ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קווים לדמות הדיין האידיאלית במציאות הישראלית המורכבת של ימינו.
קיום ההלכה במאור פנים
הרב אליעזר איגרא שליט"א, אב"ד באר שבע ורב המושב כפר מימון
מדינת ישראל קבלה על עצמה בחוק שיחסי המשפחה: נישואין וגירושין, יהיו כדת משה וישראל. מקימי המדינה על אף יחסם המורכב לתורת ישראל, הבינו כי בכדי לשמור על אחדותו של העם היהודי, יש צורך שתחום המשפחה יתנהל על פי ההלכה. מתוך הבנה, שלא כמו בשאר תחומי ההלכה כמו שבת וכשרות, שבהם אי שמירתם, עם כל הצער שבדבר אינה מקבעת מציאות לדורות, הרי שאי שמירת דיני הנישואין והגירושין על פי ההלכה יביא לידי כך שחלקים מן העם יהפכו לפסולי חיתון חלילה, מצב של אי יכולת חיתון בין חלקים שונים באומה, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון", ובכך תתבצע בפועל קריעה של העם לשני מחנות.
נתינת הסמכות לבתי הדין הרבניים, כסמכות הקובעת בדין הנישואין ובעיקר בדיני הגירושין, יצרה קשיים מכמה היבטים, נעמוד על מקצתם:
א. בעת פירוק התא המשפחתי נמצאים בני הזוג בפירוק של כל עולמם. ילדיהם, ביתם, רכושם וכמובן בן זוגם. פירוק זה הוא קשה ביותר הן מצדו המעשי: המשמורת של הילדים, חלוקת הרכוש וכו' והן מצדו הנפשי. במצב רגיש זה בני הזוג נצבים בפני הדיינים. לחלקם זו הפעם הראשונה שהם נתקלים בדמות דתית. לעיתים קרובות תפיסת העולם של בני הזוג שונה לחלוטין מתפיסת העולם הדתית, ובני הזוג עלולים להרגיש שאין בית הדין קשוב לצרכיהם, שבית הדין אינו מבין אותם. לדיין, מלבד היותו המחליט על פרוק המשפחה, יש תפקיד בקביעת חלוקת הרכוש ובאחזקת הילדים. השילוב של המצב הנפשי הקשה, בצירוף תפיסת העולם השונה, ומרכזיותו של בית הדין בהליך הסבוך, יוצר מצב מאוד לא פשוט בציבור הכללי. מאחר והחוויה היא חוויה רעה באופן אובייקטיבי, נוצרת השלכה מיידית של החוויה הרעה על התורה ועל בית הדין שמייצג אותה.
ב. לקושי זה מתחברים קשיים נוספים. חלקים מהציבוריות הישראלית מתקשים לקבל את החיבור בין תורת ישראל למדינת ישראל, שאותו קיבל החוק, ומנסים בכל דרך לפגוע בקשר הזה.
"אלו המשפטים אשר תשים לפניהם", ודרשו חכמים: "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". יש לדאוג לכך, שכל מפגש של יהודי עם התורה דרך הממסד הדתי, יהיה כשולחן ערוך - בנעימות, בטוב טעם, בחשק למפגש נוסף (בשמחות). יש לעמוד על קיום ההלכה מתוך מאור פנים (אגב, זו המציאות בדרך כלל, ולא הסטיגמה הציבורית שיש על הדיינים כאטומים ומתנכרים), ולנסות לדאוג עד כמה שאפשר שההליך המורכב והלא נעים, יעבור בצורה פשוטה.
ולסיום, המציאות של זילות התא המשפחתי, ופירוקו בקלות יתירה היא מציאות קשה ביותר, שגם עליה בית הדין נותן את דעתו. יש ניסיון לשוחח עם בני הזוג על משמעות הצעד הקשה שהם עומדים לעשות, ועל השפעותיו הרבות על חייהם ועל חיי ילדיהם. לעיתים מאמץ זה, מתוך כנות ורצון להיטיב לבני הזוג, אינו מושב ריקם. נסיים בדברי הנביא "ואשיבה שופטייך כבראשונה... אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
להכיר במציאות המודרנית
הרב רצון ערוסי שליט"א, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרה"ר לישראל
מיוחד הדיין בן ימינו מדמותו במשנה ובתלמוד. דמותו במשנה ובתלמוד הייתה חלק ממערכת משפטית של משפט התורה, בית הדין הגדול (סנהדרין), סנהדרין קטנה, ובית דין של שלושה. ואף שהכישורים בכל ערכאה שונים, וברור שהם רבים יותר ככל שהערכאה גבוהה יותר, העם התרשם מדמויות הדיינים שבכל הערכאות, חלק להם כבוד, ונתן בהם אמון, במיוחד שהעם בכללותו היה עם מאמין ודתי, ברב או במעט, ומערכת המשפט הרשמית היתה של משפט התורה.
שונה המציאות בימינו. מערכת המשפט הממלכתית היא לא דתית, יש לה את כל הסמכויות ואת כל התקציבים והיא מקרינה סמכות וכבוד, בעוד שהמערכת המשפטית של משפט התורה, הממלכתית, מוגבלת בסמכויותיה לדיני משפחה, ועם סמכויות מוגבלות. בתי הדין לממונות הם פרטיים ואינם מתוקצבים, ואין להם סמכות חוקית של כפייה ואכיפה, רק במסגרת חוק הבוררות.
ונודה לצערנו, שלא תמיד השכילו כל הדיינים בימינו להקרין כבוד ואמון לציבור הרחב, יש בורוּת ביחס לדמויות הדיינים, ויש עוינות כלפיהם.
לכן דומה שבימינו, על הדיין להיות בכישוריו, לא רק בכישורי דייני בי"ד של שלושה: "חכמה, יראה וענוה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות ובעלי שם טוב", אלא גם משהו מכישורי דייני הסנהדרין, "בעלי דעה מרובה, ויודעים קצת משאר החכמות".
דיין בימינו צריך שיהיה ניכר שבתוך עמו הוא יושב, מכיר את המציאות המודרנית, ואת החברה בישראל, ויש לו שיח ושיג עמה, שיח מושכל, ועם מאור פנים. דיין בימינו חייב להיות מעשי, יעיל וזריז, ומקרין הגינות והיגיון ואמון. הוא צריך להיות שקול בדבריו ונעים הליכות.
עלינו לדעת שרק באמצעות דמותו נקבע היחס של הבאים להתדיין בפניו, כלפיו, כלפי כל המערכת, כלפי כל התורה וכלפי שלומי אמוני ישראל, וזו אחריות גדולה, וזכות גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
