ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אמרו חכמים, מי שרוצה להיות חסיד יקיים ענייני נזיקין. קיום ענייני נזיקין זו מידת חסידות. והדברים טעונים הסבר, שכן חסיד הוא מי שעושה לפנים משורת הדין. אבל מי שעושה כדין בלבד אינו בגדר חסיד. מי שמקיים ענייני נזיקין, דהיינו שאינו מזיק לחברו בשום דרך, איזו מידת חסידות היא זו? הוא לא עשה לחברו שום דבר טוב, אלא רק לא הזיק לו ולא עשה לו רע, וכי זו מידת חסידות? מידת חסידות היא עשיית חסד, עזרה לזולת, מבלי שיש חיוב לעשות זאת, אלא המעשה נעשה מצד הרצון להיטיב.
חכמים גם אמרו, שמי שרוצה להיות חסיד יקיים ענייני ברכות, ויש אומרים יקיים את הנאמר במסכת אבות. דברי חכמים אלו מובנים. אדם שמברך את ד' לפני כל מצוה ומברך את ד' לפני כל הנאה, ועל כל דבר בעולם הוא מברך ומודה לד', זו אכן מידת חסידות. וכן מי שמקיים את הדברים האמורים במסכת אבות ונוהג בכל המידות הטובות של מסכת אבות, הוא באמת במדרגת החסידות. אבל מי שאינו מזיק לאחרים הוא אדם לא רע, מדוע אפוא אומרים חכמים שהמקיים ענייני נזיקין הוא חסיד?
אכן, כוונת חכמים לומר, שמי שאיכפת לו שחברו לא יוזק, כלומר הוא לא רק נמנע מלהזיק בעצמו אלא משתדל שחברו לא יוזק, חביב עליו ממונו של חברו, ואם כאשר הוא רואה מכשול בדרך שיכול להזיק לבריות הוא מסלק אותו, כאשר הוא רואה קוצים ברשות הרבים שיכולים להזיק הוא מצניע אותם, זו מידת חסידות. אין הוא מחויב בדבר, הוא לא שם את המכשול, ובכל זאת הוא מסלק אותו כדי שחברו לא יוזק. במובן מסוים זו מידת חסידות גדולה יותר מאשר עשיית חסד, כי כשאתה מגיש לחבר עזרה הוא מודה לך, הוא מחזיר לך טובה. אבל כשאתה מסלק מכשול והצלת את חברך מנזק בגופו או בממונו, הוא לא מרגיש את עצמו חייב כל-כך , כי הרי לא קיבל ממך מאומה. הווי אומר, סילוק מכשול זה מעשה חסד של אמת, חסד טהור. אין אתה זוכה בהכרת תודה אלא אתה עושה זאת מפני שממונו של חברך חביב עליך ואיכפת לך שהוא לא יוזק. וכל-שכן אם אדם עושה זאת מבלי שאחר רואה ואין הוא יודע את ממונו של מי הוא מציל, שאז זהו אכן חסד אמיתי.
והוא מה שאמרו חכמים "רבי יוסי חסיד", שכן ר' יוסי רגיל היה לומר "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך". אשרינו שיש לנו תורה עם הדרכות נפלאות כאלו, "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
