ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קווים לדמות הדיין האידיאלית במציאות הישראלית המורכבת של ימינו.
קיום ההלכה במאור פנים
הרב אליעזר איגרא שליט"א, אב"ד באר שבע ורב המושב כפר מימון
מדינת ישראל קבלה על עצמה בחוק שיחסי המשפחה: נישואין וגירושין, יהיו כדת משה וישראל. מקימי המדינה על אף יחסם המורכב לתורת ישראל, הבינו כי בכדי לשמור על אחדותו של העם היהודי, יש צורך שתחום המשפחה יתנהל על פי ההלכה. מתוך הבנה, שלא כמו בשאר תחומי ההלכה כמו שבת וכשרות, שבהם אי שמירתם, עם כל הצער שבדבר אינה מקבעת מציאות לדורות, הרי שאי שמירת דיני הנישואין והגירושין על פי ההלכה יביא לידי כך שחלקים מן העם יהפכו לפסולי חיתון חלילה, מצב של אי יכולת חיתון בין חלקים שונים באומה, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון", ובכך תתבצע בפועל קריעה של העם לשני מחנות.
נתינת הסמכות לבתי הדין הרבניים, כסמכות הקובעת בדין הנישואין ובעיקר בדיני הגירושין, יצרה קשיים מכמה היבטים, נעמוד על מקצתם:
א. בעת פירוק התא המשפחתי נמצאים בני הזוג בפירוק של כל עולמם. ילדיהם, ביתם, רכושם וכמובן בן זוגם. פירוק זה הוא קשה ביותר הן מצדו המעשי: המשמורת של הילדים, חלוקת הרכוש וכו' והן מצדו הנפשי. במצב רגיש זה בני הזוג נצבים בפני הדיינים. לחלקם זו הפעם הראשונה שהם נתקלים בדמות דתית. לעיתים קרובות תפיסת העולם של בני הזוג שונה לחלוטין מתפיסת העולם הדתית, ובני הזוג עלולים להרגיש שאין בית הדין קשוב לצרכיהם, שבית הדין אינו מבין אותם. לדיין, מלבד היותו המחליט על פרוק המשפחה, יש תפקיד בקביעת חלוקת הרכוש ובאחזקת הילדים. השילוב של המצב הנפשי הקשה, בצירוף תפיסת העולם השונה, ומרכזיותו של בית הדין בהליך הסבוך, יוצר מצב מאוד לא פשוט בציבור הכללי. מאחר והחוויה היא חוויה רעה באופן אובייקטיבי, נוצרת השלכה מיידית של החוויה הרעה על התורה ועל בית הדין שמייצג אותה.
ב. לקושי זה מתחברים קשיים נוספים. חלקים מהציבוריות הישראלית מתקשים לקבל את החיבור בין תורת ישראל למדינת ישראל, שאותו קיבל החוק, ומנסים בכל דרך לפגוע בקשר הזה.
"אלו המשפטים אשר תשים לפניהם", ודרשו חכמים: "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". יש לדאוג לכך, שכל מפגש של יהודי עם התורה דרך הממסד הדתי, יהיה כשולחן ערוך - בנעימות, בטוב טעם, בחשק למפגש נוסף (בשמחות). יש לעמוד על קיום ההלכה מתוך מאור פנים (אגב, זו המציאות בדרך כלל, ולא הסטיגמה הציבורית שיש על הדיינים כאטומים ומתנכרים), ולנסות לדאוג עד כמה שאפשר שההליך המורכב והלא נעים, יעבור בצורה פשוטה.
ולסיום, המציאות של זילות התא המשפחתי, ופירוקו בקלות יתירה היא מציאות קשה ביותר, שגם עליה בית הדין נותן את דעתו. יש ניסיון לשוחח עם בני הזוג על משמעות הצעד הקשה שהם עומדים לעשות, ועל השפעותיו הרבות על חייהם ועל חיי ילדיהם. לעיתים מאמץ זה, מתוך כנות ורצון להיטיב לבני הזוג, אינו מושב ריקם. נסיים בדברי הנביא "ואשיבה שופטייך כבראשונה... אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
להכיר במציאות המודרנית
הרב רצון ערוסי שליט"א, רבה של קריית אונו וחבר מועצת הרה"ר לישראל
מיוחד הדיין בן ימינו מדמותו במשנה ובתלמוד. דמותו במשנה ובתלמוד הייתה חלק ממערכת משפטית של משפט התורה, בית הדין הגדול (סנהדרין), סנהדרין קטנה, ובית דין של שלושה. ואף שהכישורים בכל ערכאה שונים, וברור שהם רבים יותר ככל שהערכאה גבוהה יותר, העם התרשם מדמויות הדיינים שבכל הערכאות, חלק להם כבוד, ונתן בהם אמון, במיוחד שהעם בכללותו היה עם מאמין ודתי, ברב או במעט, ומערכת המשפט הרשמית היתה של משפט התורה.
שונה המציאות בימינו. מערכת המשפט הממלכתית היא לא דתית, יש לה את כל הסמכויות ואת כל התקציבים והיא מקרינה סמכות וכבוד, בעוד שהמערכת המשפטית של משפט התורה, הממלכתית, מוגבלת בסמכויותיה לדיני משפחה, ועם סמכויות מוגבלות. בתי הדין לממונות הם פרטיים ואינם מתוקצבים, ואין להם סמכות חוקית של כפייה ואכיפה, רק במסגרת חוק הבוררות.
ונודה לצערנו, שלא תמיד השכילו כל הדיינים בימינו להקרין כבוד ואמון לציבור הרחב, יש בורוּת ביחס לדמויות הדיינים, ויש עוינות כלפיהם.
לכן דומה שבימינו, על הדיין להיות בכישוריו, לא רק בכישורי דייני בי"ד של שלושה: "חכמה, יראה וענוה, ושנאת ממון, ואהבת האמת, ואהבת הבריות ובעלי שם טוב", אלא גם משהו מכישורי דייני הסנהדרין, "בעלי דעה מרובה, ויודעים קצת משאר החכמות".
דיין בימינו צריך שיהיה ניכר שבתוך עמו הוא יושב, מכיר את המציאות המודרנית, ואת החברה בישראל, ויש לו שיח ושיג עמה, שיח מושכל, ועם מאור פנים. דיין בימינו חייב להיות מעשי, יעיל וזריז, ומקרין הגינות והיגיון ואמון. הוא צריך להיות שקול בדבריו ונעים הליכות.
עלינו לדעת שרק באמצעות דמותו נקבע היחס של הבאים להתדיין בפניו, כלפיו, כלפי כל המערכת, כלפי כל התורה וכלפי שלומי אמוני ישראל, וזו אחריות גדולה, וזכות גדולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













