ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
קבע ר' יוחנן את דבריה להלכה, שהמתפלל במקום רחוק יותר יש בזה שכר יותר, לפי שהוא מראה שכדאי להתאמץ לכבוד המעמד היקר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. אולם במקום אחר מוזכרת בגמרא ברכה שברכו את ישראל: "יהי רצון שיהיה בית הכנסת סמוך לביתך". לכאורה נראה שיש סתירה בדבר, מה עדיף יותר?
נראה שהדבר תלוי באדם. אם הוא יודע שבכוחו ללכת לבית הכנסת הרחוק יותר באופן קבוע ולא יפסיד את התפילה שם בגלל עסקיו, והוא מכיר את עצמו שלא יטרידנו יצר הרע, עדיף לו להתפלל במרחק. כמובן שזהו רק כאשר בית הכנסת שם הוא מתוקן ומסודר בסדרי התפילה לא פחות מאשר בית הכנסת הקרוב אליו, אחרת ברור שאיכות התפילה הפנימית קודמת בהרבה להידור שבהילוך בדרך לקראת התפילה. אבל לרוב בני אדם, העלולים להתקשות במאמץ ההליכה למרחק ומתוך כך להפסיד את התפילה, עדיף שבית הכנסת יהיה סמוך לביתם כדי שתהיה תפילתם בטוחה.
יחד עם זה, ברור שאלה המתאמצים במצוה שכרם גדול בהרבה. אין להשוות את המתפללים בנחת ליד ביתם לעושים את דרכם אל בית ה' בגשם ובקור, בשרב ובשמש, ולא יעצרו את עצמם מתפילה. הם השלמים באמת בעבודת ה' הנשגבה. ואולי לזה רמז דוד המלך בתהילתו בפסוק "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'". ולא אמר הלומדים את תורת ה', אשרי אלה שגם דרכם תמימה לפניהם וגם הליכתם היא לקראת התורה, אלה הם עובדי ה' באמת.
ריצה לתפילה
אולם, לא רק מצוה ללכת לבית הכנסת אפילו הוא רחוק, אלא יש מצוה גם לרוץ לבית הכנסת, ואפילו בשבת שצריך לשמור על הילוך בנחת. הליכה זאת לבית הכנסת במהירות יש בה משלימות מנוחת הנפש לאדם, כדברי הנביא ישעיה : "זאת המנוחה וזאת המרגעה". והעיר המשנה ברורה שעיקר הריצה תהיה כאשר הוא סמוך לבית הכנסת, שיהיה ניכר שהוא רץ לכבוד התפילה היקרה. ובכל אופן, בתוך בית הכנסת לא ירוץ למקומו, אלא ילך באימה ויראה מפני השוכן בבית זה.
עוד העיר המשנה ברורה שכאשר אדם הולך לבית הכנסת ובדרך פוגש את חבירו לא יעמוד לשוחח עמו, שאין זה כבוד לתפילה. ופעמים הוא עלול לאחר לתפילה בגלל זה.
לאידך גיסא, היוצא מבית הכנסת אסור לרוץ, שמראה כאילו התפילה היתה משאוי עליו, אלא ילך בנחת. ואם הוא ממהר לעסקיו, ילך בתחילה לאיטו ורק אחר-כך ימהר, כדי שיהא ניכר שקשה עליו הפרידה מהמקום היקר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
