ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
קבע ר' יוחנן את דבריה להלכה, שהמתפלל במקום רחוק יותר יש בזה שכר יותר, לפי שהוא מראה שכדאי להתאמץ לכבוד המעמד היקר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. אולם במקום אחר מוזכרת בגמרא ברכה שברכו את ישראל: "יהי רצון שיהיה בית הכנסת סמוך לביתך". לכאורה נראה שיש סתירה בדבר, מה עדיף יותר?
נראה שהדבר תלוי באדם. אם הוא יודע שבכוחו ללכת לבית הכנסת הרחוק יותר באופן קבוע ולא יפסיד את התפילה שם בגלל עסקיו, והוא מכיר את עצמו שלא יטרידנו יצר הרע, עדיף לו להתפלל במרחק. כמובן שזהו רק כאשר בית הכנסת שם הוא מתוקן ומסודר בסדרי התפילה לא פחות מאשר בית הכנסת הקרוב אליו, אחרת ברור שאיכות התפילה הפנימית קודמת בהרבה להידור שבהילוך בדרך לקראת התפילה. אבל לרוב בני אדם, העלולים להתקשות במאמץ ההליכה למרחק ומתוך כך להפסיד את התפילה, עדיף שבית הכנסת יהיה סמוך לביתם כדי שתהיה תפילתם בטוחה.
יחד עם זה, ברור שאלה המתאמצים במצוה שכרם גדול בהרבה. אין להשוות את המתפללים בנחת ליד ביתם לעושים את דרכם אל בית ה' בגשם ובקור, בשרב ובשמש, ולא יעצרו את עצמם מתפילה. הם השלמים באמת בעבודת ה' הנשגבה. ואולי לזה רמז דוד המלך בתהילתו בפסוק "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'". ולא אמר הלומדים את תורת ה', אשרי אלה שגם דרכם תמימה לפניהם וגם הליכתם היא לקראת התורה, אלה הם עובדי ה' באמת.
ריצה לתפילה
אולם, לא רק מצוה ללכת לבית הכנסת אפילו הוא רחוק, אלא יש מצוה גם לרוץ לבית הכנסת, ואפילו בשבת שצריך לשמור על הילוך בנחת. הליכה זאת לבית הכנסת במהירות יש בה משלימות מנוחת הנפש לאדם, כדברי הנביא ישעיה : "זאת המנוחה וזאת המרגעה". והעיר המשנה ברורה שעיקר הריצה תהיה כאשר הוא סמוך לבית הכנסת, שיהיה ניכר שהוא רץ לכבוד התפילה היקרה. ובכל אופן, בתוך בית הכנסת לא ירוץ למקומו, אלא ילך באימה ויראה מפני השוכן בבית זה.
עוד העיר המשנה ברורה שכאשר אדם הולך לבית הכנסת ובדרך פוגש את חבירו לא יעמוד לשוחח עמו, שאין זה כבוד לתפילה. ופעמים הוא עלול לאחר לתפילה בגלל זה.
לאידך גיסא, היוצא מבית הכנסת אסור לרוץ, שמראה כאילו התפילה היתה משאוי עליו, אלא ילך בנחת. ואם הוא ממהר לעסקיו, ילך בתחילה לאיטו ורק אחר-כך ימהר, כדי שיהא ניכר שקשה עליו הפרידה מהמקום היקר.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
