ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
כמובן, כשאין ברירה אפשר להתפלל גם בבית, כמו שקבעו להתפלל בבית האבל, ר"ל, כדי לעשות חסד עם האבל שנמנע ממנו על פי הדין לצאת מביתו. היתר זה יפה כוחו גם לחולה אשר חלש מכדי לצאת החוצה, שיכול להתפלל בביתו.
יתכן שגם בשעת שמחות כאשר מתקבצים אנשים רבים בבית שיש בו ברית מילה או שבע ברכות לחתן וכלה, ומתוך חשיבות המצוה הנעשית במקום והתחשבות בטרדת הציבור שלא להטריחו לצאת ולבוא, בפרט שחייבים בכבודם שהרי הם באו לכבד את המצוה, בכל אלו אפשר להקל ולהתפלל בבית. מה עוד שסיבות אלו אינן חוזרות הרבה עד שנחשוש שמא בני אדם יתרגלו להתפלל בביתם ותיפגע התפילה המהודרת, שהיא בבית התפילה המיוחד- בית הכנסת.
בשעת הדחק ניתן להתפלל בציבור גם בשוק, אף על פי שהיתר זה הוא דחוק ביותר מפני הקושי הגדול להתרכז בתפילה במקום השוק, המלא רעש ושאון המטרידים את מנוחת הנפש ומקשים על תפילה כהוגן. יש להשתמש בהיתר זה רק כאשר אי אפשר אחרת ובלעדיו תאבד התפילה לגמרי, כמו אם אדם נמצא בנסיעה מחוץ לביתו, ואם לא יתפלל באותו מנין ארעי לא יספיק להגיע לבית הכנסת ויאבד את תפילתו, כפי שמצוי בתפילת מנחה שזמנה עובר. או כאשר אדם שהיה בדרכו או אנוס בטרדה קשה הפסיד את זמן התפילה בציבור, כאשר המתפללים הקבועים בבתי הכנסת התפללו כבר ובתי הכנסת נסגרו, ואם לא יתפלל בדרך לא ימצא עוד מנין. [דבר זה מצוי בחיילים המשתחררים ומגיעים לעיר בשעה מאוחרת בערב, או בנוסעים במרחקים גדולים שהיו בדרך והגיעו לעיר בשעה מאוחרת].
מובן מאליו שאין לקבל היתר זה על מנת להפוך את זה להרגל קבע, ומתוך כך להפוך את החלק היפה ביותר בחיים, חלק שבו נערכת פגישה קצרה בין האדם ליוצר נשמתו ומלכו הנצחי, למושפל ומוזנח בתוך שוק מלוכלך, או באולם שמחות כאשר הרעש גובר וקשה מאד להתפלל. עדיף להשתדל ולתכנן כאשר באים לשמחה, להתפלל במנין בבית הכנסת קודם שיבואו לשמחה, כדי לשמור על התפילה שתהיה כתיקונה.
כתב השו"ע 1 , שמי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס להתפלל בו נקרא "שכן רע". יש מהאחרונים 2 שכתבו שדבר זה נאמר אפילו אם אין מנין בבית הכנסת, ויש להסתפק בזה. מכל מקום כתב המשנה ברורה 3 , שאם הוא מתפלל בביתו במנין אין הוא נקרא "שכן רע", אף שעל כל פנים לא קיים מצוה כתיקונה, להתפלל במקום קבוע לתפילה. ומה טוב אם בערים הגדולות שעוברים ושבים מצויים, יתקנו מקומות שבהם חדרים ואולמות סגורים ומקורים לצורך המתפללים המזדמנים, כדי שלא יתפללו ברחובות ובקרן זוית, ואשרי חלקם של מזכי הרבים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
