ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
בתחילת התפילה אנו פותחים באמירת הפסוק 4 : "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך". בכך אנו מודיעים שאנו מקיימים הלכה למעשה את תכלית יצירתנו, והיא (התפילה) נותנת צידוק לקיומנו. בזאת ניתן להבין את דברי חז"ל 5 ששלוש התפילות של היום- שחרית, מנחה וערבית, נתקנו על ידי אבותינו הגדולים אברהם, יצחק ויעקב.
בתחילת הופעתנו על פני האדמה על ידי אבותינו הראשונים זכינו לסדר את התפילות בינינו להשם יתברך, סדר קבוע המקיף את חיינו יום יום. גם בפסוק: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו", וגם בפסוק: "עם זו יצרתי לי", יכולים אנו לראות שערך התפילה הגדול קשור עם עובדת היותינו לגוי גדול ולעם. במילים אחרות, כוחה של התפילה המיוחדת לנו היא בהיותה מופיעה על ידי ציבור של מתפללים או בלשון חז"ל: "תפילה בציבור".
במסכת ראש השנה 6 שואלת הגמרא על דברי ישעיה הנביא 7 : "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", מתי הוא הזמן שה' מצוי, מתי הם הרגעים שה' קרוב אל עולמנו ובהם קורא לנו הנביא לקרוא אל ה'? עונה הגמרא: אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבהם כל אחד ואחד יכול לקרוא אל ה', ואם ידרוש אליו בכל ליבו הוא ייענה. וממשיכה הגמרא ואומרת שכל זה נאמר על יחיד מישראל, אבל ציבור של ישראל הקורא אל ה' נענה בכל עת. היא לומדת זאת על פי הפסוק 8 : "כה' אלוהינו בכל קראנו אליו"- בכל זמן שאנו קוראים אל ה' כציבור אנו זוכים להיענות.
אם כן, בזמן התפילה בציבור אנו נמצאים בכל יום ברגעים קדושים כמו ראש השנה ויום הכיפורים. חשוב מאד שנהיה מודעים לגודלם של רגעים אלו, ונתיחס אליהם ברצינות הראויה לכך. כבר הודיעונו חז"ל בפרקי אבות 9 שכל דבריהם של חכמינו הם כגחלי אש בוערת, ולכן צריך לשים לב שלא נזלזל בתפילה בציבור ולא ניכוה בגחלים הבוערות של חז"ל.
קדיש מגלה את כח הציבור
מבנה התפילה מורכב ממה שסידרו לנו חז"ל, מאבותינו הקדושים עד אנשי כנסת הגדולה, התנאים, האמוראים, וגדולי ישראל הגאונים, הראשונים והאחרונים. בתוך סדר זה ישנו לב התפילה ועיקרה, בה תלוי הכל, וחלקיה האחרים המשמשים לה כמסגרת והכנה כדי שתהיה ראויה ותתקבל. כך אנו אומרים בנוסח "יעלה ויבוא" בראש חודש: "יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע", כדי שהתפילה תישמע על ידי בורא עולם יש צורך בתהליך המתחיל בעליה ובכניסה לפני מקוה ישראל ה' ומושיעו בעת צרה.
הרגעים הגדולים והעיקריים של התפילה מתחילים מאותם החלקים שההלכה קובעת שאין לומר אותם בלי עשרה יהודים לכל הפחות, מה שאין כן בחלקים אחרים שניתן לאומרם גם בפחות מעשרה.
חלק זה של התפילה, שבו מתחיל להיגלות ולהיראות כח הציבור שבתפילה, הוא אותו חלק הנקרא קדיש. אותו חלק שונה משאר חלקיה של התפילה בזה שהוא נאמר בלשון ארמית, ולא בעברית- לשון הקודש. ישנם הסברים אחדים לסיבת אמירת הקדיש בארמית, והמשותף לכולם הוא ענינו המרומם מאד של הקדיש.
איך ללמוד גמרא?
פריחת הגאולה!
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
איסור בשר וחלב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
