מקבעת מציאות לדורות, הרי שאי שמירת דיני הנישואין והגירושין על פי ההלכה יביא לידי כך שחלקים מן העם יהפכו לפסולי חיתון חלילה, מצב של אי יכולת חיתון בין חלקים שונים באומה, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון", ובכך תתבצע בפועל קריעה של העם לשני מחנות.
נתינת הסמכות לבתי הדין הרבניים, כסמכות הקובעת בדין הנישואין ובעיקר בדיני הגירושין, יצרה קשיים מכמה היבטים, נעמוד על מקצתם:
א. בעת פירוק התא המשפחתי נמצאים בני הזוג בפירוק של כל עולמם. ילדיהם, ביתם, רכושם וכמובן בן זוגם. פירוק זה הוא קשה ביותר הן מצדו המעשי: המשמורת של הילדים, חלוקת הרכוש וכו' והן מצדו הנפשי. במצב רגיש זה בני הזוג נצבים בפני הדיינים. לחלקם זו הפעם הראשונה שהם נתקלים בדמות דתית. לעיתים קרובות תפיסת העולם של בני הזוג שונה לחלוטין מתפיסת העולם הדתית, ובני הזוג עלולים להרגיש שאין בית הדין קשוב לצרכיהם, שבית הדין אינו מבין אותם. לדיין, מלבד היותו המחליט על פרוק המשפחה, יש תפקיד בקביעת חלוקת הרכוש ובאחזקת הילדים. השילוב של המצב הנפשי הקשה, בצירוף תפיסת העולם השונה, ומרכזיותו של בית הדין בהליך הסבוך, יוצר מצב מאוד לא פשוט בציבור הכללי. מאחר והחוויה היא חוויה רעה באופן אובייקטיבי, נוצרת השלכה מיידית של החוויה הרעה על התורה ועל בית הדין שמייצג אותה.
ב. לקושי זה מתחברים קשיים נוספים. חלקים מהציבוריות הישראלית מתקשים לקבל את החיבור בין תורת ישראל למדינת ישראל, שאותו קיבל החוק, ומנסים בכל דרך לפגוע בקשר הזה.
"אלו המשפטים אשר תשים לפניהם", ודרשו חכמים: "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". יש לדאוג לכך, שכל מפגש של יהודי עם התורה דרך הממסד הדתי, יהיה כשולחן ערוך - בנעימות, בטוב טעם, בחשק למפגש נוסף (בשמחות). יש לעמוד על קיום ההלכה מתוך מאור פנים (אגב, זו המציאות בדרך כלל, ולא הסטיגמה הציבורית שיש על הדיינים כאטומים ומתנכרים), ולנסות לדאוג עד כמה שאפשר שההליך המורכב והלא נעים, יעבור בצורה פשוטה.
ולסיום, המציאות של זילות התא המשפחתי, ופירוקו בקלות יתירה היא מציאות קשה ביותר, שגם עליה בית הדין נותן את דעתו. יש ניסיון לשוחח עם בני הזוג על משמעות הצעד הקשה שהם עומדים לעשות, ועל השפעותיו הרבות על חייהם ועל חיי ילדיהם. לעיתים מאמץ זה, מתוך כנות ורצון להיטיב לבני הזוג, אינו מושב ריקם. נסיים בדברי הנביא "ואשיבה שופטייך כבראשונה... אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
להכיר במציאות המודרנית
הרב רצון ערוסי שליט"א, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרה"ר לישראל
מיוחד הדיין בן ימינו מדמותו במשנה ובתלמוד. דמותו במשנה ובתלמוד הייתה חלק ממערכת משפטית של משפט התורה, בית הדין הגדול (סנהדרין), סנהדרין קטנה, ובית דין של שלושה. ואף שהכישורים בכל ערכאה שונים, וברור שהם רבים יותר ככל שהערכאה גבוהה יותר, העם התרשם מדמויות הדיינים שבכל הערכאות, חלק להם כבוד, ונתן בהם אמון, במיוחד שהעם בכללותו היה עם מאמין ודתי, ברב או במעט, ומערכת המשפט הרשמית היתה של משפט התורה.
שונה המציאות בימינו. מערכת המשפט הממלכתית היא לא דתית, יש לה את כל הסמכויות ואת כל התקציבים והיא מקרינה סמכות וכבוד, בעוד שהמערכת המשפטית של משפט התורה, הממלכתית, מוגבלת בסמכויותיה לדיני משפחה, ועם סמכויות מוגבלות. בתי הדין לממונות הם פרטיים ואינם מתוקצבים, ואין להם סמכות חוקית של כפייה ואכיפה, רק במסגרת חוק הבוררות.
ונודה לצערנו, שלא תמיד השכילו כל הדיינים בימינו להקרין כבוד ואמון לציבור הרחב, יש בורוּת ביחס לדמויות הדיינים, ויש עוינות כלפיהם.
לכן דומה שבימינו, על הדיין להיות בכישוריו, לא רק בכישורי דייני בי"ד של שלושה: "חכמה, יראה וענוה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות ובעלי שם טוב", אלא גם משהו מכישורי דייני הסנהדרין, "בעלי דעה מרובה, ויודעים קצת משאר החכמות".
דיין בימינו צריך שיהיה ניכר שבתוך עמו הוא יושב, מכיר את המציאות המודרנית, ואת החברה בישראל, ויש לו שיח ושיג עמה, שיח מושכל, ועם מאור פנים. דיין בימינו חייב להיות מעשי, יעיל וזריז, ומקרין הגינות והיגיון ואמון. הוא צריך להיות שקול בדבריו ונעים הליכות.
עלינו לדעת שרק באמצעות דמותו נקבע היחס של הבאים להתדיין בפניו, כלפיו, כלפי כל המערכת, כלפי כל התורה וכלפי שלומי אמוני ישראל, וזו אחריות גדולה, וזכות גדולה.
איך מותר להכין קפה בשבת?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אוצרות בלב הים
שלושה שותפים באדם
הלכות קבלת שבת מוקדמת
פריחת הגאולה!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
